חקלאות

במהלך ההיסטוריה התפתחו ענפי חקלאות רבים. הענפים נבדלים בסוגי הגידולים החקלאיים ובעלי החיים אותם הם מגדלים, בטכנולוגיה, באקלים וכו'. דוגמאות לענפים חקלאיים שונים: גידולי שדה, גידול ירקות, פרדסנות, כוורנות, רפתנות, לולנות, יערנות, הורטיקולטורה, גידול מטעים, גידול פטריות, גידול אצות, גידול דגים בבריכות וחקלאות ימית.

  ערך מורחב – היסטוריה של החקלאות

 

 

 

בטרם התפתחה החקלאות, התקיימה האנושות בחברות של ציידים-לקטים^[3].

  ערך מורחב – המהפכה הנאוליתית

עדויות ארכאולוגיות להתפתחות של חקלאות באופן נפרד על ידי קבוצות אוכלוסין שונות התגלו במספר מקומות על פני כדור הארץ^[4].

במחקר שהתפרסם ביולי 2015 ובוצע במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, על בסיס ממצאים שנמצאו באתר הארכאולוגי אוהלו 2 בכנרת, נמצא כי באתר המתוארך ל-23,000 שנים לפני זמננו, נמצאו ממצאים המעידים על חקלאות בהיקף קטן, שעסקה בגידול חיטה ושעורה. זאת הדוגמה הקדומה ביותר בעולם לגידול תבואות^[5].

אף על פי שקיימים ממצאים המוכיחים שימוש בדגנים עוד לפני כן, ככל הנראה, רק בפתחה של תקופת האבן החדשה, סביב התקופה של 10,000 לפני הספירה, החלו החקלאים הראשונים, באזורי מסופוטמיה והלבנט, לבחור ולזרוע צמחי בר שונים, בעלי תכונות ייחודיות. הגידולים אשר נחשבים כראשונים אשר בויתו הם: חיטת בר, חיטה חד-גרגירית, שעורה, אפונה, עדשים, בקיית הכרשינה, חמצה והפשתה. תהליך זה מכונה "המהפכה החקלאית" או "המהפכה הנאוליתית".

השומרים החלו לפתח חקלאות בסביבות 8,000 לפני הספירה, בהסתמך על נהרות החידקל והפרת ומערכות מסועפות של תעלות השקיה. מחרשות וכלים חקלאיים קדומים מופיעים בתחריטים בסביבות 3,000 לפני הספירה; מחרשות זרעים בסביבות 2,300 לפני הספירה. חקלאים אלו גידלו חיטה, שעורה, עדשים ובצל, ופירות כולל תמרים, ענבים ותאנים. סביב 5,000 לפני הספירה פיתחו השומרים טכניקות חקלאיות בסיסיות שכללו עיבוד אינטנסיבי של שטחים נרחבים, השקיה מתוכננת ושימוש בכוח אדם מאומן שהוכשר לעבודות חקלאיות ספציפיות. המצרים הקדמונים פיתחו את החקלאות בהסתמך על נהר הנילוס והצפותיו העונתיות. החקלאות החלה בתחילת התקופה הנאוליתית, לאחר 10,000 לפני הספירה. סביב 7,000 לפני הספירה, התבצעו פעולות של זריעה וקציר במצרים העתיקה. הגידולים הנפוצים היו דגנים כמו חיטה ושעורה, לצד גידולים תעשייתיים כמו פשתן ופפירוס. בהודו, חיטה מבויתת, שעורה ושיזף עד 9,000 לפני הספירה, ובעקבותיהם גידול כבשים ועיזים.

מתקופה זאת התגלו בחפירות, שנערכו ב-Mehrgarh שבבלוצ'יסטן (פקיסטן), עדויות על עיבוד חקלאי של חיטה ושעורה גם בתת-היבשת ההודית. סביב 6,000 לפני הספירה, החל שימוש בתעלות חפורות להשקיה על גדות הנילוס. באותה עת, התפתחה החקלאות, באופן עצמאי, במזרח הרחוק, כשהגידול המוביל בה אינו החיטה, אלא האורז.

קיימות עדויות המראות כי באמריקה כבר גידלו תירס בתקופה שבין 3,000 ל-2,700 לפני הספירה. ירקות נוספים שגודלו בעת העתיקה באמריקה הם: תפוח אדמה, עגבנייה, פלפל, דלעת וכמה סוגי שעועית. גם השימוש הנרחב בטרסות, לעיבוד חקלאי, התפתח באותה תקופה באמריקה הדרומית.

החקלאות הרומית התבססה על הטכנולוגיה החקלאית שפותחה על ידי השומרים, תוך כדי מתן דגש גידולים בעלי פוטנציאל למסחר וליצוא.

ההתקדמות המשמעותית בימי הביניים, בתחום החקלאי, התרחשה בעולם המוסלמי. בצפון אפריקה ובמזרח הקרוב פיתחו חקלאים מוסלמים, ואף יישמו, טכנולוגיות ומערכות השקיה חדשות אשר עשו שימוש במתקנים שהתבססו על עקרונות הידראולים והידרוסטטים. החל שימוש בגלגל מים, שסייע לטחינת קמח ולהפקת שמן, מתקנים מכניים להעלאת מים, סכרים ומאגרי מים. נמצאו אף מדריכים כתובים לחקלאות המתייחסים לאזורים ספציפיים. כמו כן, הצליחו החקלאים בארצות המוסלמיות להתאים לאזוריהם גידולים מיובאים מארצות זרות כגון: קנה סוכר, אורז, סוגי הדרים, משמש, כותנה, ארטישוק, חצילים וזעפרן. הם אף לקחו חלק מאותם גידולים, כמו: תפוז, לימון, כותנה, שקדים, תאנים ואף גידולים סובטרופיים כמו הבננה, והתאימו אותם לגידול בספרד.

החקלאות המודרנית עוסקת במגוון מוצרים - מגוון רחב בהרבה מהחקלאות המסורתית שעסקה לרוב במוצרי מזון בסיסיים לבני האדם ולבעלי החיים. בין המוצרים הללו ניתן לציין פרחי נוי, צמחי נוי (המגודלים לרוב במשתלות), עץ, דשן אורגני, עורות לשימושים שונים, חומרים ליצור תעשייתי (כגון עמילן וסוכר), סיבים (כדוגמת כותנה, צמר ומשי), שמנים למטרות שונות, דלק (כגון מתאן וביודיזל), צמחי תבלין ובושם וכן חומרים נרקוטיים המותרים והאסורים לפי חוק (כמו טבק, מריחואנה, אופיום וקוקאין).

במאה העשרים התחוללו שינויים מרחיקי לכת בחקלאות. במיוחד אמורים הדברים לגבי יישומים כימיים בתשומות ובתוצרים חקלאיים. התחומים העיקריים בהם חלה התפתחות גדולה הם: שימוש בדשנים כימיים, שיטות השקיה מתקדמות, הדברת מזיקים, הדברת עשבים, מניעה והדברת מחלות קרקע, אנליזה כימית של תוצרים חקלאיים וצרכים תזונתיים של בעלי חיים המשמשים בחקלאות. יישומים אלו התפתחו בעולם המערבי והתפשטו לדרום אמריקה, אסיה ואפריקה החל בשנות ה-50 בתהליך שכונה לעיתים, המהפכה הירוקה. קיימת שונות רבה בקליטת יישומים אלו בחלקים שונים של העולם. בחלק מהמקומות נחל תהליך זה הצלחה ובחלק מהמקומות קיימות עדיין בעיות חברתיות, פוליטיות ומבניות אשר מקשות על יישום התהליכים.

בעלי חיים כגון: סוסים, חמורים, פרדים, בקר למיניו, גמלים, למות, אלפקות, וכלבים שימשו, ועדיין משמשים במקומות רבים בעולם, לעיבוד ולקציר בשטחים חקלאיים ולהובלת התוצרת אל השווקים. עם זאת, המונח גידול בעלי חיים מתייחס לריבוי ולגידול שיטתי ומתמשך, של בעלי חיים, למטרת בשר, או למטרת שימוש בתוצרי בעלי החיים כמו: חלב, ביצים וצמר. השימוש במיכון מודרני, כמו גם הטיפוח הגנטי והמחקר של הצרכים התזונתיים של בעלי החיים, העלו את תפוקת בעלי החיים בצורה משמעותית ביותר.

יישומים מדעיים אשר פותחו בעשורים האחרונים, כוללים תחומים כמו: חקלאות הידרופונית (גידול צמחים במצע מנותק, ללא שימוש בהזנה באמצעות קרקע) חקלאות של יצירת מיקרו-אקלים (כגון: חממות, בתי רשת ומנהרות פלסטיק), טיפוח זנים בחקלאות הצומח וטיפוח גנטי בחקלאות בעלי החיים.

ההנדסה הגנטית הביאה לעלייה בפוטנציאל היבול ועלייה ברמת עמידות הצומח למחלות. השימוש בהנדסה גנטית נתון במחלוקת, במיוחד לגבי צמחים העמידים להרבצידים. שינוי נוסף הוא בתחום משק המים. בשנות האלפיים, מיושמות שיטות השקיה, ניקוז, שימור קרקע, מיחזור מים ואגירת מים כדי להשיא את התועלת מאמצעי הייצור של מים ויחידת השטח החקלאי. פיתוח שיטות אלו משמעותי במיוחד לאזורים יבשים בהם התקיימה בעבר בייחוד חקלאות בעל וכיום, ניתן לקיים בהם, באמצעות השקיה, חקלאות אינטנסיבית.

הפעולות הנלוות ליצור החקלאי: פעילויות מיון ועיבוד התוצרת החקלאית, האריזה והשיווק, אף הן התפתחו, בעשורים האחרונים, הודות להתפתחות המדעית. בין היתר, נעשה שימוש בתחום שימור המזון שימוש בהקפאה מהירה ובייבוש תוצרת חקלאית, טכנולוגיות אשר מגדילות את זמינות המוצרים ואת היקף השוק.

החקלאות המודרנית עושה שימוש באמצעים טכנולוגיים רבים ושונים. הבסיסיים ביותר הם המכונות החקלאיות לסוגיהן והטרקטורים. רבים מהיישומים במיכון החדיש מפוקחים באמצעות מחשב ומזינים מחשבים במידע, בו נעשה שימוש לקבלת החלטות. בנוסף, משתמשים באמצעי תחבורה לשינוע התוצרת החקלאית: משאיות, רכבות, אוניות ומטוסים. שימוש נוסף במטוסים הוא לריסוס אווירי. חיזוי מזג האוויר הוא אמצעי עזר חשוב לחקלאים והם נעזרים גם בו לקבלת החלטות. החקלאות המדייקת (Precision agriculture), הנמצאת כיום בשלביה הראשונים, עושה שימוש בתצלומי אוויר, במיכשור המבוסס על GPS ובאמצעים חדשניים נוספים.

על פי האקדמיה הלאומית להנדסה בארצות הברית, הפיתוח במיכון החקלאי הוא אחד מ-20 ההישגים ההנדסיים הבולטים במאה ה-20. אם בתחילת המאה, איכר אחד ייצר מזון שהספיק ל-2.5 נפשות, הרי שבסוף המאה, איכר אחד סיפק מזון ל-130 נפש. תפוקות אלו הגבירו גם באופן ניכר את צריכת האנרגיה של החקלאים, במיוחד צריכת הדלק.

הפעילות החקלאית מבוצעת ב"יחידות חקלאיות" שבתחומי אזור המיועד לחקלאות ושמור עבורה. ניצול של אזור חקלאי למטרות אחרות (תחבורה, מגורים וכדומה), ובמיוחד ניצול מוגזם, עלול לשבש במידה רבה את הפעילות החקלאית.

חקלאות עירונית מיישמת היבטים שונים של החקלאות, בשטחים (המצומצמים לרוב) העירוניים, זאת על ידי גידול על גגות, במתקנים הידרופוניים, בעציצים, במדרכות או בעציצים.

יחידות חקלאיות ידועות:

 

על-מנת לקיים את החקלאות, דרושות פעולות חקלאיות מסוימות המשנות את מהלכו הטבעי של הצומח והחי. הפעולות נעשות בזמנים שונים לפני (בעיקר קשורות לאדמה עצמה), תוך כדי, ולאחר הגידול.

פעולות חקלאיות ידועות:

 

על מנת לבצע את הפעולות החקלאיות, לרוב דרושים כלים חקלאיים שונים. כלים אלו הולכים ומתפתחים עם התקדמות הטכנולוגיה האנושית.

ישנם סוגי חקלאות שונים, בשילובים שונים. כך, שדה בעל יכול להיות משמר וחקלאות עירונית יכולה להיות אורגנית.

• חקלאות בעל
• חקלאות שלחין
• חקלאות אורגנית
• חקלאות ביו-דינמית
• חקלאות משמרת
• בת-קיימא - פרמקלצ'ר
• אקסטנסיבית (Extensive), יבול קטן ליחידת שטח, על פני שטחים נרחבים (בדרך כלל ללא השקיה או עם השקיית עזר בלבד);
• אינטנסיבית (Intensive), יבול גדול ליחידת שטח (בדרך כלל בעזרת השקיה), בניגוד לחקלאות אקסטנסיבית. חקלאות זו עושה בין היתר שימוש בגידולים בקומות (למשל פטריות), ו/או בחקלאות אנכית במכולות^[6]
• חקלאות תעשייתית או גידולי תעשייה, הכוונה לחקלאות המגדלת גידולים המיועדים לעבור תהליך תעשייתי. דוגמאות: כל הגידולים המיועדים להפקת שמן מאכל, כותנה העוברת ניפוט ומשמשת לתעשיית הטקסטיל (כמו גם תעשיית חומרי הנפץ והשמן), עגבניות לתעשייה המשמשות להכנת רכז עגבניות.
• חקלאות עירונית - משלבת בין סוגי חקלאות שונים, תוך ניצול והתאמה לאזורים אורבניים. יתרונות חקלאות זו בהקטנת חתימת הפחמן, זמינות גבוהה ליבול טרי (מהשדה לצלחת), שיפור באיכות האוויר, הצללה והורדת עומס חום, מקומות מפגש לפעילויות קהילתיות, הגדלת הפאונה, הוזלה במחיר היבול, ועוד.
• חקלאות מואסי - חקלאות באזורים חוליים הסמוכים לים, המנצלת את מי התהום הסמוכים לפני השטח. התקיימה באזור המואסי הסמוך לגוש קטיף ובכל שטחי החולות הנודדים בארץ ישראל.
• Syntropic agriculture(אנ') - פותחה בברזיל^[7].

על רקע הדאגה העולמית העולה מהשלכות של התחממות גלובלית ושינויי אקלים, הוקמו בתחילת המאה ה-21 מספר ארגונים בינלאומיים שבחנו שיתופי פעולה חוצי-מדינות בהקשר הסביבתי. דגש מיוחד ניתן לתחום החקלאות, אשר נכון לשנת 2019 אחראי לכרבע מפליטת גזי החממה^[8].

דו"חות של האו"ם בשנים 2016 ו-2019 הדגישו את החשיבות העולמית של מערכת היחסים בין התעשייה החקלאית לבין הסביבה^[9]. על פי דו"ח 2019, פעילות של חקלאות, יערנות ושימושים דומים בקרקעות אחראיים על 13% פליטת הפחמן הדו-חמצני, 44% מפליטת גזי המתאן, ו-82% מפליטת תחמוצת החנקן - מבין הפליטות שמגיעות כתוצאה מפעילות אנושית בעשור 2007–2016. הדו"ח הדגיש בנוסף שלקרקע תפקיד חשוב בוויסות האקלים, וששינוי אופן הניצול של הקרקע לחקלאות משפיע באופן עמוק יותר על שינויי האקלים^[10].

באוגוסט 2019 הגיע הנושא לסדר היום העולמי, כאשר הצתת גל שריפת ענק באמזונאס בברזיל, בין היתר כדי לפנות אדמת יער לצורך שימוש חקלאי^[11], גרמה לאיומים על ברזיל בביטול הסכמי סחר, זאת בעקבות החשיבות האקולוגית של יער האמזונאס, והחששות מפני ההשלכות על אקלים העולם אם אדמות יער בקנה מידה גדול יומרו לצרכים חקלאיים^[12].

תערוכות חקלאיות תורמות להפצת ידע בתחום ולמפגשים בין כל העוסקים בענף. בין התערוכות הבולטות בעולם החקלאות: סימה (בפריז), אימה (בבולוניה) ופרוט לוגיסטיקה (בברלין). התערוכות מושכות אליהן עשרות אלפי חקלאים, חוקרים ומדינאים. בישראל, התערוכה הבולטת במשך שנים רבות, החל מ-1976^[13], ועד תחילת שנות האלפיים, הייתה תערוכת "אגריטך" (שהתקיימה עד תחילת שנות ה-20 של המאה ה-21). החל משנות האלפיים התערוכות החקלאיות הבולטות הן: אגרומשוב התערוכה החקלאית הבינלאומית השנתית המתקיימת מאז 1991. אגרומשוב מתקיימת בשנים האחרונות בבנייני האומה, תערוכת מו"פ ערבה, המתקיימת אחת לשנתיים ותערוכת "אגרו ישראל - יבול שיא", המתקיימת אחת לשנה במעיין חרוד.

הוא תחום של מחקר ופיתוח יישומי, המשלב בין שני עולמות - חקלאות וטכנולוגיות מתקדמות.

התחומים המדעיים שבבסיס האגרוטק הם: מדעי החיים, ביולוגיה מולקולרית, גנטיקה, פיזיולוגיה של צמחים ובעלי חיים, אבולוציה, אקולוגיה, מדעי הסביבה, הנדסה, מתמטיקה, טכנולוגיה, מדעי המחשב, סטטיסטיקה וגאוגרפיה.

תחום זה התפתח מאוד בשנים האחרונות^{[דרוש מקור]}.

למרות הישגי החקלאות המודרנית בהגדלת התפוקות, החל מסוף המאה ה-20 התחזקו טענות הביקורת כלפי חלק מתופעות הלוואי של צמיחתה של החקלאות המודרנית.

• כיום שולטים בשווקים הבינלאומיים מספר מצומצם של תאגידים המייצרים תשומות חקלאיות עיקריות. מצד שני, גם בתחום החברות המשווקות את מוצרי המזון לצרכן, התגבשו מספר תאגידי ענק. כוחם הרב של תאגידים אלו מעורר דאגה גם בקרב קהילות החקלאים וגם בציבור הרחב^{[דרוש מקור]}. מספר פעילים חברתיים, במיוחד בארצות מתפתחות, אף מכנים את הבלעדיות של חברות הזרעים, על זנים שפותחו בדרך של הנדסה גנטית, כ"פירטיות ביולוגית".^{[דרוש מקור]}
• זיהום הסביבה על ידי החקלאות. אם בדרך של זיהום מקורות מים ומי תהום בדשנים, בחומרי הדברה ובשפכים לא מטופלים של בעלי חיים, ואם בדרך של שימוש בחומרים לא מתכלים כגון יריעות פלסטיק.
• נכון לשנת 2019 ענף החקלאות ברחבי העולם אחראי לכרבע מפליטת גזי החממה. מבין תחומי החקלאות השונים, גידול הבקר הוא התחום אשר אחראי על הכמות הגדולה ביותר של גזי חממה^[8].
• אי התאמת שיטות חקלאיות מודרניות לתנאי הקרקע והאקלים, עלולה ליצור נזק לקרקע ולהביא לתופעות של מדבור.
• קיימת התנגדות בקרב ארגונים שונים התומכים בזכויות בעלי חיים, לממשק הנהוג בחקלאות בעלי חיים אשר, לטענתם, גורם סבל בלתי נחוץ לבעלי החיים. במספר מדינות אף נחקקו חוקים המגבילים את החקלאים בתחומים אלו.
• התודעה הצרכנית הגוברת במדינות המערב, וחילוקי הדעות לגבי התפתחותה של החקלאות המודרנית, הביאו לצמיחתן של תנועות התומכות בקשר הדוק בין הקהילה המקומית ובין החקלאים תוך דגש על חקלאות בהיקפים קטנים ועל שימור הזנים המקומיים. מתוך תנועות הנגד אשר צמחו בעקבות תיעוש החקלאות, בולטת במיוחד בצמיחתה, ובכוחה הכלכלי ההולך וגובר, תנועת החקלאות האורגנית הדוגלת בשימור הסביבה ועל כן אוסרת שיטות עיבוד קרקע מסוימות ושימוש בדשנים ובחומרי הדברה אשר מקורם אינו טבעי.

• החקלאות בישראל
• אגרריות
• נחלה חקלאית

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: חקלאות
ערך מילוני בוויקימילון: חקלאי
ציטוטים בוויקיציטוט: חקלאות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חקלאות

• משרד החקלאות ופיתוח הכפר
• ריכוז נתונים אודות החקלאות העולמית ושימושי קרקע, באתר ourworldindata.org (באנגלית)
• פרופ' איל קמחי, שישים שנות חקלאות בישראל: הישגים, קשיים ומבט לעתיד, "ניר ותלם", גיליון מס' 7, מאי-יוני 2008, עמ' 8–12
• הקשר בין חקלאות למגוון ביולוגי, אתר טבעBIZ, החברה להגנת הטבע
• חקלאות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
•   חקלאות, דף שער בספרייה הלאומית