יום השבת

  ערך מורחב – שבת

בעברית, שמם של כל שאר ימות השבוע מבוסס על מספרם הסידורי בשבוע (יום ראשון, יום שני וכו'). יוצא מן הכלל היום השביעי, שאינו קרוי "יום שביעי" אלא שבת. לפי התורה, ביום זה הסתיימה בריאת העולם, ואלוהים שָׁבַת מכל מלאכתו, ומכאן שמו של היום - שַׁבָּת. בהתאם לכך, ביהדות זהו יום המנוחה השבועי.

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.

— ספר בראשית, פרק ב', פסוקים א'–ג'

בלוח השנה במגילות קומראן החגים מנועים מלחול ביום זה.

בכל ארצות אירופה ואמריקה זהו יום מנוחה, הנוסף על יום ראשון. בחלק מהארצות המוסלמיות זהו יום העבודה הראשון בשבוע, ובחלק אחר זהו יום מנוחה הנוסף על יום שישי.

בארצות סקנדינביה יום שבת נקרא lördag, ולפי מסורת עממית ילדים אינם רשאים לאכול ממתקים במהלך השבוע, ורק ביום זה הוריהם יכולים להרשות להם לזלול ממתקים. הממתק הנאכל ביותר הוא ממתק דגים העשוי ממח עצם של הדג, ג'לטין.

בחלק מלשונות אירופה נקרא יום שבת בשמות שנגזרו מהמילה העברית "שבת", ובחלק אחר הוא נקרא על-שם כוכב הלכת שבתאי (בלועזית: Saturn, סטורן). בערבית, שגם בה מקובל לכנות את רוב ימי השבוע על-פי מספרם הסידורי, נקראים ימי שישי ושבת בשמות מיוחדים. יום שבת מכונה "א-סבת" בדומה לשמו בעברית, אך בחלק ממדינות המגרב נהוג לכנותו "סוף השבוע". כמו כן בטורקית הוא נקרא 'היום שאחרי "יום ההתכנסות"' הלא הוא יום שישי^[2].

  מדיה וקבצים בנושא יום השבת בוויקישיתוף

• יום השבת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)