הר הגלבוע

כיוונו הכללי של הרכס הוא דרום-מזרח–צפון-מערב, אורכו כ-18 קילומטר ורוחבו כ-8 קילומטרים. רכס הגלבוע מורכב מ-11 פסגות, הגבוהה בהן היא פסגת מלכישוע (536 מטר). חלק מהפסגות הנוספות הן הר אבנר (499 מטר), הר ברקן (497 מטר), הר יצפור (475 מטר), הר לפידים (434 מטר), הר אחינעם (451 מטר), הר אבינדב (440 מטר) והר שאול (302 מטר). גבולות הרכס הם נחל בזק בדרום, עמק יזרעאל במערב, עמק חרוד בצפון ועמק הירדן ממזרח.

דמותו של הרכס עוצבה כתוצאה מהפעילות לאורך העתק גלבוע כרמל. ההעתק הפועל במגמה צפונית-מערבית, נוצר כתוצאה מתזוזה צפונית של הבקע הסורי-אפריקני, לכן מתרומם קצהו המזרחי והוא תלול יותר מאשר קצהו המערבי. במבט על ההר מעמק חרוד, הנמצא בגובה של כ-100 מטרים מתחת לפני הים, נראה הרכס כמערכת צוקים גדולה ותלולה - גובה של עד 650 מטרים מעל פני השטח.

ברוב שטחו של הגלבוע האקלים הוא ים-תיכוני ויורדים בו כ-450 מ"מ משקעים בשנה. על פסגת ההר עובר קו פרשת המים העילי של ארץ ישראל, וזו הנקודה המזרחית ביותר בה עובר קו זה, כ-12 ק"מ בקו אווירי מהירדן.

כ-7,200 דונם משטח ההר הוכרזו כשמורת טבע.^[2]

המאפיינים הטבעיים של הר הגלבוע הם סלע גיר קשה. הרים תלולים וצמחייה רבה ומגוונת. הסלעים העיקריים המרכיבים את ההר הם דולומיט, גיר, קירטון, צור ובזלת.

יחידות הסלע הנחשפות בשולי הגלבוע משתייכות לחבורות יהודה, הר הצופים, עבדת, טבריה וים המלח. החבורות העיקריות הן:

• חבורת עבדת הכוללת שלוש תצורות בעובי של 450 מטר.

1. תצורת מרוז - גיר מצורר בחילופין עם קירטון וכן צור המופיע בעדשות. גג התצורה מתאפיין במצוקים מסיביים. גיל התצורה אאוקן תחתון ועובי התצורה - 80 מטר.
2. תצורת יזרעאל - גיר ליתוגרפי, הנראה כמו הדפס אבן בשל עוביו הדק, עם שכבות דקות של צור. העובי משתנה מ-167 מ' באזור נחל בזק ל-50 מ' בצפון בגלבוע, הגיל - אאוקן תיכון.
3. תצורת בר כוכבא - גושים של סלעי משקע, בעיקר אבן גיר, וסלעי בזלת מגיל אאוקן. בסיס התצורה מסיבי ויוצר מצוקים תלולים. המסלע בבסיס גירי ומכיל נומוליטים ומאובני אצות בצפיפות רבה. העובי המרבי החשוף הוא כ־100 מ'.

• חבורת טבריה כוללת תצורה אחת והיא תצורת הורדוס וכוללת קילוחי בזלת הנחשפים במורדות הגלבוע. התצורה מחולקת לשתי יחידות:

1. קונגלומרט תחתון מורכב מחלוקים מקומיים מסלעים מגיל קרטיקון תחתון עד אאוקן תיכון, ומלוכד היטב. עוביו עד 20 מ'.
2. גושי סלעי משקע הכוללים שכבות דקות של חלקים קטנים של קלציט, חול ירקרק, דולומיט לבן וצהבהב וקירטון. עובי מכ־30 מ' עד ל-160 מ'.

גיל בסיס תצורת הורדוס באזור עתיק מ-15 מיליון שנה, הגיל נקבע לפי זרמי הבזלת המשולבים בו ונמצאו במחצבת חפציבה.

• חבורת ים המלח מגיל מיוקן עליון עד פליסטוקן וכוללת את התצורות הבאות:

1. קונגלומרט אום-סבונה - קונגלומרט המורכב מחלוקי בזלת וחלוקים אחרים אשר עוביו הוא 20–70 מ'.
2. תצורת בירה ובזלת תיכונה - אלו הם סדרה של סלעי משקע ששקעו בסביבה של לגונה בעמק הירדן המרכזי. תצורת הבזלת התיכונה הוא שם לזרמי בזלת דקים: נמצאו שני זרמי בזלת, בעובי 5–7 מ' כל אחד. גילם: הזרם התחתון כ־5.8-6.2 מ.ש. וגיל העליון כ־5.9 - 5.3 מ.ש.
3. תצורת גשר - מורכבת מאבן גיר שנוצר בסביבה אגמית ומכאן גם מצבורי הגבס באזור.
4. בזלת הכיסוי - היא רצף קילוחי הבזלת המכסים את רמות הגליל התחתון המזרחי. גיל בזלות אלה נמצא בתחום 4-5.3 מ.ש. ניתן למצוא אותם בהרי הגלבוע באזור נורית.
5. קונגלומרט ואדי מליח - מונח לאורך אפיק נחל בזק על גבי חווארים. הקונגלומרט מורכב מחלוקים גסים ממקור סמוך, במיון גרוע, במקומות תמוך בוץ ואף מכיל שכבות חוואריות וקרקע מאובנת.

במחצבות בשולי הגלבוע: מחצבת גדעונה, מחצבת בית-אלפא ומחצבת אבינדב מבוצעות בדיקות גאולוגיות כאשר יש תוכנית להפוך את מחצבת חפציבה, מחצבה נטושה, לאתר פתוח לתצוגה גאולוגית. על המחצבה נאמר

במחצבת חפציבה נחשף מחדר מגמתי שגילו כ-10 מיליון שנה לפני ההווה. המחדר התמיר את סלעי הדולומיט אליהם הוא חדר והתקבל סלע מטמורפי המכונה "שיש חפציבה". אירוע ההתמרה התרחש ככל הנראה בעומק קבורה של כ-1000 מטר תחת פני השטח. סלעי המחדר וכן סלעי השיש נחשפים לאורך מישור ההעתקה של הגלבוע. משמעות הדבר, שהתרוממות הגלבוע לאורך מישור ההעתק, מאוחרת ל-10 מיליון שנה.

— יוסי חצור ויעקב מימרן

מהרכס נובעים יותר מעשרה מעיינות - השופעים שבהם נמצאים ברובם למרגלות ההר. בחלקים הגבוהים של ההר, נובעים מעיינות שכבה, המקבלים את מימיהם מגשמי ההר, 400 -500 מ"מ בשנה: עין שאול, עין נורית ועין הסמל. לרגלי ההר נובעים קבוצת מעיינות שופעים יותר: עין יזרעאל, מעיין חרוד, עין שוקק, עין מודע ועין עמל בגן השלושה (הסחנה). מעיינות אלה מקבלים את מימיהם מאקוויפר ההר, מאגן היקוות של צפון השומרון.

המעיינות פורצים בבסיס הרי הגלבוע בשל חשיפת השכבות הנושאות מים לאורך העתק גלבוע כרמל. בעקבות יצירת ההעתקים הופיעו בשטח המגע בין עמק בית שאן לבין הרי הגלבוע נביעות המים המרובות.

בגלל המעיינות הרבים באזור, אמר ריש לקיש "גן-עדן, אם בארץ ישראל הוא- בית שאן פתחו". (עירובין י"ט עא). שפע המעיינות הביא לכך שעל פי בקשת מועצה אזורית בקעת בית שאן שונה השם של האזור ל"עמק המעיינות". שפע זה גרם גם ליישובי הסביבה לפתח את תחום התיירות במקביל לחקלאות המסורתית.

 

 

הר הגלבוע מתאפיין בצמחייה מסוג "בתה ים תיכונית" (צורת צמחייה בה שולטים בשטח בני שיח, שגובהם אינו עולה על 50 ס"מ, בשילוב עם צמחים עשבוניים). בגלבוע גדלים מאות מינים של צמחים היוצרים בעונת הפריחה מרבדי פריחה מרהיבים, ובהם כלניות, נוריות, צבעוני ההרים, שבטן לבן ופרגים. הייחודי שבהם הוא אירוס הגלבוע פורח בסוף מרץ ותחילת אפריל. אירוס הגלבוע נחשב מין אנדמי, הגדל רק בגלבוע ובצפון השומרון.

בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 נטעה קרן קיימת לישראל בגלבוע כ-20 אלף דונם של עצים, רובם ככולם אורנים.

בגלבוע נמצאים בעלי חיים רבים כמו צבאים, זאבים, חזירי בר, ארנבים, שפני סלע, עטלפי פירות וקיפודים. כמו כן, נמצאים בגלבוע יונקים קטנים כמו מריון מצוי, גרביל הסלעים, עכבר הבית ונברן השדה. בהר נמצאים החיוויאי והצופית ונחשים כמו האפעה, צפעון שחור ועין החתול האדמדם. זוחלים המצויים בהר הם הקמטן, החומט המנומר, חומט הפסים, חומט ננסי וחומט נחשוני וכן חרדון מצוי, צב היבשה והזיקית.

  ערך מורחב – המלחמה בגלבוע

הגלבוע מוזכר בתנ"ך בשם "הר הגלעד" בסיפור גדעון, שופטים פרק ז', "וְעַתָּה, קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר, מִי-יָרֵא וְחָרֵד, יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד" ^[3], ונזכר בשמו המוכר "גלבוע" בספר שמואל, ובספר דברי הימים, בסיפור על נפילת שאול ובניו במלחמה נגד הפלשתים כמקום שבו נפלו הבנים והתאבד שאול ובקינתו של דוד. בתנ"ך לא נזכרים יישובים על ההר, אבל במסגרת ההתיישבות הוקמו מספר יישובים ששמם שואב השראה מהקינה כדוגמת שדי תרומות ומגן שאול. בדומה לכך, מעיין חרוד, עמק חרוד, וקיבוצי עין חרוד (איחוד ומאוחד) שואבים את שמם מהפסוק הנזכר לעיל.

בתקופה הביזנטית התקיים יישוב קטן בחלקו הדרום מזרחי, שאת חורבותיו ניתן לראות גם כיום.

קרב קטן בין צבא הממלכה הצלבנית לסולטאן צלאח א-דין התרחש למרגלות הגלבוע ב-1183.

קרב עין ג'אלות ב-1260 נערך למרגלות הגלבוע. הצלחתם של הממלוכים המוסלמים מול המונגולים סימנה את סוף ההתקדמות מערבה של האימפריה המונגולית והבטיחה את הישרדותה של הסולטנות הממלוכית.

לפני מלחמת העצמאות היו בגלבוע כ-15 כפרים ערבים, כפרים אלו שימשו בסיסים לכנופיות בתקופת המרד הערבי ומלחמת העצמאות. בשנת 1937 נרצח על ההר סמל משה רוזנפלד, שנחשב להרוג הראשון במאורעות תרצ"ו-תרצ"ח. על שמו מעיין "עין הסמל". אנדרטה לזכרו נמצאת "בעמק הנעלם"^[4]. בתחילת מלחמת העצמאות ירו הערבים מהכפרים על הגלבוע על כלי רכב שנסעו בכביש בית-שאן עפולה, ועל עובדים בפרדס ובמחצבת גדעונה. בחודש מרץ 1948 עשתה מחלקה של אנשי ישובי האזור מגדוד גדעון של חט' גולני, מארב לכנופיות סמוך לכפר נוריס. המארב התגלה. התפתח קרב, שבסופו היו לנו שבעה הרוגים מבני העמק. לזכרם הוקם גלעד על גבעת יהונתן.^[5]

בהמשך כבש צה"ל את מחציתו הצפונית של הגלבוע עד שולי הרכס ובמלחמת ששת הימים נכבש גם יתר הגלבוע. כיום מצויים על ההר 12 כפרים ערביים ו-5 יישובים יהודיים: מלכישוע, מירב, מעלה גלבוע, גן נר ונורית, בעבר הייתה תוכנית להקמת יישוב שישי בשם "מיכל" אולם תוכנית זו נגנזה לאחר שהחברה להגנת הטבע התנגדה להקמה בגלל הפגיעה הסביבתית שתיגרם.

על הר הגלבוע נבנתה תחנת הפקת חשמל בשיטת "אנרגיה שאובה". במערכת נבנים שני מאגרי מים, העליון על פסגת ההר בסמוך לקיבוץ מעלה גלבוע והתחתון למרגלותיו ליד קיבוץ רשפים. בין המאגרים מחבר צינור אנכי בגובה 500 מטר. הזרמת המים מהמאגר העליון לתחתון מאפשרת הפקת 300 מגה-וואט למשך כ-10 שעות. המערכת אמורה להיכנס לפעולה תוך 90 שניות, מה שיאפשר מענה מהיר לתקלות ברשת החשמל. העלאת המים בחזרה למאגר העליון אורכת כ-13 שעות ודורשת כ-380 מגה וואט, אך אמורה להתבצע בשעות הלילה, בהן תעריף החשמל זול משמעותית. סיום בניית הפרויקט מתוכנן לחודש יוני 2018.^[6]

סמוך לקיבוץ מעלה גלבוע ניצבת גם חוות הרוח במעלה גלבוע ובה 14 טורבינות רוח להפקת חשמל.

הר הגלבוע מוזכר בכמה שירים ופזמונים עבריים מוכרים, ובהם: "קדרו פני השמים"^[7] של יהושע פרושנסקי ("על הר, על הר נשא גבוה שומרים עברים חונים, ואל הרי, הרי גלבוע פניהם מועדים"), "בהר הגלבוע" של לאה נאור ("יבש הקיץ בעתו בהר הגלבוע, נשען שאול על חניתו בהר הגלבוע"), "שיר העמק" של נתן אלתרמן ("באה מנוחה ליגע", ובהמשך: "אופל בהר הגלבוע, סוס דוהר מצל אל צל"), "בת שישים" של דידי מנוסי (שורת הפתיחה: "את ראשו של הגלבוע מישהו צבע אדום"), "זמר" של אברהם שלונסקי ("לא אורחת גמלים ירדה לכרוע, לא דבשת היא אל מול כוכב, זה הרים, הרים שבגלבוע, הררים צופים אלי מרחב"), "יעלה ויבוא" של יורם טהרלב ("על גלבוע כגבעול יעלה נורא המלך, יעלה נורא המלך והחרב בלבבו"). "שיר על רעי" של דני בירן ("כמו גם שאול וכמו בנו יונתן, להט האש של יום קשה. כך גם נפל בין תימרות העשן על הגלבוע גם משה"). "שאי לך מולדת" של יעקב ליכטמן ("מִמְּרוֹמֵי הַר תָּבוֹר וְגִלְבּוֹעַ שְׂאִי לָךְ מוֹלֶדֶת, שְׁבוּעַת אֱמוּנִים עַד עוֹלָם פֹּה לִחְיוֹת וְלִגְוֹעַ; בְּרִיתֵנוּ עָמָל וְדָמִים"). גם מחצבת גדעונה מונצחת בשיר "מחצבה" של יוסף אוקסנברג.^[8]

• המוסד החינוכי גלבוע של השומר הצעיר
• דרך נוף הגלבוע
• צעדת הגלבוע

• ספי בן-יוסף ומנחם מרקוס, מדריך ישראל החדש כרך 7, שומרון ובקעת הירדן, עמוד 60
• כל מקום ואתר הוצאת משרד הביטחון והוצאת כרטא, תשל"ח 1978. עמוד 125
• עמנואל הראובני, קום והתהלך הארץ - מדריך לשמורות טבע בישראל, הוצאת משרד הביטחון, 1985
• עודד פורת, לצאת לטבע בשישי, מקור ראשון - 7 במאי 2008

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: הר הגלבוע
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הר הגלבוע

• מסלול טיול לגלבוע ולנחל הקיבוצים
• מסלולי טיול באזור הר הגלבוע, באתר קק״ל-אי ירוק
• אל הגלבוע בדרך הפיתולים
• הגלבוע בנוף ואדם בארץ ישראל, וינגייט
• דרך נוף הגלבוע
• זהבה סייג, לרגלי הרי הגלבוע, באתר ynet, 24 בדצמבר 2000
• ציפי אלבז, להביט על העמק מגבוה: טיול מרהיב בין מצפורים בגלבוע, באתר הארץ, 21 בפברואר 2019
• מיכאל יעקובסון, עמוק ורועש מתחת לגלבוע: תחנת הכוח החדשנית של ישראל נחשפת, באתר Xnet‏, 9 ביולי 2020

לנושאי הגאולוגי והמעיינות:

• יוסי חצור ויעקב מימרן, שברים, גלישות, ופעילות מגמטית למרגלות הגלבוע החברה הגאולוגית הישראלית