הלוח הגרגוריאני

 

יועציו של האפיפיור גרגוריוס ה-13 גילו כי הטבלאות, שנועדו לחישוב מועד חג הפסחא הנוצרי אינן יעילות, כיוון שיום ההשתוות האביבית חל עשרה ימים לפני 21 במרץ. חג הפסחא אמור לחול ביום הראשון בשבוע אחרי יום מילואו של הירח שחל אחרי 21 במרץ, הוא יום ההשתוות האביבית. תצפיות במצפה האסטרונומי של הוותיקן, שנערכו בשנת 1582, הראו בבירור כי 21 במרץ חל 10 ימים אחרי שוויון היום והלילה.

לפתרון הבעיה מינה גרגוריוס ה-13 ועדה של תאולוגים ואסטרונומים, וזו הציעה מערכת שלפיה נקבעת השנה המעוברת, כמפורט להלן, כך שלפי הלוח החדש, האורך הממוצע של השנה התקצר, והתקרב מאוד לאורך הממוצע של שנת השמש ("השנה הטרופית"). המתכנן הראשי של לוח זה היה האסטרונום והמתמטיקאי כריסטופר קלאוויוס. ב-24 בפברואר 1582 פרסם גרגוריוס ה-13 בולה אפיפיורית הקרויה על פי שתי המילים הראשונות שבה אינטר גרוויסימאס (Inter gravissimas) ועל פיה החליטה הכנסייה על מעבר ללוח החדש. השינוי המשמעותי שנבע מהלוח החדש התרחש שמונה חודשים אחר־כך – היום שלמחרת 4 באוקטובר 1582 היה 15 באוקטובר. ספירת ימי השבוע לא השתנתה.

להלן לוח משולב גרגוריאני-עברי, ובו שלושת החודשים האחרונים של שנת 1582, עבור מי שעבר להשתמש בלוח הגרגוריאני. למחרת 4 באוקטובר התאריך היה 15 באוקטובר:

לשם השוואה, להלן לוח משולב יוליאני-עברי, ובו שלושת החודשים האחרונים של שנת 1582, עבור מי שהמשיך להשתמש בלוח היוליאני:

השינוי התקבל מיד בארצות הקתוליות (בעיקר בארצות דרום אירופה: איטליה, צרפת, ספרד, פורטוגל ועוד). בארצות הפרוטסטנטיות התקבל השינוי רק ב-1700 (סקנדינביה, צפון גרמניה), ב-1752 (ממלכת בריטניה הגדולה ומושבותיה ברחבי העולם), או ב-1753 (שוודיה, לאחר ניסיון הנפל של הלוח השוודי). ביוון, שדתה נצרות יוונית-אורתודוקסית, הונהג ב-1924 לוח הדומה מאוד ללוח הגרגוריאני, ועד שנת 2800 יהיו שני הלוחות מתואמים לחלוטין (למעט מועד חג הפסחא שנקבע על-פי נוסחה מורכבת). ברוסיה ובארצות אורתודוקסיות אחרות אומץ הלוח הגרגוריאני רק ב-1918 ורק לצרכים אזרחיים. לצורכי דת ופולחן משמש עד היום בארצות אלה הלוח היוליאני הישן.

כשבוחנים לוחות זמנים היסטוריים יש לקחת בחשבון את המעבר ללוח הגרגוריאני. יש לברר מראש את המועד שבו עברו המדינה או המחוז הנדונים ללוח הגרגוריאני. כשמשווים אירועים בין מדינה שבה נהג הלוח הגרגוריאני לבין מדינה שבה נהג הלוח היוליאני יש לזכור את הכללים הבאים:

• עד שנת 1700 פיגר הלוח היוליאני ב-10 ימים.
• בין השנים 1700–1800 ב-11 יום.
• בין 1800–1900 ב-12 יום.
• מ-1900 ועד 2100 יש פער קבוע של 13 יום.

המהפכה הבולשביקית ברוסיה, שבה הודח הצאר הרוסי והונהג משטר קומוניסטי, פרצה ב-7 בנובמבר 1917 לפי הלוח הגרגוריאני. באותם ימים עדיין השתמשו ברוסיה בלוח היוליאני (שהוא הלוח המקובל על הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית), ולפיכך צוין תאריך המהפכה כ-25 באוקטובר לפי הלוח היוליאני. המשטר הקומוניסטי הנהיג ברוסיה את הלוח הגרגוריאני, וקבע את יום המהפכה ל-7 בנובמבר. אף על פי כן, הציבור ברוסיה ומחוצה לה המשיך לכנות את המהפכה הבולשביקית "מהפכת אוקטובר".

תיקון נוסף שהוכנס בלוח הגרגוריאני הוא הקביעה כי היום הראשון בשנה הוא 8 בינואר. ראשיתו של נוהג זה באימפריה הרומית, אך הכנסייה הקתולית ניסתה לבטלו, כדי להימנע מהחגיגות הפגניות, שהיו אופייניות לו. ציון ראש השנה ב-1 בינואר הוסיף להיות נוהג עממי, ועם הנהגת הלוח הגרגוריאני ויתרה הכנסייה וקיבלה אותו. עד אז היו ראשי שנה רשמיים שונים במדינות שונות, ולפעמים אף נהגו לציין את מספרי שתי השנים – החולפת והחדשה – בתקופות החפיפה, כדי למנוע בלבול. שנת 1622 הייתה הראשונה שבה החלה השנה באופן רשמי ומלא ב־1 בינואר בארצות הקתוליות. ביתר הארצות הנוצריות התקבל 1 בינואר כראש השנה הרשמי עם קבלת הלוח הגרגוריאני.

בימינו נהוג בקהילות הנוצריות לשלב את חגיגות השנה החדשה בהמשכן של חגיגות חג המולד, אולם הנוהג לציין את ראש השנה האזרחי בהילולה, נוהג שמקורו באמונה קדומה שזוהי שעת מעבר, ועל כן מותר לעשות בה דברים שאסורים בשעות אחרות, עדיין קיים ונפוץ בלוח הגרגוריאני.

שנה מעוברת בלוח הגרגוריאני היא שנה שבה חודש פברואר הוא בן 29 יום במקום 28, ולפיכך יש בה 366 ימים. בלוח היוליאני מעברים אחת מכל ארבע שנים, כך שאורך השנה הממוצע הוא 365.25 ימים. כיוון שבפועל אורכה הממוצע של שנת-השמש ("שנה טרופית" בלשון האסטרונומים) הוא קצר מכך במקצת (365.242189 ימים^[1]), הוחלט לבטל חלק מהשנים המעוברות באופן הבא:

שנה מעוברת היא שנה שמספרה מתחלק ב־400 (כלומר, חלוקת המספר ב-400 נותנת מספר שלם ללא שארית), או שהשנה מתחלקת ב־4, אך אינה מתחלקת ב-100.

לכן, לדוגמה, 2004 הייתה שנה מעוברת. גם 2000 הייתה מעוברת (מתחלקת ב־400). 1900 לא הייתה מעוברת.

תוצאת הכללים האלה היא אורך שנה ממוצע של 365.2425 ימים, כאשר השבר 0.2425 נובע מכך שבמחזור של 400 שנה יש 97 שנים מעוברות, כלומר תוספת של 97 ימים (97/400 = 0.2425). הגם שמספר זה אינו מדויק לחלוטין, ההבדל בין אורך השנה הטרופית הממוצע (365.242189 יום) לאורך השנה הגרגוריאנית (365.2425 יום) הוא זניח. השפעת ההפרש לא תורגש למשך עשרות דורות, כיוון שהפער מצטבר ליום אחד רק כעבור 3,215 שנה. לשם השוואה, בלוח השנה היוליאני מצטברת שגיאה של יום שלם אחת ל-128 שנים.

קיימות שתי הצעות לשיפור דיוקו של הלוח הגרגוריאני, כלומר להקטנת הפער בין אורך השנה הגרגוריאנית לבין אורך השנה הטרופית הממוצעת.

האסטרונום ג'ון הרשל הציע תיקון שלפיו שנים שמספרן מתחלק ב-4,000 ללא שארית לא יהיו מעוברות. יישום הכלל הזה יביא לקביעת 969 שנים מעוברות במחזור של 4,000 שנה, לעומת 970 שנים מעוברות בלוח הגרגוריאני בימינו. אורך השנה הממוצע לפי התיקון של הרשל הוא 365.24225 יום, ולפיכך הפער לעומת השנה הטרופית אינו עולה על יום אחד בכל 16,393 שנים. כיוון שהכלל אינו אמור להיות מיושם עד שנת 4000, הצעתו לא עלתה לדיון רציני.

בשנת 1924 החליפה הכנסייה היוונית-אורתודוקסית את הלוח היוליאני הישן בלוח מיוחד משלה, דומה מאוד ללוח הגרגוריאני. הוא כלל תיקון חד־פעמי שהשווה בינו לבין הלוח הגרגוריאני, ותיקון קבוע לקביעת השנים המעוברות, אולם השנים המעוברות נקבעו בו לפי מחזור של 900 שנה, ולא של 400 שנה. בלוח היווני-אורתודוקסי, שנים שמספרן מתחלק ב-100 אינן מעוברות אלא אם מספרן מתחלק ב־900 עם שארית של 200 או 600. המשמעות היא שהשנים 1900, 2100, 2200, 2300, 2500, 2600, 2700, 2800 אינן מעוברות, ואילו השנים 2000, 2400, ו-2900 – מעוברות.

מבחינה מעשית, שנת 2800, שהיא שנה מעוברת בלוח הגרגוריאני, אמורה להיות שנה רגילה בלוח היווני-אורתודוקסי, ואילו שנת 2900, שאינה מעוברת בלוח הגרגוריאני, אמורה להיות מעוברת בלוח היווני-אורתודוקסי. הלוחות צפויים להיות מתואמים לחלוטין עד מרץ 2800, אז ייווצר פער של יום אחד, שיתבטל במרץ 2900. בין השנים 2800 ו־5200 הלוחות יהיו מתואמים או בפער של יום אחד לחלופין. משנת 5200 והלאה, הלוחות לא יהיו עוד מתואמים כלל.

אורך השנה הממוצע בלוח השנה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית הוא 365.24222 יום. הפער בינו לבין הלוח הגרגוריאני הוא יום אחד בכל 3,600 שנה והפער בינו לבין אורך השנה הטרופית הממוצעת בימינו אינו עולה על יום אחד בכל 32,258 שנים. אף על-פי שהכנסייה היוונית שינתה את לוח השנה, היא עדיין קובעת את מועד חג הפסחא והחגים הקשורים בו לפי טבלאות שמתבססות על הלוח היוליאני. כתוצאה מכך, חג המולד נחגג ביוון במקביל למועדו בכנסיות הקתוליות והפרוטסטנטיות, ולעומת זאת חג הפסחא נחגג במקביל לנצרות האורתודוקסית. לצרכים אזרחיים משתמשים ביוון בלוח הגרגוריאני^[2].

  ערך מורחב – הלוח היוליאני#מבנה הלוח

חודשי השנה בלוח הגרגוריאני כמעט זהים לאלה שבלוח היוליאני, למעט חודש יולי וחודש אוגוסט שנוספו אליהם (12 חודשים גרגוריאניים, לעומת 10 חודשים יוליאניים):

• הלוח היוליאני
  • יוליוס קיסר
    • אוגוסטוס קיסר - בנו המאומץ של יוליוס
• כלל יום הדין
• ספירת הנוצרים
  • חגי הנצרות
• לוח השנה הרומי
• הלוח העברי
  • הלוח העברי-הקראי
• לוח השנה השומרוני
• לוח השנה הערבי הטרום-אסלאמי
  • השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני
• הלוח האיראני
• הלוח המוסלמי
• לוח השנה השוודי
  • 30 בפברואר
• לוח השנה המהפכני בצרפת
• הלוח המהפכני הסובייטי
• לוח השנה הקופטי (הלוח האלכסנדרוני)
• לוח השנה האתיופי

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: הלוח הגרגוריאני
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הלוח הגרגוריאני

• ממיר תאריך לועזי/עברי
•   אילון גלעד, אם ספטמבר הוא החודש התשיעי בשנה, מדוע פירושו הוא דווקא "השביעי"?, באתר הארץ, 2 בינואר 2019
• נדב הלפרין, הזמן של האפיפיור והקיסר: מחשבות על לוח השנה, "אש זרה" (הסכת), באתר תאגיד השידור הישראלי
• הלוח הגרגוריאני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
•   הלוח הגרגוריני, דף שער בספרייה הלאומית
• נוסחת גאוס להמרת פסח וראש השנה לתאריך הלועזי - כולל המרה מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני (ועם נוסחת לוינגר להמרה זו)