לחם

לָחַם

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	לחם
שורש וגזרה	ל־ח־ם א, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

השתתף בקרב או במלחמה, היה מעורב בעימות בו הופעל כח הזרוע או נעשה שימוש בכלי זין.
- ”רִיבָה יְהוָה אֶת יְרִיבַי לְחַם אֶת לֹחֲמָי“ (תהלים לה, פסוק א).
- אני יוספוס בן מתתיהו,עברי וכוהן, שבתחילה לחמתי נגד הרומאים ולאחר מכן נטלתי חלק במאורעות מתוך אונס (מלחמות היהודים ברומאים, יוסף בן מתתיהו).
בהשאלה עשה מאמץ להשיג מטרה או להתגבר על מכשול.
- היא לוחמת למען מתן זכות הצבעה לנשים.
לשון המקרא [לא בשימוש] סעד הזין את גופו.
- ”כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך (ושמת שכין בלועך אם בעל נפש אתה“ (משלי כג, פסוק א)

נגזרות

תרגום

אנגלית: fight‏‏‏‏‏
ספרדית: luchar‏, pelear‏, combatir

ראו גם

השורש לחם א

השורש ל־ח־ם א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

ל־ח־ם א	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	לָחַם	לוֹחֵם	יִלְחַם או יִלְחֹם	לְחַם או לְחֹם	לִלְחֹם
נִפְעַל	נִלְחַם	נִלְחָם	יִלָּחֵם	הִלָּחֵם	לְהִלָּחֵם
הִפְעִיל	הִלְחִים	מַלְחִים	יַלְחִים	הַלְחֵם	לְהַלְחִים
הֻפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פִּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְלַחֵם	מִתְלַחֵם	יִתְלַחֵם	הִתְלַחֵם	לְהִתְלַחֵם

הערות

אין העיצור הגרוני בע' הפועל מחייב נטייה במשקל יִפְעַל בבניין קל עתיד. למשל: יִמְחַק וגם יִמְחֹק. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

לֶחֶם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לחם
הגייה^*	lekhem
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ל־ח־ם ג
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ לְחָמִים, לַחְמֵי־; הפסק: לָחֶם

מאפה עשוי מבצק דגנים, הנחשב כמזון בסיסי.
- ”בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל־הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי־עָפָר אַתָּה וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב.“ (בראשית ג, פסוק יט).
- ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת יהוה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ...“ (שמות טז, פסוק ח)
- ”זֶה לַחְמֵנוּ חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ, בְּיוֹם צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם; וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ, וְהָיָה נִקֻּדִים.“ (יהושע ט, פסוק יב)
- ”הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת; כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.“ (ישעיהו נח, פסוק ז)
לשון המקרא בהשאלה: מזון באופן כללי.
- ”וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם־יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן־לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.“ (בראשית כח, פסוק כ)
- ”עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה.“ (דברים י, פסוק יח)
- ”...אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם עַד־הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי וְלֹא טָעַם כָּל־הָעָם לָחֶם.“ (שמואל א׳ יד, פסוק כד)
- ”נַעַר הָיִיתִי, גַּם־זָקַנְתִּי; וְלֹא־רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ־לָחֶם.“ (תהלים לז, פסוק כה)
בהשאלה: פרנסה, יכולת להתקיים.
- עובדי המפעל הפגינו נגד הפיטורים בקריאות: "לחם, עבודה".
- אני חייבת למצוא עבודה, אני צריכה להביא לחם לילדים שלי.

גזרון

מקביל לאמורית (בתעתיק אכדי): la-aḫ-mu, שחזור: laḥmu (לַחְמֻ), וכן באוגריתית לחם.‏^[1]

לחם ⇄ לוחם : השורש ל־ח־ם בעברית מתאר גם מאבק אלים (עיינו: לחם א). בערבית פירוש המילה لَحْم (לַחְם) הוא "בָּשָׂר", ומכאן אפשר להסיק, כי פירוש המילה המקורי היה ציד, והמזון המופק מן הציד. עם שינוי תזונת האדם והמעבר לחקלאות באזור הסהר הפורה,החל עיקר המזון להיצרך מגידולי דגן. משמעות המילה "לחם" השתנתה בשפות השמיות שדוברו באזור הסהר הפורה (עברית, ארמית, אוגריתית ועוד) על פי השינוי בהרכב התזונה.

יש שֶששיכוּ את השם העברי 'לחם' כשריד לשמה של אלוהות קדומה לָחְמֻ laḫmu שנחשבה למגוננת ומיטיבה, לָחְמֻ הוא בנם בכורם של אבסו (Absu) ותיהמת (Tiamat). ושמו שימש בהוראת כוכב או קבוצת כוכבים, בתקופה השומרית היתה משמעותו קשורה בבוץ וכונה 'הבוצי' או ה-עִיסָתִּי, וכמה חוקרים, כמו ויליאם פ. אלברייט שיערו כי שמה של בית לחם התייחס במקור לאל פוריות כנעני המקושר ל-"לחמו" Laḫmu/Laḫamu, ולא שם העצם הכנעני 'לחם' ”יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים, אָז לָחֶם שְׁעָרִים“ (שופטים ה, פסוק ח)

צירופים

נגזרות

לחמניה

מילים נרדפות

פת

תרגום

תרגום

איטלקית: pane‏‏‏‏
אינדונזית: roti‏‏‏‏
אירית: arán‏‏‏‏
אנגלית: bread‏‏‏‏
אמהרית: ዳቦ‏‏‏‏ (תעתיק: dabo)
ארמית: לְחֵם לַחְמָא. נַהְמָא.
גרמנית: Brot‏‏‏‏
גרוזינית პური‏‏‏‏ (תעתיק: ṗuri)
הודית: रोटी‏‏‏‏ (תעתיק: roṭī)

नान‏‏‏‏ (תעתיק: nān)

הולנדית: brood‏‏‏‏
הונגרית: kenyér‏‏‏‏
וייטנמית: bánh mì‏‏‏‏
טגלית: tinapay‏‏‏‏
טורקית: ekmek‏, banak‏‏‏‏
יוונית: ψωμί‏‏‏‏ (תעתיק: psomí)

άρτος‏‏‏‏ (תעתיק: ártos)

יידיש: ברויט‏‏‏‏
יפנית: パン‏‏‏‏ (תעתיק: pan)
כורדית: nan‏‏‏‏
לטינית: panis‏‏‏‏
מלאית: roti‏‏‏‏
נורווגית: brød‏‏‏‏
סווהילית: mkate‏‏‏‏
סנסקירית: रोटी‏‏‏‏ (תעתיק: roṭī)
ספרדית: pan‏‏‏‏
ערבית: خبز‏‏‏‏ (תעתיק: חֻ'בְּז)
פולנית: chleb‏‏‏‏
פורטוגלית: pão‏‏‏‏
פינית: leipä‏‏‏‏
פרסית: نان‏‏‏‏ (תעתיק: נָאן)
צ'כית: chléb‏‏‏‏
צרפתית: pain‏‏‏‏
קוריאנית: 빵‏‏‏‏ (תעתיק: ppang)
רומנית: pâine‏‏‏‏
רוסית: хлеб‏‏‏‏ (תעתיק: xleb)
שוודית: bröd‏‏‏‏
תאילנדית: ปัง‏‏‏‏ (תעתיק: bpang)

מידע נוסף

המילה "לֶחֶם" וכן המילה "רֶחֶם" הן היחידות במשקל "קֶטֶל" שאות גרונית (במקרה זה ח') אינה גורמת לשינוי שני הסגולים לשני פתחים (כמו ביתר המילים על משקל זה כשאות השורש האמצעית גרונית: טַעַם, דַּחַף, צַעַר וכיו"ב).

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: לחם

השורש לחם ג

השורש ל־ח־ם ג הוא שורש מגזרת השלמים ע"ג.

נטיות הפעלים

ל־ח־ם ג	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	לָחַם	לוֹחֵם	יִלְחַם	לְחַם	לִלְחֹם
נִפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִפְעִיל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הֻפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פִּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-

לַחַם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לחם
הגייה^*	lakham
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ל־ח־ם ב
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ לְחָמִים

קובץ:להשלים

{{{2}}}

עברית חדשה מתכת או נתך הנִתכים בטמפרטורה נמוכה ומשמשים להלחמה.

גיזרון

יצירת שם עצם על-פי לשון חז"ל הלחים.

תרגום

אנגלית: solder‏‏‏‏
ספרדית: soldadura‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: הלחמה

השורש לחם ב

השורש ל־ח־ם ב הוא שורש מגזרת השלמים,ע"ג.

נטיות הפעלים

ל־ח־ם ב	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
נִפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִפְעִיל	הִלְחִים	מַלְחִים	יַלְחִים	הַלְחֵם	לְהַלְחִים
הֻפְעַל	הֻלְחַם	מֻלְחָם	יֻלְחַם	-אין-	-אין-
פִּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-

קישורים חיצוניים

טקסט בוויקיטקסט: ערכי לשון הקודש - לחם

↑ Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, p. 120

[1] Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, p. 120

[1]