נספח צבאי (ישראל)
נספח צבאי (ראשי תיבות: נספ"צ) בישראל הוא קצין צה"ל, המשמש כדיפלומט צבאי מטעם מדינת ישראל במספר שגרירויות ישראל בעולם.
לתפקיד הנספח קיימים שני סוגים, דומים אבל שונים – נספח צה"ל ונספח הגנה.[1] הבדלי התפקידים הם בעיקר בתחומי האחריות של הנספח. נספח צה"ל אחראי על כל התחומים הקשורים לצה"ל, בעוד נספח הגנה אחראי בנוסף לתחומים אלו, גם על תחומי משרד הביטחון.[1] חלק מהנספחים ממלאים את שני התפקידים בו זמנית. כמו כן, ישנם נספחים מדלגים, כלומר, קציני צה"ל במילואים, שמתגוררים בישראל ומגיעים בהתאם לנדרש למדינות שעליהן הם אמונים.
לכל נספח או נספחת ישראלים הנשלחים מחוץ לישראל, יש נספח או נספחת מהמדינה אליה הגיעו שנמצאים בישראל.[1]
היסטוריה
עריכהתפקיד הנספח הצבאי היה קיים כבר משנת 1948, אז היו שניים בלבד - ברוסיה ובארצות הברית.[2]
בשנת 1949 חתם סגן הרמטכ"ל מרדכי מקלף על מסמך "פקודות קבע לנספחים צבאיים", אשר הגדירו את תפקיד הנספח כדלהלן: "לייצג את משרד הביטחון וצבא ההגנה לישראל בפני השלטונות הצבאיים ובפני הנספחים הצבאיים מארצות אחרות. לשמש יועץ לנציג [שגריר או ראש הנציגות הישראלית באותה מדינה] בכל העניינים הצבאיים ולשמש כעוזרו הצבאי".[3] כמו כן, נקבע כי הנספח הצבאי הוא מפקדם הישיר של חיילי צה"ל, בסדיר ובמילואים, הנמצאים באותה המדינה.[3]
מהות התפקיד
עריכהתפקידו של הנספח הוא לאתר מרחבים לשיתופי פעולה עם המדינות אשר עליהן הוא אמון.[2] שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי במספר היבטים מרכזיים: בניין הכוח, מרחבי הלגיטימציה וההשפעה ויצירת מרחב פעולה לצה"ל ולמדינה.[2] בנושא בניין הכוח עוסק הנספח בעיקר בנושאים של אימון משותף עם צבאות של מדינות זרות, שיתופי ידע, אמל"ח ויכולות.[2]
הכשרה לתפקיד
עריכהככלל, כל קצין צה"ל בעל רקע פיקודי,[2] שהגיע לדרגה בכירה, יכול להתמנות לנספח צבאי.
המתקבלים לתפקיד עוברים קורס הכנה לתפקיד האורך בין חודשיים לשלושה חודשים בבית הספר לדיפלומטיה צבאית בחטיבה לקשרי חוץ,[4] החטיבה האחראית על כל הקשרים המתנהלים מול צבאות זרים, ובו לומדים הנספחים לעתיד על עולם קשרי החוץ והדיפלומטיה הצבאית.[1] כמו כן, הם עוברים הכשרה הכוללת לימודי שפה, לימודים עיוניים על ההיסטוריה של מדינת היעד ועל ההיסטוריה של שיתוף הפעולה מול מערכת הביטחון הישראלית, על חלקיה השונים והמגוונים.[2] הם גם מבקרים במדינת היעד לפחות פעם אחת לפני תחילת תפקידם, ואף עוברים הדרכה של נימוסים והליכות, מטעם משרד החוץ.[2]
רשימת הנספחים
עריכה20 נספחי צה"ל מכהנים כיום ברחבי העולם, כאשר משך כהונתם בתפקיד הוא כשלוש שנים.[2]
| מקום מושב | נספח צבאי | מהות התפקיד | בעלי תפקיד נוספים | |
|---|---|---|---|---|
| קנברה | אל"ם (מיל') סאפי עמאשה | נספח הגנה באוסטרליה | ||
| רומא | אל"ם ליעד זק | נספח הגנה באיטליה ואחראי גם על שיתופי הפעולה עם המדינות שווייץ, קרואטיה וסרביה | ||
| וושינגטון די. סי. | אלוף הדי זילברמן | נספח הגנה בארצות הברית |
| |
| בריסל | אל"ם טטרושוילי
משה |
נספח הגנה לנאט"ו, לאיחוד האירופי ולמדינות הולנד, בלגיה ולוקסמבורג | ||
| ברזיליה | אל"ם סמיון גמבורג | נספח צה"ל בברזיל | ||
| ברלין | אל"ם אבירן לרר | נספח צה"ל בגרמניה | ||
| סיאול | אל"ם יריב בן עזרא | נספח צה"ל בדרום קוריאה | ||
| ניו דלהי | אל"ם אביחי זפרני | נספח הגנה בהודו ואחראי גם על שיתופי הפעולה עם נפאל | ||
| לונדון | אל"ם יואב שני | נספח צה"ל בבריטניה ואחראי גם על שיתופי הפעולה עם אירלנד | ||
| בייג'ינג | אל"ם עידן מורג | נספח הגנה בסין | ||
| אתונה | אל"ם טל וולנברג | נספח הגנה ביוון ואחראי גם על שיתופי הפעולה עם קפריסין ובולגריה | ||
| אפריקה | אל"ם (מיל') אביעזר סגל | נספח מדלג ביבשת אפריקה.
מדינות ליבה: אתיופיה, קניה, אוגנדה, טנזניה, רואנדה, ניגריה, גאנה וזמביה.[2] |
||
| סינגפור | תא"ל אמיר אבשטיין | נספחי צה"ל בסינגפור | סגן נספח ההגנה ונציג מפא"ת – סא"ל שי בנג'ו | |
| ורשה | אל"ם ראאד אבו חמדאן | נספח צה"ל בפולין ואחראי גם על שיתופי הפעולה עם המדינות בולגריה, הונגריה, צ'כיה וסלובקיה | ||
| הלסינקי | סא"ל רועי הורוביץ | נספח צה"ל בפינלנד | ||
| מנילה | רז שבתאי | נספח הגנה בפיליפינים | ||
| סנטיאגו דה צ'ילה | אל"ם עמית גיא | נספח הגנה בצ'ילה | ||
| פריז | אל"ם שגיא פינק | נספח הגנה בצרפת | ||
| אוטווה | אל"ם אילן אור | נספח צה"ל בקנדה | ||
| מוסקבה | אל"ם יגאל שפוצ׳ניק | נספח הגנה ברוסיה | ||
| מרקש | אל"ם שרון איטח | נספח הגנה במרוקו | ||
נספח צה"ל בארצות הברית
עריכהחשיבות גדולה נודעה לתפקיד הנספח בארצות הברית, לאור קיומם של היחסים הצבאיים המיוחדים ורבי-השנים בין ישראל למעצמה, ולכן מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 מתמנה תמיד לתפקיד קצין בדרגת אלוף. בעבר, נהוג היה למנות לתפקיד אלוף שאיננו בתפקיד ראשון, אולם בשנים האחרונות השתנה נוהג זה.
נספחות צה"ל בארצות הברית, המהווה חלק משגרירות ישראל בוושינגטון, כוללת מלבד הנספח עצמו עוד מספר נספחים המתמקצעים בתחומים שונים (אוויר, יבשה, ים, ומודיעין). נספחים אלה הם קצינים בדרגת אלוף-משנה.
נספח צה"ל בארצות הברית הוא האלוף היחיד בצה"ל שאיננו חבר פורום מטכ"ל[דרוש מקור]. עובדה זו שיחקה תפקיד בבחירתו של מרדכי גור לרמטכ"ל לאחר מלחמת יום הכיפורים: בעת המלחמה כיהן גור כנספח צה"ל בארצות הברית, על כן לא דבק בו רבב ציבורי והוא מונה לתפקיד הרמטכ"ל (לאחר כהונה קצרה כמפקד פיקוד הצפון).
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| חיים הרצוג | 1950–1954 | לימים שגריר ישראל באו"ם ונשיא המדינה |
| כתריאל שלמון | 1954–1957 | |
| אהרן יריב | 1957–1960 | לימים ראש אגף המודיעין ושר בממשלות ישראל |
| יהודה פריהר | 1960–1963 | |
| רם רון | 1963–1966 | |
| יוסף גבע | 1966–1968 | |
| דוד כרמון | 1968–1969 | |
| אלי זעירא | 1970–1972 | לימים ראש אגף המודיעין |
| מרדכי גור | 1972–1973 | לימים הרמטכ"ל ושר בממשלות ישראל |
| אברהם אדן | 1974–1977 | |
| שלמה ענבר | 1977–1980 | |
| מנחם מרון | 1980–1983 | |
| אורי שמחוני | 1983–1986 | |
| עמוס ירון | 1986–1989 | לימים מנכ"ל משרד הביטחון |
| אברהם בן-שושן | 1989–1991 | |
| עוזי לבצור | 1991–1992 | |
| גיורא רום | 1992–1995 | |
| יורם יאיר | 1995–1997 | |
| זאב ליבנה | 1997–2001 | |
| משה עברי סוקניק | 2001–2004 | |
| עמוס ידלין | 2004–2005 | לימים ראש אגף המודיעין |
| דן הראל | 2005–2007 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| בני גנץ | 2007–2009 | לימים הרמטכ"ל, יושב ראש הכנסת ושר בממשלות ישראל |
| גדי שמני | 2009–2012 | |
| יעקב אייש | 2012–2016 | |
| מיקי אדלשטיין | 2016–2019 | |
| יהודה פוקס | 2019–2021 | לימים אלוף פיקוד המרכז |
| הדי זילברמן | 2021–הווה |
קישורים חיצוניים
עריכה- דיפלומטיה צבאית, "בין הקטבים", גיליון 24–25, צה"ל, מרץ 2020
- רואים עולם, בטאון חיל האוויר, גיליון 154 (255), רן רוזנברג ואסף ולדן, 1 בדצמבר 2003
- שאול אמסטרדמסקי, עלות המשלחות הביטחוניות: 300 אלף דולר בשנה במקום להרים טלפון, באתר כלכליסט, 27 בינואר 2015
- ניר דבורי, יוצאים מהצללים: כך נולדות עסקאות נשק של מאות מיליונים, באתר מאקו, 4 בדצמבר 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4
גילי אלוני, אז איך נראים חיי נספח צבאי במדינה זרה? הצצה, באתר צה"ל, 20 בדצמבר 2018
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 אידית דרויאן-אוחיון, חמושים בדרכון, באתר ישראל היום, 3 באוקטובר 2019
- ^ 1 2 ימימה רוזנטל, חגי צורף, ארנון למפרום, פרק רביעי, חיים הרצוג: הנשיא השישי, ירושלים: גנזך המדינה, תשס"ט, עמ' 89. (בעברית)
- ^ ארנון שוורצמן, "קצין זר אמר לי: עכשיו אני מבין למה ישראל מגנה על עצמה ככה", באתר מאקו, 15 באוקטובר 2019