דליה כהן (מוזיקולוגית)

דליה כהן נולדה בקיבוץ עין חרוד, השנייה מחמשת ילדיהם של עבריה ומשה כרמי (ינובסקי),^[1] שהיו אנשי חינוך. אביה, משה כרמי, היה בנם של אברהם ינובסקי, חקלאי נודע, ממתנחלי פתח תקווה, ושל פייגה בתו של חיים יהושע גולדברג ("חיים בֶּקֶר"), ה"מוכתר" הראשון של העדה היהודית ביפו.^[2] אמה, עבריה, הייתה בִּתם של אנשי חינוך: ליבה וילקומיץ-סגל^[3] ושמחה וילקומיץ, מראשוני המורים העבריים במושבות הגליל ומייסד בית הספר הראשון בראש פינה (על שמו נקרא בית הספר בראש פינה עד היום).

מאז ילדותה ולאורך עשרות שנים הייתה כהן המוזיקאית הקבועה של עין חרוד, שליוותה את חגי הקיבוץ כפסנתרנית, מלחינה ומדריכת מקהלות, זמרים ורקדנים.

בשנת 1953 השלימה תואר שני במתמטיקה ובפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, שלאחריו פנתה להרחבת השכלתה המוזיקלית. בשנת 1954 קיבלה תעודת הוראה בפסנתר ובתאוריה מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. בשנת 1969 השלימה לימודי דוקטורט במוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית.

בשנת 1967 הצטרפה כהן לסגל החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ואף כיהנה כראש החוג בשנים 1984–1987. בשנת 1980 הועלתה לדרגת פרופסור מן המניין. במקביל שימשה כחברת סגל באקדמיה למוזיקה בירושלים. כהן הייתה חוקרת מוזיקה ראשונה במעלה בישראל ובעלת שם בינלאומי. כתבה ספרים רבים בנושאי מוזיקה שונים, בהם מאקאמאת ערביים, חינוך מוזיקלי, אקוסטיקה, מוזיקה בתרבויות מזרח ומערב וספרי תאוריה ופרקטיקה, שבחלקם עבדה בשיתוף חוקרים נוספים, בעיקר פרופ' רות כ"ץ. כן כתבה יותר מ-70 מאמרים בכתבי עת מדעיים בינלאומיים, בספרים ובאנציקלופדיות בנושאים שונים, בהם אתנומוזיקולוגיה, קוגניציה מוזיקלית ואסתטיקה, מוזיקת עמים וסיווג כלי הנגינה, חקר שירת הציפורים וטעמי המקרא, חקר המוח, מוזיקה הודית עתיקה ויצירות יוהאן סבסטיאן באך. נוסף על תואר הדוקטור למוזיקולוגיה, החזיקה דליה כהן בתואר שני בפיזיקה ובמתמטיקה.

כהן הייתה מהיוזמות להקמת המחלקה למוזיקה מזרחית של האקדמיה. מחלקה זו טבעה את חותמה בתחומי הביצוע, המחקר וההוראה באוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל.

על המוזיקה אמרה פרופ' כהן:

מהי מוזיקה? האם מהותה חברתית, אמנותית? [...] המוזיקה היא קודם לכל ארגון [...] לא ארגון שרירותי לשמו, אלא כזה שמטרתו לעורר חווייה [...] במוזיקה מארגנים קולות וצלילים. [...] אבל המוזיקה ייחודית [...] כל היופי שלה הוא עושר החוויות שנובעות ממנה על פי חוקי הארגון הבלעדיים לה.^[4]

אחותה של כהן, סמדר כרמי-גיברמן, היא מנצחת מקהלות, פסנתרנית, נגנית עוגב ומרצה.

פרופ' דליה כהן ופרופ' רות כ"ץ היו כלות פרס ישראל למחקר מוזיקלי לשנת 2012.

נפטרה ב-6 במאי 2013.^[5]

המלוגרף הוא מכשיר אלקטרוני שפיתחו רות כ"ץ ודליה כהן. המלוגרף מתעתק ומנתח מוזיקה חד־קולית שמועברת בעל פה ורושם גובה ועוצמה של קול בצורה גרפית. המכשיר שימש אותן בעבודה על הספר "Palestinian Art Music" ובעבודות רבות אחרות.^[6]

• אקוסטיקה ומוזיקה
• מזרח ומערב במוזיקה
• התבוננות וחוויה בחינוך המוזיקלי
• הזמר הישראלי - דוגמה מתודולוגית לניתוח מוזיקה מונופונית בעזרת מחשב
• שמע וידע של המרכיבים המוזיקליים

עם פרופ' רות כ"ץ

• The Israeli Folk Song: A Methodological Example of Computer Analysis of Monophonic Music – במונוגרפיה חלוצית זו (1977) טיפלה כ"ץ ביחד עם פרופ' דליה כהן בהתפתחות השיר הישראלי לפני קום המדינה על ידי יישום מתודולוגיות חדשות לאנליזה של מוזיקה מונופונית.
• Palestinian Arab Music – ספר זה חושף את העקרונות המנחים את המוזיקה הערבית העממית בישראל. מסורת אימפרוביזטורית זו משלבת את ה"מקאם" – המהווה בסיס בתאוריה המוזיקלית הערבית – עם מאפייניו של הטקסט. הספר מדגים את דרכי הביצוע של קורפוס זה תוך כדי בדיקת גורמים מוזיקליים וחוץ מוזיקליים הכוללים גם את אפיוני המבצעים בהקשרם הסוציו-חברתי תרבותי.

• דליה כהן באתר הספרייה הלאומית
• פרופ' דליה כרמי כהן, באתר פרס ישראל
• דליה כהן(הקישור אינו פעיל), אתר האקדמיה למוסיקה ומחול
• רשימת הפרסומים של דליה כהן, בקטלוג הספרייה הלאומית
• נעם בן-זאב, הצליל האחר: שיחה עם פרופ' דליה כהן, מחוקרות המוסיקה החשובות בישראל, באתר הארץ, 24 באפריל 2011
• דני אורסתיו ורבקה שמיר, במוזיקה אפילו חומר הגלם הוא מעשה אדם, ראיון באתר סל תרבות ארצי, אפריל 2012
•   דליה כהן (1926-2013), דף שער בספרייה הלאומית