שבט (חודש)
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שבט (מאכדית: šabāṭu[1][2]), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, האחד-עשר במספר לפי המסורת המקראית והחמישי לפי המסורת החז"לית. חודש שבט חל בחורף. יש בו 30 יום. א' בשבט יכול לחול בימים שני, שלישי, רביעי, חמישי ושבת.
שם החודש
עריכהשם החודש נזכר במקרא: ”בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי־עָשָׂר חֹדֶשׁ, הוּא־חֹדֶשׁ שְׁבָט, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ, הָיָה דְבַר־ה' אֶל־זְכַרְיָה בֶּן־בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן־עִדּוֹא הַנָּבִיא לֵאמֹר” (ספר זכריה, פרק א', פסוק ז')
מקור השם "שבט" מבבל, כמו יתר החודשים העבריים.[3] באשורית הוא נקרא בשם "שבטו" מלשון מכה, על שם הרוחות הנושבות בו.[2]
יש מפענחים[4] שם החודש שבט מלשון ענף זמורה, סמל לפריחת האילנות בחודש זה. דורשי רשומות דרשו חודש זה בראשי תיבות: "שנשמע בשורות טובות".
סמלים
עריכהמזלו של החודש הוא מזל דלי[5]. בספרות החסידית מוסבר הדבר על פי הכתוב "יזל מים מדליו וזרעו במים רבים"[6], ומכיוון ששבט יוצא אחרי שרוב גשמי העונה ירדו, ובורות המים היו מלאים, והיו שואבים מים ממרומי הבור בעזרת דליים. במגילה 4Q318 ממגילות מדבר יהודה המזל הפותח וסוגר את חודש שבט הוא מזל דגים[7]. חודש שבט מקושר לשבט אשר[8] או יוסף[9] או בנימין[10] או יששכר[11].
מועדים עיקריים
עריכה- ט"ו בשבט - ראש השנה לאילנות
- יום המשפחה - ל' בשבט יום פטירת הנרייטה סאלד
- יום הולדת לכנסת - ט"ו בשבט
- שבת שירה
- סעודת יתרו
קישורים חיצוניים
עריכה- תכנים לחודש שבט במרכז הפדגוגי הווירטואלי של רשת מורשה
- ש"ז כהנא, שבט
הערות שוליים
עריכה- ^ חודשי השנה העברית, באתר האקדמיה ללשון העברית, 8 בספטמבר 2015
- ^ 1 2 W. Muss-Arnolt, The Names of the Assyro-Babylonian Months and Their Regents, Journal of Biblical Literature 11, 1892, עמ' 160–176 doi: 10.2307/3268813
- ^ על כך מעיד אף תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ב'.
- ^ חודש שבט באתר הידברות
- ^ ספר יצירה פרק ה' משנה י"ז
- ^ ספר במדבר, פרק כ"ד, פסוק ז'
- ^ צילום המגילה.
- ^ רבי יוסף ג'יקטיליה, שערי אורה, סוף שער ה'.
- ^ רבי פינחס ברבי יעקב הכהן, קידוש ירחים לחודש שבט.
- ^ רבי אברהם בן עזריאל, ערוגת הבושם, חלק א' עמוד 289.
- ^ רבי יהונתן אייבשיץ, יערות דבש, דרוש ב'.