מורה

 

מידת האחריות של המורה לחינוך הדור הצעיר משתנה מחברה לחברה ומתקופה לתקופה.^[1]

אופי התייחסותו של מורה לכל תלמיד, וטכניקת הלימוד שהוא מיישם על תלמידיו השונים, הם משתנים לא קבועים, המושפעים מאישיות המורה, השקפת עולמו החינוכית, סביבת הלימוד, הרקע החינוכי והחברתי של התלמידים, מטרות הלמידה של המורה והתלמיד, ודרישות המערכת החינוכית שבה המורה נמצא.

המורה הוא הגורם המרכזי אשר מחולל שינויים רצויים אצל הלומדים. כמו כן, למורה יש חלק פעיל בתהליך ההתפתחות החברתית והחיברות של התלמיד. בעוד שהקשרים הבין אישיים הראשונים מתחילים בגיל הינקות במסגרת המשפחה,^[2] קשרים משמעותיים נוספים של הילד עם אנשים מבוגרים יכולים להיווצר מול דמויות חינוכיות כמו הגננת והמורה.^[3] על כן ישנה חשיבות מכרעת לאישיותו ולהתנהגותו בכיתה.

על מנת לשמור על מסגרת השיעור, על המורה להקפיד על הצבת גבולות ברורה בכיתת הלימוד. כמו כן, על המורה לטפח ולעודד את המוטיבציה ללמידה בקרב תלמידיו.^[4] כדי להטיב את התהליך המידעני, ולהניע את תלמידיו לשאול שאלות שמעניינות אותם ולחפש תשובות לסוגיות הנגזרות ממצבים שמשמעותיים עבורם, על המורה לוותר מדי פעם על תפקידו כמשנע מידע ולמלא תפקיד של מעורר סקרנות ומספק אתגרים.^[5]

  ערך מורחב – הוראה

 

ההוראה היא עיסוקו המרכזי של המורה. הוראה היא אחת מתהליכי הלמידה בחינוך. מטרתה היא להקנות ידע ולהכשיר את התלמיד ללמוד בכוחות עצמו באמצעות פיתוח יכולות אורייניות, אסטרטגיית למידה ומיומנויות חשיבה. המורה יכול ללמד חומר עיוני או כישורים טכניים או אומנותיים במגוון של נושאים.

 

קושי בלמידה הוא תוצאה של כל תופעה, הפוגעת ביכולת של האדם לרכוש ידע או מיומנויות חדשים. קושי כזה יכול לבוא לידי ביטוי בעקומת הלמידה של האדם ולהנמיך במידת מה את ההישגים האקדמיים שלו. המונח "קשיי למידה" אינו מתייחס רק לבעיות מוגדרת בספרות הפסיכו-רפואית, ולפיכך הוא מתאר מגוון מצבים העשויים להתקיים בפועל, אשר באים לידי ביטוי בהנמכה של התפקוד האקדמי או צורך במאמץ מוגזם ביחס למטלות בעלות אופי אקדמי. קושי בלמידה אינו מהווה סיבה, אלא תוצאה של גורם אחד או יותר.

מכיוון שיכולים להיות גורמים רבים המובילים לקשיי למידה, ישנה חשיבות לאיתור מוקדם ואבחון מדויק לצורך מתן מענה הולם ומניעת נזקים משניים. המטרה של התהליך האבחוני היא לדעת האם תופעה שחושדים בקיומה אכן קיימת.^[6] בהתאם לכך, ההפניה הראשונית לאבחון מתבצעת כאשר עולה חשד לקושי כלשהו, לצורך אימות או שלילת החשד. לפיכך אין צורך לדעת בוודאות שגורם כלשהו הוא האחראי לקושי כדי לפנות לאבחון. במקרה שהגורם המפנה טעה באיתור המקור לקושי, האבחון שולל את החשד ומאפשר את האיתור של הגורמים האמיתיים בדרכים אחרות.

ליקויי למידה באים לידי ביטוי בקשיי תפקוד בתחומי למידה שונים כתוצאה ממצב נוירולוגי.^[7] לכן, מטבע הדברים ליקויי למידה יבואו לידי ביטוי באופן הבולט ביותר במסגרת בית הספר. כאשר לקויות למידה אינן מזוהות ומטופלות הן עלולות לפגוע באדם ובסביבתו החברתית.^[8] בהתאם לכך, ישנה חשיבות רבה לתהליך האיתור הבית סיפרי, שמטרותיו למקד את קשיי התלמיד, לשמש בסיס להפניה לאבחון מתאים וגיוס מאמצים לשיפור הישגיו.^[9] למורים ולמחנכים ישנו תפקיד מפתח בתהליך ההערכה של הפער בין תפקוד התלמיד לבין המצופה מבני גילו,^[9] משום שהם פוגשים את התלמיד על בסיס יומי ויכולים להתרשם מתפקודו בשטח באופן ישיר. במקרה שעולה חשד כי קשיי הלמידה עלולים להיגרם מלקות למידה, ניתן לפנות לאבחון דידקטי או אבחון פסיכודידקטי, המתבצעים על ידי מאבחן המוסמך לכך (כגון מאבחן דידקטי).

ההשפעה של הפרעת קשב על התפקוד האקדמי היא גורם אפשרי נוסף לקשיי למידה. אבחון מוקדם ונכון של הפרעת קשב הוא חיוני^[10] לצורך בניית תוכנית טיפול מתאימה ומניעת בעיות נלוות בהמשך.^[11] למורה יש תפקיד משמעותי באיתור מוקדם של הפרעת קשב, שכן לעיתים קרובות ההתנהגויות המאפיינות הפרעת קשב יבלטו לראשונה או יפריעו בעוצמה הגבוהה ביותר בהקשר הכיתתי.^[12] במקרה של חשד שקשיי הלמידה נובעים מהפרעת קשב, יש לפנות לאבחון הפרעת קשב. כמו כן, מכיוון שקיימת תחלואה נלווית להפרעת קשב, יש לבחון גם את קיומם של גורמים נוספים אשר עלולים להיות מקור נוסף לקשיי הלמידה.

 

בישראל נהוגה ההבחנה בין "מחנך" לבין "מורה".

• מחנך הוא מורה שמוצמד לכיתה למשך מספר שנים ומטרתו להקנות לכיתה ערכים חינוכיים וכן לטפל בסוגיות חברתיות (הן פנים-כיתתיות והן כלל-ישראליות). המחנך מלמד בכל שבוע "שעת חברה" או "שעת חינוך" בה הוא דן עם התלמידים בסוגיות ערכיות וכן מארגנים ביחד פעילויות חברתיות (כגון ועד כיתה, מסיבות כיתתיות ועוד). בדרך כלל, משמש המחנך בנוסף לתפקיד זה גם כמורה במקצוע בו התמחה.
• מורה הוא "מורה מקצועי" ותפקידו הוא ללמד מקצוע מסוים. כל מורה מתמחה במספר מצומצם של מקצועות ומלמד רק בהם. מורים מקצועיים של כיתה מסוימת לרוב יתחלפו כל שנה, תלוי לפי ההקבצות והמגמות. למשל: מורה למתמטיקה, מורה לביולוגיה, מורה לתנ"ך, מורה לחינוך גופני, מורה ללשון ועוד.

במערכת החינוך ישנם מספר תפקידים ייחודיים אשר מצריכים הכשרה והתמחות נוספים. תפקידים אלו יכולים להתבצע בנוסף או במקום תפקידי המורה הרגילים.

• יועץ חינוכי - מורה שעוסק בייעוץ חינוכי במערכת החינוך, בבתי ספר או בגני ילדים.^[13]
• מת"ל - מורה מעריך תפקודי למידה. מת"ל הוא מורה המלווה את המהלכים הפדגוגיים הקשורים לתלמידים מתקשים או בעלי לקויות למידה. המת"ל מוביל, במסגרת בית הספר, את הפעלת תוכנית אל"ה (איתור, אבחון, למידה והערכה).^[14] התוכנית מופעלת בחלק מחטיבות הביניים, ומטרתה היא קידום ילדים בעלי לקויות למידה, ובניית תוכניות הוראה ייחודיות לצורכי תלמידים הזקוקים לסיוע לימודי במגוון מקצועות לימוד, בהם אנגלית, גאוגרפיה, אזרחות וכדומה. התוכנית היא חלק מתפיסה חינוכית של משרד החינוך המתייחסת לשונות ולמתן מענה לתלמידים בעלי צרכים מגוונים.

ישנם מספר אנשי מקצוע אשר עוסקים בהוראה מחוץ למוסדות בתי הספר. ברוב המקרים אנשים אלו לא עברו תהליך הכשרה פורמלי להוראה, כך שאין בידם תעודת הוראה מטעם משרד החינוך. עם זאת, פעמים רבות נהוג להתייחס אליהם כמורים בלשון הדיבור.

• מורה פרטי - מדריך או מורה אשר מלמד נושא לימודי מסוים לתלמיד יחיד או לקבוצה קטנה של תלמידים במתכונת אשר נקראת שיעור פרטי. ישנם סוגים רבים של מורים פרטיים ברמות התמחות שונות. פעמים רבות תלמידים או סטודנטים בוגרים המצטיינים בנושא מסוים יעבירו שיעורים פרטיים לתלמידים צעירים או מתקשים יותר בעבור שכר. כמו כן, מורים מוסמכים ממערכת החינוך הפורמלית מלמדים באופן פרטי כהשלמת הכנסה.
• מרצה - אדם המעביר ידע בעזרת לימוד פרונטלי אל מול קהל מאזינים. על פי רוב לא נדרשת מהמרצים הכשרה פורמלית בהוראה, אך עליהם להיות בעלי תואר אקדמי מתקדם בתחום רלוונטי. על פי רוב על המרצה להיות בעל הכשרה של דוקטור.
• מורה רוחני - אדם בעל יכולות הוראה, הנבחן ביושרו, צניעותו ובעיקר בדוגמה האישית של צורת חייו. תפקידו המרכזי להביא את תלמידיו אל הדרך שתוביל למיצוי יעודם האישי, ללוותם ולהדריכם כך שיגיעו בסופו של דבר לרמתו הרוחנית של מורם או אף מעבר לכך.

 

על המורה למצוא דרך ללמד את תלמידיו באופן התואם לדרך שבה הם לומדים.^[15] על פי התאוריות החינוכיות, כישורים נדרשים למורה הם: שיקול דעת, הכרת תוכנית הלימודים והיכולת לפרק אותה לפי מטרותיה, היכרות עם התלמיד, יכולת אנליזה, הכרת חומרי הלמידה והתאמתם ללומדים, מעקב אחר הלומדים והישגיהם, יכולת בקרה על מנת לוודא שהלומדים עושים את הנדרש מהם.^[16]

לרמה המקצועית של המורה ישנה השפעה על יכולת הלמידה של תלמידיו. מורה טוב עשוי לגרום לתלמיד להרגיש שהוא חכם, שכן הוא לומד אצלו בקלות; בניגוד לכך, אצל מורה שמתקשה ללמד עשוי התלמיד לחוש פחות מוכשר ופחות חכם, משום שהוא נזקק להסברים ארוכים ומייגעים, ובעקבות זאת ההתקדמות שלו היא איטית.^[17] בנוסף, למידה נעשית ביעילות רבה יותר כאשר היא באה מתוך הנאה,^[17] לכן חשובה יכולת העברת התכנים הלימודיים בצורה נעימה ומעניינת עבור התלמידים.

במסגרת תפקידו בכיתה המורה נדרש להתמודד עם מגוון בעיות של תלמידים מסוגים שונים.^[18] כמו כן, למורה בחינוך הרגיל תפקיד מכריע בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתתו.^[18]

על המורה בכיתה הטרוגנית ליצור מדרג של אתגרים לימודיים אשר יתאימו לתלמידים ברמות שונות.^[19] כמו כן, במהלך השיעור יש להציג לתלמידים משימות מגוונות, אשר יעוררו עניין ויתרמו למוטיבציה. השימוש במשימות מגוונות פונה לאינטליגנציות מרובות ומאפשר התאמה גמישה יותר של מהלך השיעור לתלמידים בעלי סגנונות למידה ותחומי חוזק שונים.^[19] מכאן שישנה חשיבות רבה להעניק לפרחי הוראה ידע וכלים מתאימים להתמודדות עם אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים, כבר בשלב ההכשרה.^[18]

 

הטכנולוגיה היא כלי רב עוצמה שיכול לתרום רבות תהליכי חינוך והוראה.^[19] עם זאת, גם בעידן המחשבים הפדגוגיה היא עדיין לב התהליך החינוכי, כאשר המורים עומדים במרכז תהליך ההוראה והתלמידים במרכז תהליך הלמידה. יכולת דיגיטלית היא מיומנות חיונית ובסיסית למורים. התלמידים זקוקים למורים מיומנים שמכירים את הכלים הטכנולוגים העומדים לרשותם, יודעים להשתמש בהם ולשלב אותם בצורה יעילה בתהליך ההוראה.^[19]

כדי ששילוב הטכנולוגיה בהוראה יהיה אפקטיבי, יש להדגיש במהלך הכשרת המורים כיצד ומתי ניתן לשלב אותה לצורך הגשמת מטרות ספציפיות. יש להציג בפני המורים מגוון של דרכים וכלים, כך שהיישום יהיה פדגוגי ולא טכני. על ההכשרה לתת דגש לכלים פשוטים לביצוע, אשר ניתן לשלבם בשיעור ללא צורך בהכנות מורכבות מדי.^[19][20]

הוראה החוזרת על עצמה יוצרת שגרה יומית העלולה לבוא לידי ביטוי בשיעור חדגוני, שאינו יצירתי או חווייתי.^[19] מצב זה עלול להוביל לשחיקה של המורה לאורך זמן.

אחת הדרכים למנוע שחיקה היא על ידי רענון הפעילויות, גיוון בתכנים ובאמצעי הוראה, גמישות ופתיחות להצעות ולרעיונות של התלמידים. בדרך זו ניתן לשפר את איכות השיעור ולהשפיע לטובה הן על המורה והן על התלמידים.^[19]

 

 

בישראל מורות מהוות את עיקר העוסקים בהוראה בבתי הספר, ומספר המורים הגברים מהווה רק כ-25% מכלל המורים.^[21] מעמדו ושכרו של המורה בישראל נמוכים בהשוואה לאקדמאים אחרים ואף בהשוואה למורים אחרים בעולם.^[22] הביקוש למקצוע ההוראה נמוך ממקצועות אחרים, אך ישנה עלייה במספר האקדמאים הפונים להסבה לתחום.^[23]

הכשרת מורים לבית הספר היסודי נעשית במסגרת מכללה להכשרת מורים. הכשרת מורים לחטיבת הביניים ולבית ספר תיכון נעשית בעיקר באוניברסיטה בשני שלבים: בשלב הראשון יש להשלים תואר ראשון כלשהו, ובשלב השני יש לרכוש תעודת הוראה בתחום ההתמחות הרלוונטי.^[24]

הארגונים המאגדים את המורים בישראל הם הסתדרות המורים בישראל וארגון המורים, אך כ-27,000 מורים מועסקים כעובדי קבלן.

  ערך מורחב – ארגון המורים

ארגון המורים ובשמו המלא: ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים בסמינרים ובמכללות, הוא איגוד מקצועי, המייצג מורים במערכת החינוך העל-יסודית בישראל.

  ערך מורחב – הסתדרות המורים

 

הסתדרות המורים היא ארגון יציג של מורים וגננות במדינת ישראל. הסתדרות המורים היא האיגוד המקצועי הוותיק ביותר בישראל. ההסתדרות הוקמה בשנת 1903 (תרס"ג), במסגרת אספה שהתקיימה בזכרון יעקב בשם "הכנסייה הארצישראלית".

החל מסוף שנות התשעים מועסקים עובדי קבלן כמורים במערכת החינוך, עקב תהליכי הפרטה בישראל ובמשרד החינוך. בישראל כיום מועסקים מעל ל-27,000 מורים בתנאים של עובדי קבלן, חלקם מועסקים על ידי מועצות מקומיות והשאר ברשתות חינוך שונות. יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, יעקב מרגי, קרא למשרד החינוך לקלוט את כל מורי הקבלן במערכת החינוך כעובדי מדינה.^[25]

מורי הקבלן מופלים לרעה בשכרם ובתנאיהם, נותרים מובטלים בחופשות, עובדים תחת איום פיטורים לעיתים מזומנות, וסובלים מהיעדר ביטחון תעסוקתי.^[26]

בעל השולחן ערוך כתב על האחריות הגדולה המוטלת על המורים בישראל ועל כך שעל מורה המתרשל בתפקידו נאמר: "אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת ה’ רְמִיָּה"^[27] ולכן על ישראל למנות מורים יראי שמים המוכשרים בלימודם. בנוסף, אם לא מצאו הציבור מורה שהוא גם מהיר וגם דייקן, לדעת השולחן ערוך יש להעדיף את המורה האיטי והדייקן על פני המהיר שאינו מדייק.^[28]

ועוד הוסיף הרמ"א שהמורה צריך להתאמץ בעבודתו ולהשגיח על בריאותו. ובגלל שתפקידו חשוב כל כך עליו לא ללכת לישון מאוחר כדי שלא יהיה עייף כשהוא צריך ללמד, ועליו להקפיד לאכול מסודר כדי שלא יהיה עייף או חלש ויוכל ללמד היטב. ואם הוא לא מקפיד על זה או שהוא מסגף את גופו ובעקבות זה הוא לא מלמד כראוי, הציבור צריך לפטר אותו ולמצוא מורה אחר.^[29]

בהמשך לכך, בפניני הלכה כותב הרב אליעזר מלמד כי כאשר מצווה התורה בנוגע לשמחת החג "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ… וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ"(דברים, ט"ז, י"ד) כוונת התורה ב"לויים" אלו תלמידי החכמים והמורים שתפקידם ללמד ולחנך את ילדי ישראל, ולכן יש מצווה מפורשת לשמח אותם בחגי ישראל.^[30]

• מורה חיילת
• יום המורים העולמי
• "אופק חדש"
• הפורום הגדול למורים וגננות

• "מחנך אחר"- ד"ר יעל דיין משוחחת עם גדעון לוין, הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל אביב, 2004
• עריכה ד"ר יהודית שטיימן, "לחנך לפנאי"- ד"ר אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן, מכון מופ"ת בית ספר למחקר ופיתוח תוכניות בהכשרת עובדי החינוך והוראה במכללות, 2001
• עריכה ד"ר יהודית שטיימן, "חינוך כיתה"- ד"ר שלמה צדקיהו, נורית עילם, ד"ר שרגא פישרמן, חבצלת רונן, מכון מופ"ת, תמה- תאוריה ומעשה בהכשרת מורים, 2008
• עריכה ד"ר יהודית שטיימן, "נע ללמוד"- רחל שגב-טל, רינת גלילי, מכון מופ"ת, תל אביב, תמה- תאוריה ומעשה בהכשרת מורים, 2010
• המורה בהלכה בפניני הלכה מהרב אליעזר מלמד

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מורה
ערך מילוני בוויקימילון: מחנך
ציטוטים בוויקיציטוט: מורה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מורים

• רחל אליאור, מי היו המורים הראשונים? ממי למדו ומה לימדו?, בתוך: לאה מזור, "על מקרא הוראה וחינוך"
• ריצ'רד לאבוי, When the Chips are Down כשהאסימונים נגמרים, הרצאה על התמודדות עם הפן הרגשי-התנהגותי של תלמידים עם קשיי למידה  
• תומר ולמר, "כמו סמרטוטים בכיתה". מורים נבוכים, באתר ynet, 7 בינואר 2011
• אור קשתי, מעמד המורה בישראל במקום הלפני אחרון במערב, באתר הארץ, 20 במרץ 2007
• תומר ולמר, 5 מורים בדירה: "לסודנים יש תנאים טובים יותר", באתר ynet, 27 בדצמבר 2010
• נטע אלכסנדר, עכבר העיר אונליין, המורה בקולנוע: מלאך או שטן?, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2010
• גלית טולדנו האריס, מי רוצה להיות מורה?, באתר nrg‏, 8 באוקטובר 2012
• דני שראל, כשהמורה נעלב וזועם: על חשיבות האמפתיה למורה, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏3 באוקטובר 2011
• מורים: להיות או לא להיות בפייסבוק, מאתר מט"ח.
• דיאלוג מורה תלמיד, מתווה לשיחות אישיות בין מורים לתלמידים, באתר שפ"ינט של משרד החינוך.
• מי יאבחן את תלמידי בית הספר? כתבתה של ד”ר שושי דורפברגר על משמעות האבחונים ותרומתם לתהליך ההוראה של המורים בבתי הספר.
•   This Will Revolutionize Education This Will Revolutionize Education, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 7:22).
• Educators' experiences of managing students with ADHD: a qualitative study - מחקר איכותני על התמודדות של אנשי חינוך עם תלמידים עם הפרעת קשב במסגרת הכיתתית.
• נירית רייכל, איתמר רבן, השתקפותו של דיוקן המורה הישראלי בראי הקולנוע, מעוף ומעשה 13, 2010
•   מורים, דף שער בספרייה הלאומית