אלוף
אלוף היא דרגת קצונה צבאית בכירה, השנייה בחשיבותה בסדר ההיררכי בצבא ההגנה לישראל. דרגה זו מקבילה לדרגת מייג'ור גנרל ("גנרל שני כוכבים") הנהוגה ברוב צבאות העולם. המונח "אלוף" משמש בכל חמש דרגות הקצונה הבכירות בצה"ל – דרגת סגן־אלוף (סא"ל), אלוף־משנה (אל"ם), תת־אלוף (תא"ל), אלוף ורב־אלוף (רא"ל).
 אלוף מזרוע היבשה | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| צבא |
 צה"ל |
| מערכת הדרגות | דרגות צה"ל |
| היררכיה | קצינים |
| בתוקף | 1948–הווה (כ־76 שנים) |
| דרגה זוטרה | תת-אלוף |
| דרגה בכירה | רב-אלוף |
| מקבילת נאט"ו | OF-7 |
| מקבילת חיל האוויר |
 אלוף |
| מקבילת חיל הים |
 אלוף |
  | |
כינון דרגת האלוף
עריכהצה"ל הוקם בעיקר על בסיס ארגון ההגנה. בהגנה לא היו דרגות מסודרות והמפקדים נשאו בתארים המבטאים את תפקידם (כלומר, "מ"פ", "מח"ט" וכו'). האלוף הראשון בצה"ל הוא דוד (מיקי) מרכוס, איש צבא ארצות הברית אשר שירת בצה"ל במסגרת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ). מרכוס קיבל ראשון את דרגת ה"אלוף" בעת שמונה על ידי דוד בן-גוריון למפקד חזית ירושלים ב־28 במאי 1948, יום נפילת הרובע היהודי. מרכוס עתיד היה להתמנות לתפקיד סגן הרמטכ"ל לאחר הקרבות, אך נורה בשוגג על ידי חייל צה"ל ביוני 1948.
במהלך ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות (יולי 1948) נקבעו לראשונה שמות הדרגות בצה"ל, ובהן שש דרגות קצונה. דרגות אלו נשארו בשימוש עד היום ועם הזמן נוספו אליהן שלוש דרגות נוספות. שלוש הדרגות הבכירות ביותר היו סגן־אלוף, אלוף ורב־אלוף – הוא רמטכ"ל צה"ל. דרגת אלוף־משנה הונהגה לאחר מלחמת העצמאות (1950), ודרגת תת־אלוף הונהגה לאחר מלחמת ששת הימים (1968).
כמו דרגות הקצונה האחרות, גם מקור המונח "אלוף" הוא מן התנ"ך – "אלופי אדום": ”...אַלּוּף תֵּימָן, אַלּוּף אוֹמָר, אַלּוּף צְפוֹ, אַלּוּף קְנַז. אַלּוּף קֹרַח, אַלּוּף גַּעְתָּם, אַלּוּף עֲמָלֵק... אֵלֶּה בְנֵי עֵשָׂו וְאֵלֶּה אַלּוּפֵיהֶם הוּא אֱדוֹם.” (ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוקים ט"ו–י"ט)
תפקידי אלוף
עריכהנכון ל־2023 יש 23 תפקידים שהמשרתים בהם נושאים בדרגת אלוף:
ראשי אגפים
עריכה- ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה
- ראש אגף כוח האדם
- ראש אגף המבצעים
- ראש אגף המודיעין
- ראש אגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועי
- ראש אגף התקשוב וההגנה בסב"ר
- ראש אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי
מפקדי זרועות
עריכהמפקדי פיקודים
עריכהמפקדי גיסות ותפקידים נוספים
עריכהמפקד פיקוד
עריכהכל אחד ממפקדי ארבעת הפיקודים המרחביים בצה"ל – פיקוד הצפון, פיקוד המרכז, פיקוד הדרום ופיקוד העורף - נקראו מאז הקמת הפיקודים בערבוביה "מפקד פיקוד" או "אלוף פיקוד".[1] בתקופתו של דן חלוץ כרמטכ"ל, במסגרת מהלכים ארגוניים, תוקנה תקנה ולפיה יהיה התואר הבלעדי "מפקד פיקוד". צעד זה הוסבר בכך שהתואר "אלוף פיקוד" מתאים "לתאר את אלוף הפיקוד בריצת מאה מטרים". מאז כל מפקדי הפיקודים חותמים את שם תפקידם כך: מפקד פיקוד הצפון, מפקד פיקוד המרכז, מפקד פיקוד הדרום, מפקד פיקוד העורף.[2]
אלופי צה"ל במלחמות ישראל
עריכהבמלחמת העצמאות טרם התגבשו תפקידי אלופי צה"ל. מפקדי צה"ל היו:
רמטכ"ל: יעקב דורי, סגן הרמטכ"ל: צבי איילון, ראש אג"ם: יגאל ידין, ראש שירות מודיעין: איסר בארי, חיים הרצוג, ראש אכ"א: משה צדוק, ראש אגף אפסנאות: יוסף אבידר, מפקד חזית הצפון: משה כרמל, מפקד חזית תיכון: דן אבן, שלמה שמיר, מפקד חזית מרכז: צבי איילון, מפקד חזית דרום: יגאל אלון. מפקד חזית ירושלים: דוד מרכוס, מפקד שירות אוויר: יהושע אשל, ישראל עמיר, אהרן רמז, מפקד שירות ים: גרשון זק, נחמן (פול) שולמן, שלמה שמיר, מפקד שירות משוריינים: יצחק שדה, ראש אגף הדרכה: אליהו בן חור.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהאילון גלעד, איך הגיעה המילה אלוף לצה"ל ולספורט, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2013
הערות שוליים
עריכה- ^ לדוגמה: "מינוי אחר שגרם למחלוקת היה מינוי מפקד פיקוד המרכז, לאחר ההפוגה הראשונה" ("האלופים", משה בן שאול, הוצאת הדר, 1967); "מפקד פיקוד הצפון" ("גוילי אש", ראובן אבינעם, 1952; כרך 3 עמ' 590); "מפקד פיקוד הדרום החל בעבודה קדחתנית ומרוכזת להכרת השטח" ("מלחמות ישראל 1969-1949", אפרים תלמי, 1969; כרך 2 עמ' 371).
- ^ עמוס הראל, אשכנזי מבטל את חלוץ: אגף משאבי אנוש חוזר להיות אכ"א, באתר הארץ, 25 ביולי 2008
- ^ בלחימה קיבל מינוי חירום של מפקד חטיבה 27