[go: up one dir, main page]
ויקיפדיה

חקר הירח

יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חקר הירח החל מאות שנים לפני הספירה ונמשך עד היום. המצאת הטלסקופ הייתה הקפיצה הראשונה בחקר הירח. גלילאו גליליי מוכר בדרך כלל כאדם הראשון שהשתמש בטלסקופ לביצוע תצפיות אסטרונומיות, עם הטלסקופ הראשון שבנה בעצמו בשנת 1609. בתצפיותיו הראשונות גילה גלילאו כי פני השטח של הירח אינם חלקים כפי שסברו עד אז אלא מכוסים בהרים ומכתשים. הגשושית לונה 2, ששוגרה על ידי ברית המועצות, התנגשה בירח ב־14 בספטמבר 1959 ובכך הפכה לעצם המלאכותי הראשון שהגיע אל הירח (ואל כל גרם שמיים אחר). ב־1969, תוכנית אפולו של נאס"א הנחיתה את האדם הראשון על הירח. ב־6 הנחיתות שבוצעו במהלך התוכנית הציבו 12 אנשים את רגליהם על הירח, והוצבו כלים מדעיים ונאספו סלעים ודוגמאות קרקע שלימדו את האנושות רבות אודות הירח בפרט ואודות מערכת השמש בכלל.

רכב הנחיתה של אפולו 12 (Intrepid) במסלול סביב הירח לפני הנחיתה על פניו

היסטוריה מוקדמת

עריכה
 
תרשים של אריסטרכוס מסאמוס מהמאה השלישת לפנה"ס המראה את יחס הגדלים של השמש (שמאל) כדור הארץ (מרכז) והירח (היחס אינו מדויק)
 
אוסף איורי הירח של גלילאו גליליי מ־1616

האסטרונומים הבבליים שחיו באזור מסופוטמיה באלף הראשון לפני הספירה גילו מחזור בן 18 שנה של ליקויי ירח. באותו זמן ידעו כי 19 שנות שמש שוות לכ־235 חודשי ירח. במאה השנייה לפני הספירה סלאוקוס מסלוקיה העלה את התאוריה (שהתבררה כנכונה) כי הגאות והשפל נגרמו על ידי הירח (סלאוקוס חשב כי האינטראקציה נגרמת על ידי אטמוספירת כדור הארץ אך למעשה התופעה היא כתוצאה מכוח המשיכה של הירח). לפי סטראבון (1-1-0009), סלאוקוס היה הראשון שהעלה תאוריה את תאוריית הגאות והשפל, וכי גובה הגאות והשפל תלוי במצב הירח ביחס לשמש.[1]

באמצע האלף הראשון לפני הספירה, אסטרונומים הודיים תיארו את מסלולי הירח ב־Aitareya Brahmana.[2] בשנת 449 לספירה, האסטרונום ההודי אריאבהטה הזכיר ב־Āryabhaṭīya שלו כי בהירות הירח נובעת מהשתקפות אור השמש.[3]

אחד מראשוני אנשי המערב שניסה למצוא הסבר מדעי לירח הוא הפילוסוף היווני אנכסגורס (428–500 לפני הספירה), שטען כי השמש והירח הם אבנים כדוריים ענקיים, וכי הירח מחזיר את אור השמש. תורתו האתאיסטית לגבי השמיים הייתה אחת הסיבות לכליאתו ולגרושו.[4] בתיאור היקום של אריסטו (384–322 לפנה"ס), הירח מהווה את הגבול בין היסודות (אדמה, מים, אוויר ואש) לבין השמיים העליונים. בפילוסופיה של אריסטו, השמיים, שמתחילים מהירח, היו ממלכת השלמות, והשטח שתחת הירח הוא ממלכת השחיתות, וכל דמיון בין אזורים אלו נשלל בנוקשות. אריסטו בעצמו הציע כי יכול להיות שהירח הזדהם מממלכת השחיתות. בספרו הקצר "On the Face in the Moon's Orb", פלוטרכוס (46–120 לספירה) הציג דעות שונות בקשר למערכת היחסים בין כדור הארץ לירח. הוא הציע כי בירח יש גומחות אליהם אור השמש לא הגיע וכי הכתמים על הירח אינם אלא צללים של נחלים או תהומות עמוקים. הוא העלה גם את האפשרות כי הירח מיושב. בימי קדם הוצע כבר כי הירח הוא ראי מושלם וכי הסימנים על פניו היו השתקפות של תוואי כדור הארץ אך הסבר זה נדחה בקלות כי פני הירח לא השתנו עם תנועתו מעל כדור הארץ. ההסבר שהפך למקובל בסופו של דבר הוא כי ישנן וריאציות של "צפיפות" בירח שגרמו לירח להופיע כפי הופעתו. שלמות הירח, ומכך שלמות השמיים, נשמרה בצורה זו. אריסטרכוס מסאמוס (230–310 לפנה"ס) הלך צעד קדימה ומדד את המרחק בין כדור הארץ לירח והגיע לתוצאה כי המרחק הוא פי 20 מרדיוס כדור הארץ (המרחק הוא למעשה פי 60 מרדיוס כדור הארץ. רדיוס כדור הארץ היה ידוע בערך מאז ארטוסתנס).

בתקופת המדינות הלוחמות של סין, האסטרונום שי שן (המאה ה־4 לפנה"ס) נתן הוראות לחיזוי ליקויי שמש וירח בהתחשב במיקומם היחסי של שניהם.[5] על אף שהסינים בתקופת שושלת האן (202 לפנה"ס–202 לספירה) האמינו כי הירח היא אנרגיה השווה לצ'י, תאוריית "השפעת הקרינה" שלהם זיהתה נכונה כי אור הירח הוא השתקפות של אור השמש.[6] תאוריה זו נתמכה על ידי הזרם המרכזי של הוגי הדעות כמו למשל ג'ינג פאנג (37–78 לפנה"ס) וג'אנג הנג (78–139 לספירה), אבל נדחתה על ידי הפילוסוף בעל ההשפעה וואנג צ'ונג (27–97 לספירה).[6]

חבש אל־חסיב אל־מארווזי, אסטרונום פרסי, ערך מספר תצפיות במצפה הכוכבים אל־סאמיסיה בבגדאד בין 825 ל־835 לספירה.[7] בעזרת תצפיות אלו, הוא העריך כי קוטר הירח שווה ל־3,037 ק"מ (הקוטר הוא למעשה כ־3,476 ק"מ) וכי מרחקו מכדור הארץ הוא כ־363,345 ק"מ (המרחק האמיתי נע בין כ־363,000 ק"מ בפריגיאה לכ־405,700 ק"מ באפוגיאה).[8] בשנת 1021, הפיזיקאי הערבי איבן אל־היית'ם הסביר את תופעת אשליית הירח (אשליה כי הירח נראה גדול יותר כאשר הוא באופק וקטן יותר כשהוא באמצע השמיים) בספרו Book of Optics, שהיא כי קביעת מרחק של עצם תלויה בכך שיש רצף קבוע של גופים המתערבים בין הצופה לעצם. עם הירח אין גופים מתערבים ולכן משום שגודלו של עצם תלוי במרחק ממנו הוא נצפה, שבמקרה זה אינו מדויק, הירח נראה גדול יותר כאשר הוא באופק. בגלל עבודתו של אל־היית'ם, אשליית הירח התקבלה בהדרגה כתופעה פסיכולוגית.[9] אל־היית'ם חקר גם אור הירח והוכיח באמצעות ניסויים כי מקור האור הוא מהשמש וסיכם בצורה נכונה כי הירח "פולט אור מאותם אזורים בפני השטח שלו, בהם אור השמש פוגע".[10]

בימי הביניים, לפני המצאת הטלסקופ, רבים החלו להכיר בירח ככדור. על אף שהיו שהאמינו כי הירח הוא "חלק",[11] בשנת 1609, גלילאו גליליי צייר את אחד מאיורי הטלסקופ הראשונים של פני הירח בספרו Sidereus Nuncius וציין כי פני הירח אינם חלקים וכי יש עליהם הרים ומכתשים. מאוחר יותר בשנת 1651, ג'ובאני בטיסטה ריקיאולי ופרנססקו מריה גרימלדי ציירו מפה של הירח ונתנו למכתשים רבים שמות הקיימים עד היום. במפות, אזוריו החשוכים של הירח כונו "ימות" או אוקיינוסים והחלקים המוארים כונו רמות או יבשות.

חסידיו של אריסטו בימי הביניים, בעולם האיסלאמי ואחר כך באירופה הנוצרית, ניסו לתת משמעות לכתמים על הירח במונחים אריסטוטוליים. תומאס האריוט, כמו גליליי, צייר את הירח וביצע תצפיות במשך מספר שנים אך ציוריו לא פורסמו. המפה הראשונה של הירח נכתבה על ידי הקוסמוגרף והאסטרונום הבלגי מיכאל ואן־לאנגרן ב־1645. שנתיים לאחר מכן, ב־1647, מפה נוספת פורסמה על ידי האסטרונום הפולני יוהנס הווליוס. באותה שנה הוציא לאור הווליוס את ספרו Selenographia, sive Lunae descriptio, החיבור הראשון שעסק כולו בירח. המונחים שקבע הווליוס, אף על פי ששימשו את המדינות הפרוטסטנטיות עד למאה ה־18, הוחלפו על ידי המונחים שפורסמו על ידי האסטרונום הישועי ג'ובאני בטיסטה ריקיאולי ב־1651 (ימות ורמות). בשנת 1753, האסטרונום הישועי קרואטי רודר בוסקוביק (Ruđer Bošković) גילה כי לירח אין אטמוספירה. בשנת 1824, הפיזיקאי והאסטרונום הבוואריאני פרנץ וון גרוית'ויזן הסביר כי המכתשים על פני הירח הם תוצאה של התנגשות מטאוריטים.[12]

האפשרות כי ישנה צמחייה על הירח וכי היא מיושבת על ידי סלנים הייתה מקובלת על אסטרונומים רציניים אפילו בעשורים הראשונים של המאה ה־19. בשנת 1835, מתיחת הירח הגדולה הוליכה אנשים שולל כי על הירח חיים יצורים אקזוטיים.[13] בערך באותו זמן (בין 1834 ל־1836), ויליאם ביר ויוהאן היינריך וון מדלר פרסמו את חיבורים בן 4 הכרכים Mappa Selenographica ואת הספר Der Mond ב־1837, בו הם קבעו בתקיפות כי על הירח אין גופי מים או אטמוספירה ניכרת.

בשנת 1913 בהובלת מארי אדלה בלאג פורסם קטלוג שמות של גופים על פני הירח.

המרוץ לחלל

עריכה
  ערך מורחב – המרוץ לחלל
 
צילום וידאו ממצלמת וידאו שהורכבה על רכב הנחיתה של אפולו 11 (עיט) המראה את ניל ארמסטרונג יורד אל פני הירח

לחצו כדי להקטין חזרה
 סרוויור 1סרוויור 3סרוויור 5סרוויור 6סרוויור 7לונה 9לונה 13לונה 17לונה 2אפולו 15לונה 21לונה 24לונה 20לונה 16אפולו 12אפולו 14אפולו 17אפולו 11אפולו 16תוכנית לונהתוכנית אפולותוכנית סרוויור
לדף הקובץ 
מיקום משימות לונה על פני הירח (באדום), סרוויור (בצהוב) ואפולו (ירוק)

המלחמה הקרה בין ארצות הברית וברית המועצות נתנה את השפעותיה על חקר החלל וחקר הירח וכך החל המרוץ לחלל. המרוץ הביא למספר גילויים מדעיים וטכנולוגיים משמעותיים, כמו למשל צילום הצד הרחוק של הירח ב־1959, צד שלא נראה על ידי אדם לפני כן, והנחתת האדם הראשון על הירח בשנת 1969, אחד האירועים הגדולים ביותר במאה ה־20 ובהיסטוריה האנושית בכלל.

העצם המלאכותי הראשון שהגיע אל פני הירח הייתה הגשושית לונה 2 הסובייטית שהתנגשה בירח ב־14 בספטמבר 1959, 21:02:24 Z. הצד הרחוק של הירח צולם לראשונה על ידי הגשושית הסובייטית לונה 3 ב־7 באוקטובר 1959. במאמץ להתחרות בהצלחות הסובייטיות, הציב נשיא ארצות הברית דאז, ג'ון פ. קנדי מטרה לאומית - הנחתת אדם על הירח. במושב משותף של הקונגרס ב־25 במאי 1961 הוא אמר:

ראשית, אני סבור שעל אומה זו להציב לה כיעד מחייב, כי עד תום העשור תושג המטרה של הנחתת אדם על הירח והשבתו ארצה בשלום. שום פרויקט חלל יחיד אחר לא ירשים כל כך את האנושות או יהיה חשוב כל כך לחקר החלל בטווח הארוך; שום פרויקט אחר גם לא יהיה קשה כל כך, או יקר כל כך, להשגה.

— נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי בנאום מיוחד בפני שני בתי הקונגרס, ביום 25 במאי 1961

למרות הכרזה זו, הסובייטים נשארו בהובלה למשך זמן נוסף. לונה 10 הסובייטית הפכה ללוויין המלאכותי הראשון של הירח ב־1966. אחד המכשולים המרכזיים ביותר בטיסה מאוישת אל הירח היה בפיתוח מגן חום שיגן על החללית המאוישת בזמן החדירה לאטמוספירה. האמריקאים היו הראשונים להשיג עליונות בתחום זה באמצעות ניסויים רבים שנערכו על ידי נאס"א.

ב־24 בדצמבר 1968, צוות משימת אפולו 8: פרנק בורמן, ג'יימס לוול וויליאם אנדרס היו האנשים הראשונים שנכנסו למסלול סביב הירח וראו את צידו הרחוק במו עיניהם. ב־20 ביולי 1969 נחת רכב הנחיתה של אפולו 11 על הירח כשבתוכו האסטרונאוטים ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין. האדם הראשון שהלך על הירח הוא ניל ארמסטרונג, מפקד המשימה. הרובר הראשון שנחת על הירח היה לונוחוד 1 הסובייטי במסגרת תוכנית לונוחוד ב־17 בנובמבר 1970. נכון להיום, האדם האחרון שעמד על פני הירח הוא האסטרונאוט יוג'ין סרנן במהלך משימת אפולו 17. נכון ל־2016 רק 12 אנשים (בשש משימות: אפולו 11, 12, 14, 15, 16 ו-17) נחתו על הירח.

סלעי ירח הובאו אל כדור הארץ על ידי משימות לונה (לונה 16, 20, ו־24) ומשימות אפולו 11–17 (חוץ מאפולו 13 שלא נחתה על הירח).

מאמצע שנות ה־60 ועד לאמצע שנות ה־70 בוצעו 65 נחיתות על הירח (10 מתוכן ב־1970 בלבד), אבל אחרי משימת לונה 24 ב־1976 פסקו השיגורים אל הירח כליל, והם חודשו רק ב־1990. הסובייטים התרכזו בחקר נוגה ובניית תחנת חלל, והאמריקאים התרכזו בחקר מאדים, סקיילאב ותוכנית מעבורות החלל.

מחקר נוכחי שהסתיים או בוטל

עריכה
 
המחשת אמן של LRO סביב הירח

ב־1990 יפן הגיעה לראשונה אל הירח עם הגשושית Hiten, ובכך הפכה למדינה השלישית (אחרי ארצות הברית וברית המועצות) להכניס חללית למסלול סביב הירח. בספטמבר 2007 שיגרה סוכנות החלל היפנית את הגשושית סלן במטרה "להשיג מידע מדעי על מקור ואבולוציית הירח ולפתח את הטכנולוגיה לחקר עתידי של הירח", לפי האתר הרשמי של JAXA.[14]

BMDO ונאס"א שיגרו את קלמנטין ב־1994 ואת לונר פרוספקטור ב־1998.

סוכנות החלל האירופאית שיגרה גשושית קטנה וזולה בשם סמארט־1 ב־27 בספטמבר 2003. משימתה המרכזית של הגשושית הייתה לצלם את פני הירח בתלת־מימד באמצעות קרני X ואינפרא אדום. סמארט־1 נכנסה למסלול סביב הירח ב־15 בנובמבר 2004 והמשיכה לבצע תצפיות על הירח עד ל־3 בספטמבר 2006, אז התרסקה כמתוכנן על פני הירח כדי לחקור את האבק שהתרומם בפגיעה.[15]

הרפובליקה העממית של סין החלה בתוכנית צ'אנג־אה כדי לחקור את הירח ולבדוק את האפשרויות לכרייה בירח, בעיקר אחר חיפוש האיזוטופ הליום 3 שישמש כמקור אנרגיה בכדור הארץ.[16] סוכנות החלל הסינית שיגרה את הגשושית צ'אנג־אה 1 למסלול סביב הירח ב־24 באוקטובר 2007. משימת הגשושית המשיכה מעבר למצופה וב־1 במרץ 2009 התרסקה הגשושית במכוון על הירח אחרי משימה בת 16 חודשים והפכה את סין למדינה החמישית שהגיעה אל פני הירח (אחרי ברית המועצות, ארצות הברית, האיחוד האירופי והודו). ב־1 באוקטובר 2010 שיגרה סין את הגשושית צ'אנג־אה 2.

בדצמבר 2013 הונחת על הירח הרובר צ'אנג־אה 3 ובינואר 2019 הונחתה צ'אנג־אה 4 על הצד הרחוק של הירח.

סוכנות החלל ההודית שיגרה את הגשושית צ'אנדריאן 1 ב־22 באוקטובר 2008. הגשושית תוכננה להקיף את הירח למשך שנתיים וליצור מפה תלת־ממדית של שני צידי הירח וביצוע מיפוי כימי ומינרלוגי של פני השטח של הירח.[17] צ'נדריאן 1 כללה גשושית בשם MIP ששוחררה ממנה ונחתה על פני הירח ב־14 בנובמבר 2008, והפכה את הודו למדינה הרביעית שהגיעה אל פני הירח (אחרי ברית המועצות, ארצות הברית והאיחוד האירופי).

ב־18 ביוני 2009 שיגרה נאס"א את המקפת לסקר הירח (LRO) לצילום הירח ברזולוציה גבוהה ולחקירת אבק הירח באמצעות הגשושית LCROSS ששוחררה ממנה והתרסקה במכוון על הירח. ב־10 בספטמבר 2011 שיגרה נאס"א את שתי הגשושיות GRAIL-A ו־B העתידות להגיע אל הירח ביום האחרון של 2011 וביום הראשון של 2012 ולחקור את הירח כשהן צמודות אחת לשנייה.

סוכנות החלל הגרמנית הודיעה במרץ 2007 כי היא תשגר מקפת אל הירח, LEO ב־2012[18] אך הפרויקט בוטל בגלל אילוצים תקציביים.[19]

ב־13 בספטמבר 2007, X Prize Foundation יחד עם חברת גוגל הכריזו על Google Lunar X PRIZE. תחרות זו דורשת מהמתחרים "להנחית על הירח, במימון פרטי, רובר רובוטי המסוגל להשלים מספר משימות, כולל לנוע על פני הירח לפחות 500 מטרים ולשלוח וידאו, תמונות ומידע אל כדור הארץ". התחרות נסגרה לפני שהיה שיגור לירח מטעם המתמודדות. אולם, באפריל 2019, למרות תום התחרות, שיגרה חברת SpaceIL הישראלית את הגשושית בראשית שהתרסקה על הירח.[20]

ב-22 ביולי 2019 סוכנות החלל ההודית שיגרה מקפת שתקיף את הירח, נחתת שתנחת עליו ורובר שיסייר על פניו. המשימה נקראה צ'אנדריאן 2 (בסנסקריט: "רכב ירח"). ב-6 בספטמבר 2019 אבד הקשר עם הנחתת, וב-8 בספטמבר הודיע הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO) על התרסקות על התרסקות הנחתת על אדמת הירח. הנחתת נועדה למפות את כיסי המים בירח.

תוכניות עתידיות

עריכה
 
המחשת אמן של משימה עתידית בירח

לאחר ביטול תוכנית קונסטליישן האמריקאית, שיועדה להחזיר את האדם אל הירח בסביבות שנת 2020, הודיעו מדינות רבות, בהן רוסיה, האיחוד האירופי (איס"א), סין, יפן והודו, על כוונתן להמשיך ולחקור את הירח על ידי משימות בלתי־מאוישות.

סוכנות החלל היפנית תכננה הנחתת אדם על הירח בסביבות שנת 2020, שתוביל להקמת בסיס ירח ב־2030. למרות התכנונים, ליפן אין כיום את סכומי הכסף הנדרשים לביצוע נחיתה מאוישת על הירח, והיא ככל הנראה תמשיך בשיגורים רובוטיים.[21]

סוכנות החלל הרוסית הודיעה כי בכוונתה להפעיל מחדש את הפרויקט הנטוש לחקר הירח Luna-Glob. הפרויקט יכלול מקפת ונחתת שתוכננו תחילה להיות משוגרים ב־2012.[22] בהמשך תוכנית זו הומרה לשיגור הגשושית לונה־25 בשנת 2025, במסגרת התוכנית הרוסית לחקר הירח.

ב-2017[23] הודיע אילון מאסק בכנס האסטרונאוטיקה הבינלאומי על חזונו לבניית מערכת בשם BFR ובה חללית ענק שתוכל לבצע מגוון דברים, ולהטיס אסטרונאוטים לבסיס בירח. התוכנית תתבצע על ידי חברת SpaceX שבבעלותו.

סוכנות החלל האירופית הודיעה כי בכוונתה לשגר משימות מאוישות אל הירח כחלק מתוכנית אורורה. בספטמבר 2010 הציגה הסוכנות תוכנית "נחתת ירחית" עם יעד למשימה ראשונה אל הירח ב־2018.[24]

ב-2019[25] הכריזה נאס"א על "תוכנית ארטמיס" שכוונתה להנחית שוב אסטרונאוטים על הירח עד שנת 2024[26], ולבסס בה מושבת מחקר ושער יציאה לחלל עמוק.

ב-2020 מנהל החלל הסיני (CNSA) הודיע כי בכוונתו לשגר לירח משימה בלתי מאוישת עד שנת 2030 ולהנחית טייקואונטים על הירח בעשור הקרוב[27].

ב-9 במרץ 2021 נחתם הסכם בין רוסיה וסין לבניית תחנת מחקר משותפת על הירח[28].

משימות לחקר הירח

עריכה

משימות ששוגרו

עריכה
משימה (עד 1960) שיגור הגעה לירח סיום מטרה תוצאה
ארצות הבריתארצות הברית  פיוניר 0 17 באוגוסט 1958 17 באוגוסט 1958 מקפת נכשל בשיגור
ברית המועצותברית המועצות  לונה E-1 מס' 1 23 בספטמבר 1958 23 בספטמבר 1958 התנגשות נכשל בשיגור
ארצות הבריתארצות הברית  פיוניר 1 11 באוקטובר 1958 13 באוקטובר 1958 מקפת נכשל בשיגור
ברית המועצותברית המועצות  לונה E-1 מס' 2 11 באוקטובר 1958 11 באוקטובר 1958 התנגשות נכשל בשיגור
ארצות הבריתארצות הברית  פיוניר 2 8 בנובמבר 1958 8 בנובמבר 1958 מקפת נכשל בשיגור
ברית המועצותברית המועצות  לונה E-1 מס' 3 4 בדצמבר 1958 4 בדצמבר 1958 התנגשות נכשל בשיגור
ארצות הבריתארצות הברית  פיוניר 3 6 בדצמבר 1958 7 בדצמבר 1958 ביצוע יעף נכשל בשיגור
ברית המועצותברית המועצות  לונה 1 2 בינואר 1959 4 בינואר 1959 התנגשות הצלחה חלקית (לא ארעה התנגשות. ביצוע היעף הראשון בהיסטוריה במרחק 5,995 ק"מ מהירח)
ארצות הבריתארצות הברית  פיוניר 4 3 במרץ 1959 4 במרץ 1959 7 במרץ 1959 ביצוע יעף הצלחה חלקית (ביצוע יעף במרחק 60,000 ק"מ מהירח)
ברית המועצותברית המועצות  לונה E-1A מס' 1 18 ביוני 1959 18 ביוני 1959 התנגשות נכשל בשיגור
ברית המועצותברית המועצות  לונה 2 12 בספטמבר 1959 13 בספטמבר 1959 התנגשות הצלחה (התנגש בירח והיה לעצם המלאכותי הראשון שהגיע אל פני הירח)
ארצות הבריתארצות הברית  פיוניר P-1 24 בספטמבר 1959 24 בספטמבר 1959 מקפת נכשל בשיגור
ברית המועצותברית המועצות  לונה 3 4 באוקטובר 1959 6 באוקטובר 1959 ביצוע יעף הצלחה (התמונה הראשונה מהצד הרחוק של הירח)
ארצות הבריתארצות הברית  פיוניר P-3 26 בנובמבר 1959 26 בנובמבר 1959 מקפת נכשל בשיגור
משימה (1960–1970) שיגור הגעה לירח סיום מטרה תוצאה
ברית המועצותברית המועצות  לונה E-3 מס' 1 15 באפריל 1960 15 באפריל 1960 ביצוע יעף נכשל בשיגור
ברית המועצותברית המועצות  לונה E-3 מס' 2 16 באפריל 1960 16 באפריל 1960 ביצוע יעף נכשל בשיגור
ארצות הבריתארצות הברית  פיוניר P-30 25 בספטמבר 1960 25 בספטמבר 1960 מקפת נכשל בשיגור
ארצות הבריתארצות הברית  פיוניר P-31 15 בדצמבר 1960 15 בדצמבר 1960 מקפת נכשל בשיגור
ארצות הבריתארצות הברית  ריינג'ר 3 26 בינואר 1960 28 בינואר 1962 התנגשות הצלחה חלקית (ביצוע יעף ללא התנגשות)
ארצות הבריתארצות הברית  ריינג'ר 4 23 באפריל 1962 26 באפריל 1962 26 באפריל 1962 התנגשות הצלחה חלקית (התרסק בצד הרחוק של הירח ללא ביצוע משימתו)
ארצות הבריתארצות הברית  ריינג'ר 5 18 באוקטובר 1962 21 באוקטובר 1962 התנגשות הצלחה חלקית (ביצוע יעף ללא התנגשות)
ברית המועצותברית המועצות  לונה E-6 מס' 2 4 בינואר 1963 11 בינואר 1963 נחתת שוגר למסלול לא נכון
ברית המועצותברית המועצות  לונה E-6 מס' 3 3 בפברואר 1963 3 בפברואר 1963 נחתת נכשל בשיגור
ברית המועצותברית המועצות  לונה 4 2 באפריל 1963 6 באפריל 1963 נחתת הצלחה חלקית (ביצע יעף על הירח)
ארצות הבריתארצות הברית  ריינג'ר 6 30 בינואר 1964 2 בפברואר 1964 התנגשות הצלחה חלקית (הגשושית התנגשה בירח אך מצלמותיה לא פעלו ולכן לא השלימה את משימתה)
ברית המועצותברית המועצות  לונה E-6 מס' 6 21 במרץ 1964 21 במרץ 1964 נחתת נכשל בשיגור
ברית המועצותברית המועצות  לונה E-6 מס' 5 20 באפריל 1964 20 באפריל 1964 נחתת נכשל בשיגור
ארצות הבריתארצות הברית  ריינג'ר 7 28 ביולי 1964 31 ביולי 1964 התנגשות הצלחה
ארצות הבריתארצות הברית  ריינג'ר 8 17 בפברואר 1965 20 בפברואר 1965 התנגשות הצלחה
ברית המועצותברית המועצות  קוסמוס 60 12 במרץ 1965 נחתת נכשל בהשגת מהירות מילוט ממשיכת כדור הארץ
ארצות הבריתארצות הברית  ריינג'ר 9 21 במרץ 1965 24 במרץ 1965 התנגשות הצלחה
ברית המועצותברית המועצות  לונה E-6 מס' 8 10 באפריל 1965 10 באפריל 1965 נחתת נכשל בשיגור
ברית המועצותברית המועצות  לונה 5 9 במאי 1965 12 במאי 1965 נחתת הצלחה חלקית (התרסק על הירח)
ברית המועצותברית המועצות  לונה 6 8 ביוני 1965 11 ביוני 1965 נחתת הצלחה חלקית (ביצע יעף)
ברית המועצותברית המועצות  זונד 3 18 ביולי 1965 20 ביולי 1965 ביצוע יעף הצלחה
ברית המועצותברית המועצות  לונה 7 4 באוקטובר 1965 7 באוקטובר 1965 נחתת הצלחה חלקית (התרסק על הירח)
ברית המועצותברית המועצות  לונה 8 3 בדצמבר 1965 6 בדצמבר 1965 נחתת הצלחה חלקית (התרסק על הירח)
ברית המועצותברית המועצות  לונה 9 31 בינואר 1966 3 בפברואר 1966 6 בפברואר 1966 נחתת הצלחה (תמונות ראשונות מפני הירח)
ברית המועצותברית המועצות  קוסמוס 111 1 במרץ 1966 3 במרץ 1966 מקפת שוגר למסלול לא נכון
ברית המועצותברית המועצות  לונה 10 31 במרץ 1966 3 באפריל 1966 30 במאי 1966 מקפת הצלחה (מקפת ירחית ראשונה)
ארצות הבריתארצות הברית  סרוויור 1 30 במאי 1966 2 ביוני 1966 7 בינואר 1967 נחתת הצלחה
ארצות הבריתארצות הברית  לונר אורביטר 1 10 באוגוסט 1966 14 ביוני 1966 29 באוקטובר 1967 מקפת הצלחה
ברית המועצותברית המועצות  לונה 11 24 באוגוסט 1966 27 באוגוסט 1966 1 באוקטובר 1966 מקפת הצלחה
ארצות הבריתארצות הברית  סרוויור 2 20 בספטמבר 1966 23 בספטמבר 1966 23 בספטמבר 1966 נחתת הצלחה חלקית (התרסק בנחיתה)
ברית המועצותברית המועצות  לונה 12 22 באוקטובר 1966 25 באוקטובר 1966 19 בינואר 1967 מקפת הצלחה
ארצות הבריתארצות הברית  לונר אורביטר 2 6 בנובמבר 1966 10 בנובמבר 1966 11 באוקטובר 1967 מקפת הצלחה
ברית המועצותברית המועצות  לונה 13 21 בדצמבר 1966 24 בדצמבר 1966 28 בדצמבר 1966 נחתת הצלחה
ארצות הבריתארצות הברית  לונר אורביטר 3 5 בפברואר 1967 8 בפברואר 1967 9 באוקטובר 1967 מקפת הצלחה חלקית (מצלמות המקפת לא פעלו טוב)
ארצות הבריתארצות הברית  סרוויור 3 17 באפריל 1967 20 באפריל 1967 3 במאי 1967 נחתת הצלחה
ארצות הבריתארצות הברית  לונר אורביטר 4 4 במאי 1967 8 במאי 1967 31 באוקטובר 1967 מקפת הצלחה חלקית (מצלמות המקפת לא פעלו טוב)
ארצות הבריתארצות הברית  סרוויור 4 14 ביולי 1967 17 ביולי 1967 17 ביולי 1967 נחתת הצלחה חלקית (התרסק בנחיתה)
ארצות הבריתארצות הברית  לונר אורביטר 5 1 באוגוסט 1967 5 באוגוסט 1967 31 בינואר 1968 מקפת הצלחה
ארצות הבריתארצות הברית  סרוויור 5 8 בספטמבר 1967 11 בספטמבר 1967 17 בדצמבר 1967 נחתת הצלחה
ארצות הבריתארצות הברית  סרוויור 6 7 בנובמבר 1967 10 בנובמבר 1967 14 בדצמבר 1967 נחתת הצלחה
ארצות הבריתארצות הברית  סרוויור 7 7 בינואר 1968 10 בינואר 1968 20 בפברואר 1968 נחתת הצלחה
ברית המועצותברית המועצות  לונה E-6LS מס' 112 7 בפברואר 1968 7 בפברואר 1968 נחתת נכשל בשיגור
ברית המועצותברית המועצות  לונה 14 7 באפריל 1968 10 באפריל 1968 מקפת הצלחה
ברית המועצותברית המועצות  זונד 5 15 בספטמבר 1968 18 בספטמבר 1968 21 בספטמבר 1968 ביצוע יעף הצלחה (החללית הראשונה שהקיפה את הירח וחזרה בשלום אל כדור הארץ. החללית נשאה בתוכה צבים ותולעים שהיו לחיים הראשונים שהקיפו את הירח)
ברית המועצותברית המועצות  זונד 6 10 בנובמבר 1968 14 בנובמבר 1968 17 בנובמבר 1968 ביצוע יעף הצלחה חלקית (בעיות דיחוס הובילו למות בעלי החיים בתוך החללית, שהתרסקה בשעת החזרה אל כדור הארץ בגלל בעיות במצנחים)
ארצות הבריתארצות הברית  אפולו 8 21 בדצמבר 1968 24 בדצמבר 1968 27 בדצמבר 1968 מקפת הצלחה (האנשים הראשונים שהקיפו את הירח)
ברית המועצותברית המועצות  לונה E-8 מס' 201 19 בפברואר 1969 19 בפברואר 1969 רובר נכשל בשיגור
ארצות הבריתארצות הברית  אפולו 10 18 במאי 1969 21 במאי 1969 26 במאי 1969 מקפת הצלחה (במשימה זו ניסו האסטרונאוטים את רכב הנחיתה במסלול סביב הירח)
ברית המועצותברית המועצות  לונה E-8-5 מס' 402 14 ביוני 1969 14 ביוני 1969 החזרת דגמי קרקע נכשל בשיגור
ברית המועצותברית המועצות  לונה 15 13 ביולי 1969 21 ביולי 1969 החזרת דגמי קרקע הצלחה חלקית (התרסק על הירח)
ארצות הבריתארצות הברית  אפולו 11 16 ביולי 1969 19 ביולי 1969 24 ביולי 1969 מקפת הצלחה
20 ביולי 1969 21 ביולי 1969 נחתת הצלחה (הנחתת האדם הראשון על הירח והחזרת דגמי קרקע)
ברית המועצותברית המועצות  זונד 7 7 באוגוסט 1969 11 באוגוסט 1969 14 באוגוסט 1969 ביצוע יעף הצלחה
ברית המועצותברית המועצות  קוסמוס 300 23 בספטמבר 1969 23 בספטמבר 1969 החזרת דגמי קרקע שוגר למסלול לא נכון
ברית המועצותברית המועצות  קוסמוס 305 22 באוקטובר 1969 22 באוקטובר 1969 החזרת דגמי קרקע שוגר למסלול לא נכון
ארצות הבריתארצות הברית  אפולו 12 14 בנובמבר 1969 17 בנובמבר 1969 24 בנובמבר 1969 מקפת הצלחה
19 בנובמבר 1969 20 בנובמבר 1969 נחתת הצלחה (נחיתה מאוישת שנייה על הירח והחזרת דגמי קרקע)
משימה (1970–1990) שיגור הגעה לירח סיום מטרה תוצאה
ארצות הבריתארצות הברית  אפולו 13 11 באפריל 1970 15 באפריל 1970 17 באפריל 1970 מקפת הצלחה חלקית (החללית ביצעה יעף על הירח וחזרה לכדור הארץ)
נחתת כישלון (בגלל סכנה לצוות לא בוצעה נחיתה על הירח)
ארצות הבריתארצות הברית  S-IV 14 באפריל 1970 14 באפריל 1970 התנגשות הצלחה (שימש ליצירת רעידת אדמה בירח עבור מיכשור מדעי שהוצב במשימת אפולו 12)
ברית המועצותברית המועצות  לונה E-8 מס' 405 6 בפברואר 1970 6 בפברואר 1970 החזרת דגמי קרקע נכשל בשיגור
ברית המועצותברית המועצות  לונה 16 12 בספטמבר 1970 20 בספטמבר 1970 24 בספטמבר 1970 החזרת דגמי קרקע הצלחה (החזרת דגמי קרקע ראשונה שבוצעה על ידי רובוט)
ברית המועצותברית המועצות  זונד 8 20 באוקטובר 1970 24 באוקטובר 1970 27 באוקטובר 1970 ביצוע יעף הצלחה
ברית המועצותברית המועצות  לונה 17 10 בנובמבר 1970 17 בנובמבר 1970 17 בנובמבר 1970 נחתת הצלחה (הנחיתה בשלום את לונוחוד 1)
ברית המועצותברית המועצות  לונוחוד 1 14 בספטמבר 1970 רובר הצלחה (הרובר הירחי הראשון)
ארצות הבריתארצות הברית  אפולו 14 31 בינואר 1971 4 בפברואר 1971 9 בפברואר 1971 מקפת הצלחה
5 בפברואר 1971 6 בפברואר 1971 נחתת הצלחה
ארצות הבריתארצות הברית  אפולו 15 26 ביולי 1971 29 ביולי 1971 7 באוגוסט 1971 מקפת הצלחה
30 ביולי 1971 2 באוגוסט 1971 נחתת הצלחה (הרובר הירחי המאויש הראשון)
ברית המועצותברית המועצות  לונה 18 2 בספטמבר 1971 11 בספטמבר 1971 11 בספטמבר 1971 החזרת דגמי קרקע הצלחה חלקית (התרסק על הירח)
ברית המועצותברית המועצות  לונה 19 28 בספטמבר 1971 3 באוקטובר 1971 20 באוקטובר 1971 מקפת הצלחה
ברית המועצותברית המועצות  לונה 20 14 בפברואר 1972 21 בפברואר 1972 25 בפברואר 1972 החזרת דגמי קרקע הצלחה
ארצות הבריתארצות הברית  אפולו 16 16 באפריל 1972 19 באפריל 1972 27 באפריל 1972 מקפת הצלחה
21 באפריל 1972 23 באפריל 1972 נחתת הצלחה
ארצות הבריתארצות הברית  אפולו 17 7 בדצמבר 1972 10 בדצמבר 1972 19 בדצמבר 1972 מקפת הצלחה
11 בדצמבר 1972 15 בדצמבר 1972 נחתת הצלחה (הגאולוג הראשון על הירח. נחיתה מאוישת אחרונה על הירח עד היום)
ברית המועצותברית המועצות  לונה 21 8 בינואר 1973 15 בינואר 1973 15 בינואר 1973 נחתת הצלחה (הנחיתה בשלום את לונוחוד 2)
ברית המועצותברית המועצות  לונוחוד 2 3 ביוני 1973 רובר הצלחה
ברית המועצותברית המועצות  לונה 22 29 במאי 1974 2 ביוני 1974 נובמבר 1975 מקפת הצלחה
ברית המועצותברית המועצות  לונה 23 28 באוקטובר 1974 6 בנובמבר 1974 9 בנובמבר 1975 החזרת דגמי קרקע הצלחה חלקית (הקידוח על הירח נכשל)
ברית המועצותברית המועצות  לונה 24 9 באוגוסט 1976 18 באוגוסט 1976 22 באוגוסט 1976 החזרת דגמי קרקע הצלחה
משימה (1990–2000) שיגור הגעה לירח סיום מטרה תוצאה
יפןיפן  Hiten 24 בינואר 1990 18 במרץ 1990 10 באפריל 1993 מקפת הצלחה (היטן שוגרה למסלול סביב כדור הארץ שחלף מספר פעמים על פני הירח. 3 שנים לאחר שיגורה נכנסה היטן למסלול סביב הירח וכעבור כחודשיים התרסקה על פניו)
יפןיפן  האגורומו 21 בפברואר 1991 מקפת לא ידוע (הקשר עם האגורומו אבד כחודש לאחר השיגור. האגורומו שוחררה מהיטן ב־18 במרץ 1990 אך לא ידוע אם נכנסה למסלול סביב הירח)
ארצות הבריתארצות הברית  קלמנטין 25 בינואר 1994 19 בפברואר 1994 יוני 1994 מקפת הצלחה
ארצות הבריתארצות הברית  לונר פרוספקטור 7 בינואר 1998 11 בינואר 1998 31 ביולי 1999 מקפת הצלחה
משימה (2000–2010) שיגור הגעה לירח סיום מטרה תוצאה
האיחוד האירופיהאיחוד האירופי  סמארט־1 27 בספטמבר 2003 15 בנובמבר 2004 3 בספטמבר 2004 מקפת הצלחה (שימוש ראשון במנוע יונים להגעה אל הירח). התרסקה במכוון על הירח לאחר השלמת משימתה.
יפןיפן  סלן 14 בספטמבר 2007 3 באוקטובר 2007 10 ביוני 2009 מקפת הצלחה
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  צ'אנג־אה 1 24 באוקטובר 2007 5 בנובמבר 2007 1 במרץ 2009 מקפת הצלחה
הודוהודו  צ'אנדריאן 1 22 באוקטובר 2008 12 בנובמבר 2008 29 באוגוסט 2009 מקפת הצלחה (גילוי מים על הירח)
הודוהודו  MIP 14 בנובמבר 2008 14 בנובמבר 2008 התנגשות הצלחה
ארצות הבריתארצות הברית  LRO 18 ביוני 2009 23 ביוני 2009 פעיל מקפת הצלחה
ארצות הבריתארצות הברית  LCROSS 9 באוקטובר 2009 9 באוקטובר 2009 התנגשות הצלחה (בחינה מקרוב של המכתש שנוצר על ידי שלב הקנטאור)
ארצות הבריתארצות הברית  קנטאור (LCROSS) 9 באוקטובר 2009 9 באוקטובר 2009 התנגשות הצלחה
משימה (2010-היום) שיגור הגעה לירח סיום מטרה תוצאה
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  צ'אנג־אה 2 1 באוקטובר 2010 5 באוקטובר 2010 פעיל מקפת הצלחה
ארצות הבריתארצות הברית  GRAIL 10 בספטמבר 2011 31 בדצמבר 2011 דצמבר 2012 שתי מקפות למיפוי שדה הכבידה של הירח הצלחה
1 בינואר 2012
ארצות הבריתארצות הברית  LADEE[29] 7 בספטמבר 2013 6 באוקטובר 2013 11 באפריל 2014 מקפת הצלחה
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  צ'אנג־אה 3 1 בדצמבר 2013 14 בדצמבר 2013 פברואר 2014 נחתת ורובר הצלחה (הרובר נתקע אך שרד מספר חודשים על הירח)
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  צ'אנג-אה 4 7 בדצמבר 2018 3 בינואר 2019 פעיל נחתת ורובר הצלחה (הרובר פועל ואוסף דגימות)
ישראלישראל  בראשית 22 בפברואר 2019 11 באפריל 2019 11 באפריל 2019 נחתת הצלחה חלקית (התרסקה על הירח)
רוסיהרוסיה  לונה 25 10 באוגוסט 2023 20 באוגסט 2023 20 באוגסט 2023 נחתת הצלחה חלקית (התרסקה על הירח)
הודוהודו  צ'אנדריאן 3 14 ביולי 2023 23 באוגוסט 2023 פעיל חתת הצלחה

משימות עתידיות

עריכה
שם שיגור (מוערך) מטרה
ישראלישראל  בראשית 2 2025 מקפת, 2 נחתות
ארצות הבריתארצות הברית  Astrobotic Technology(אנ') 2021[30] נחתת, רובר
הודוהודו רוסיהרוסיה  צ'אנדריאן 2(אנ')[31] 2019 מקפת, נחתת, רובר
רוסיהרוסיה  Luna-Glob 2016[דרושה הבהרה] מקפת
יפןיפן  SELENE-2(אנ') 2017[דרושה הבהרה] נחתת

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקישיתוף  מדיה וקבצים בנושא חקר הירח בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ van der Waerden, Bartel Leendert (1987). "The Heliocentric System in Greek, Persian and Hindu Astronomy". Annals of the New York Academy of Sciences 500: 1–569.
  2. ^ Sarma (2008), Astronomy in India
  3. ^ Hayashi (2008), Aryabhata I
  4. ^ Anaxagoras (499 BC-428 BC), www-history.mcs.st-andrews.ac.uk
  5. ^ Needham, Joseph (1986). Science and Civilization in China. 3, Mathematics and the Sciences of the Heavens and Earth. Taipei: Caves Books. p. 411.
  6. ^ 1 2 Needham, Joseph (1986). Science and Civilization in China. 3, Mathematics and the Sciences of the Heavens and Earth. Taipei: Caves Books. pp. 413–414
  7. ^ Langermann, Y. Tzvi (1985). "The Book of Bodies and Distances of Habash al-Hasib". Centaurus 28: 108–128 [112].
  8. ^ Langermann, Y. Tzvi (1985). "The Book of Bodies and Distances of Habash al-Hasib". Centaurus 28: 108–128 [111].
  9. ^ Hershenson, Maurice (1989). The Moon illusion. Routledge. pp. 9–10.
  10. ^ Toomer, G. J. (December 1964). "Review: Ibn al-Haythams Weg zur Physik by Matthias Schramm". Isis 55 (4): 463–465.
  11. ^ The Galileo Project - The Moon, galileo.rice.edu
  12. ^ Энциклопедия для детей (астрономия). Москва: Аванта+. 1998.
  13. ^ The Great Moon Hoax, Museum of Hoaxes (באנגלית)
  14. ^ www.selene.jaxa.jp/index_e.html
  15. ^ web.archive.org/web/20061025000823/http://www.esa.int/esaCP/SEMBY5BVLRE_index_0.html
  16. ^ space.com/missionlaunches/china_Moon_030304.html
  17. ^ Chandrayaan-1 - ISRO, www.isro.gov.in
  18. ^ Becker, Markus (2007-02-28). "Raumsonde: Deutschland plant eigene Mond-Mission". Spiegel Online. נבדק ב-2019-03-13.
  19. ^ www.n-tv.de/Nur_gucken_Nicht_anfassen_MondMission_geplatzt/120720081208/992885.html
  20. ^ www.googlelunarxprize.org/lunar/press-release/google-sponsors-lunar-x-prize-to-create-a-space-race-for-a-new-generation
  21. ^ www.moondaily.com/reports/Japan_Plans_Moon_Base_By_2030_999.html
  22. ^ www.aviationnow.com/avnow/news/channel_awst_story.jsp?id=news/aw060506p2.xml
  23. ^ אילון מאסק הציג תוכנית לבניית החללית הגדולה בהיסטוריה, באתר סוכנות החלל הישראלית, ‏2017-10-01
  24. ^ esa, Next step for ESA’s first Moon lander, European Space Agency (באנגלית)
  25. ^ איתי נבו, מכון דוידסון, צעד ראשון בחזרה אל הירח, באתר ynet, 3 ביוני 2019
  26. ^ אפולו 11, מאחוריך: צ'אנדריאן 2 ההודית שוגרה בהצלחה לירח, באתר סוכנות החלל הישראלית, ‏2019-07-22
  27. ^ מכוונת לירח: סין הניפה דגל על הירח ומתכוונת לשגר לשם טייקונאוטים בתחילת העשור הבא, באתר סוכנות החלל הישראלית, ‏2020-12-08
  28. ^ רוסיה וסין חתמו על הסכם לבניית תחנת מחקר משותפת – על הירח, באתר סוכנות החלל הישראלית, ‏2021-03-10
  29. ^ איתי נבו, ‏חללית חדשה תמריא במטרה לחקור את תעלומות הירח * תשוגר מבסיס שיגורים לא שגרתי – אי לחופי וירג'יניה,, באתר "הידען", 6 בספטמבר 2013
  30. ^ [1]
  31. ^ ניר דבורי, ‏החללית ההודית שעשתה את דרכה לירח - התרסקה, באתר ‏מאקו‏, 7 בספטמבר 2019


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חקר_הירח&oldid=39985684"