זינה הרמן
זינה הרמן (28 באפריל 1914 – 21 בינואר 2013) הייתה דיפלומטית ישראלית וחברת הכנסת מטעם המערך. במהלך כהונתה כיו"ר המועצה המנהלת של יוניצ"ף, בשנת 1965, קיבלה בשמו את פרס נובל לשלום.
זינה הרמן, 1970 | |||||
לידה |
28 באפריל 1914 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה | 21 בינואר 2013 (בגיל 98) | ||||
מדינה | ישראל | ||||
תאריך עלייה | 1940 | ||||
מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים | ||||
השכלה | בית הספר לכלכלה של לונדון | ||||
מפלגה | המערך | ||||
בן או בת זוג | אברהם הרמן | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
ביוגרפיה
עריכההרמן נולדה בלונדון, אנגליה למשפחת שטרן. למדה כלכלה ויחסים בינלאומיים בבית הספר לכלכלה של לונדון. בזמן הלימודים שימשה ראש תא הסטודנטים הלא-ציוניים, אולם הכירה את אבא אבן ואברהם הרמן שהיו סטודנטים ופעילים ציונים. הרמן באותה התקופה לא הייתה ציונית, אולם המפגש עם אברהם הרמן, שלימים נישאה לו, ועליית הנאצים לשלטון הביאו לשינוי בעמדותיה[1]. בשנת 1935 סיימה את לימודיה והחלה לעבוד בתחום השיווק בחברת יונילוור. עם החמרת מצב היהודים באירופה בסוף שנות ה-30 החליטה להצטרף למאמץ לסיוע לפליטים ומצאה משרה באגודה היהודית להגנת נערות ונשים. במקביל עלה אברהם הרמן לארץ ישראל ומצא משרה בסוכנות היהודית, שמטעמה נשלח לדרום אפריקה. הרמן הציע לשטרן נישואין ובעקבות הסכמתה יצאה לדרום אפריקה, שם נישאו השניים בינואר 1940. לאחר הנישואים הגיעו השניים לארץ ישראל דרך מצרים בתחילת שנת 1940. בארץ ישראל החלה הרמן לעבוד בוועד הקהילה היהודית בירושלים[2] ובהמשך התקדמה לנהל את מחלקת הילדים של שירות הסעד בעיריית ירושלים בשנים 1943–1949 עבדה במחלקת ההסברה של עליית הנוער והייתה העוזרת האישית של הנריטה סאלד.
עם קום המדינה מונתה לחברה במשלחת ישראל לאו"ם, תפקיד בו שימשה עד שנת 1955 ובסיומו מונתה לנציגת מדינת ישראל ביוניצ"ף. כיושבת ראש יונצ"ף הוזמנה לקבל בשם הארגון ב-1965 את פרס נובל לשלום[1]. בשנים 1956–1957 שימשה סגנית מנהל הלשכה לסיוע טכני במשרד ראש-הממשלה, ובשנים 1957–1959 מנהלת המחלקה למוסדות בינלאומיים במשרד החוץ[2].
בסוף 1968 מונתה למנהלת המרכז לדמוגרפיה, שמטרתו הייתה לעודד את הילודה בישראל[3].
לבקשתה של גולדה מאיר, שמה של הרמן צורף לרשימת המועמדים לכנסת ועל פי שולמית אלוני דחק אותה למקום לא ריאלי[4]. בשנים 1969–1974 כיהנה כחברת הכנסת השביעית מטעם סיעת המערך. הייתה חברה בוועדת החינוך[5] ובוועדת השירותים הציבוריים.
לאורך השנים פעלה במסגרת ארגונים בינלאומיים בנושאי רווחה, זכויות אדם ומעמד האישה.
הייתה נשואה לשגריר ישראל בארצות הברית ונשיא האוניברסיטה העברית, אברהם הרמן. לשניים שלושה ילדים משותפים: חברת הכנסת ונשיאת הקרן החדשה לישראל לשעבר, פרופ' נעמי חזן. פרופ' דוד הרמן פרופסור לחינוך, לשעבר מנכ"ל הרשות המשותפת לחינוך יהודי ציוני של ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית, וכיום ראש חבר היועצים של ההיברו יוניון קולג' בירושלים. וד"ר אילנה הרמן-בוהם. אברהם הרמן נפטר ב-1992.
זינה הרמן נפטרה ב-21 בינואר 2013, בת 98 הייתה במותה. היא הובאה לקבורה בהר המנוחות בירושלים[6].
קישורים חיצוניים
עריכה- זינה הרמן, באתר הכנסת
- זינה הרמן, באתר כנסת פתוחה
- נעמי חזן, זינה הרמן, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- זינה הרמן (1914-2013), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 עופר אדרת, האושר שבמשפחה הגדולה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2013
- ^ 1 2 שביט בן אריה, זינה הרמן – לזכרה, באתר האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר, 28.1.2013
- ^ זינה הרמן סוקרת התכניות לעידוד הילודה, דבר, 20 בנובמבר 1968
ישראל כהן-, זינה הרמן תיכנס לכנםת ותמשיך לעמוד בראש המרכז לדמוגרפיה, דבר, 6 באוקטובר 1969 - ^ הילדות הקשה, האם שנטשה, האהוב המת. שיחות עם שולמית אלוני, באתר הארץ, 30 בינואר 2014
- ^ "וועדות בכנסת". archive.is. 2012-12-18. נבדק ב-2017-07-24.
- ^ זינה הרמן באתר GRAVEZ
הקבר של זינה הרמן בהר המנוחות, באתר BillionGraves