דב לאוטמן

לאוטמן, בוגר בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה, היה בעל תואר בוגר בהנדסת מכונות מטעם MIT. בגיל 27 התמנה למנכ"ל חברת הטקסטיל "סברינה". בשנת 1975 הקים את מפעל "דלתא" הראשון בכרמיאל, וכיום החברה מעסיקה קרוב ל-14,000 עובדים ברחבי העולם ובעלת מחזור שנתי של כ-700 מיליון דולר. דלתא גליל נחשבת לאחת מ-5 החברות המובילות בעולם בייצור הלבשה תחתונה.^{[דרוש מקור]}

בשנת 1979 נמנה עם מייסדי חברת ההחזקות "דנות" שקרסה ב-1985.

בשנת 1982 זכה לאוטמן בפרס התעשייה מטעם התאחדות התעשיינים בישראל בקטגוריית הטקסטיל.

בשנת 1996 נמנה עם מדליקי המשואות בפתיחת חגיגות יום העצמאות.^[1]

במהלך שנות התשעים הועברו מחצית ממפעלי "דלתא" לירדן, תוך פיטורים נרחבים של עובדי ייצור בישראל, כחלק ממשבר הטקסטיל של שנות התשעים. בשנת 2007 הועבר מפעל נוסף, מכרמיאל למצרים. לדעת לאוטמן, העברת מפעלי הטקסטיל, שהתחייבה כתוצאה מהגלובליזציה, דווקא למצרים וירדן, ולא למזרח הרחוק, תסייע לקידום תהליך השלום. לדבריו, כרמיאל תמיד תמשיך להיות מרכזה של "דלתא" העולמית.

בשנות התשעים תרם כספים רבים למפלגת העבודה. לאחר רצח רבין, לאוטמן היה ממקימי תנועת "דור שלום". מאז ועד מותו לאוטמן היה ידוע במעורבותו ונחישותו להשפיע באמצעות חינוך על עתיד המדינה במגוון מיזמים אשר זיכו אותו באות המתנדב של הנשיא לפני שנים אחדות^{[דרושה הבהרה][דרוש מקור]}. לאוטמן היה חבר בוועד המנהל של עמותת "אחריי! נוער מוביל שינוי"^[2] המפעילה שמונה פרויקטים ייחודיים המשלבים העצמת בני נוער בפריפריה חברתית וגאוגרפית באמצעות פעילות בשטח לצד חינוך לתרומה לקהילה ולקיחת אחריות. לאוטמן תרם כספים גם לקמפיין הבחירות של אהוד ברק באופן עקיף, דרך עמותת דור שלום וכתוצאה מכך שמו נקשר בפרשת עמותות ברק.

לאוטמן היה מהמקדמים הבולטים של רפורמות במערכת החינוך וממעודדי ועדת דוברת. לאוטמן היה חבר בוועד העמותה של תנועת חינוך ישראלי שפועלת להעמקת ערכי החינוך הממלכתי בישראל. בנוסף עסק לאוטמן בקידום עמותות וגופים ציבוריים כדוגמת מרכז פרס לשלום, עמותת "אחריי! נוער מוביל שינוי" המפעילה פרויקט להכנת נוער מעיירות פיתוח לשירות צבאי. כיהן כיו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2001 קיבל את "פרס הרצוג" בגין תרומתו לקידום דו קיום בין יהודים לערבים.^[3]

בשנת 2006 מונה לאוטמן לנשיא עמותת ישראלס למען חולי ALS, מחלה בה חלה בעצמו. במשך שנות כהונתו בהתנדבות, תרם מיליוני דולרים למען חקר המחלה והגברת המודעות אליה. כמו כן, הוא עזר לגייס מיליוני דולרים נוספים למען העמותה.

בחודש יולי 2007 הודיע לאוטמן כי הוא מוכר למעלה ממחצית מהחזקותיו במניות "דלתא" לאיש העסקים אייזיק דבח, שהצטרף להנהלת דלתא שנתיים קודם לכן. לאחר השלמת העסקה הודיע לאוטמן על פרישתו מדירקטוריון החברה וניהולה בשל מצב בריאותו. בספטמבר 2008 הודיע לאוטמן כי לא יתמודד לכהונה נוספת כיו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת ת"א.

בשנת 2007 יסד את עמותת "קו משווה" לעידוד התעסוקה של אקדמאים ערבים-ישראלים.

בראשית 2008 החלו מהלכים להקמת קרן משפחת לאוטמן המתעתדת להמשיך את פועלו של לאוטמן בתחומי החינוך. בשנה זו, ייסד לאוטמן את תנועת הכל חינוך.

לאוטמן היה נשוי במשך שנים רבות לרחל'ה, שהלכה לעולמה ביולי 2008. לבני הזוג בן, נעם, איש עסקים. בנם השני, עדי, התאבד בשנת 1994, ועל שמו קרויה התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן שבאוניברסיטת תל אביב.

ב-23 בנובמבר 2013 הלך לעולמו.^[4]

• כרמית גיא, דב לאוטמן : לא מרים ידיים, כנרת זמורה-ביתן דביר, תשע"א 2011.

  מדיה וקבצים בנושא דב לאוטמן בוויקישיתוף

• דב לאוטמן, באתר פרס ישראל
• סיפור הצלחה עולמי, מעריב, 19 בדצמבר 1980
• אורי גינוסר ותמי גיא, דוביק, מעריב, 15 בדצמבר 1987
• אורה קורן, לאוטמן מפתיע: הממשלה לא צריכה לסייע במימון היצוא, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2005
• התוכניות הייחודיות לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן, אוניברסיטת תל אביב
• ראיון בנושא הפערים החברתיים (אורכב 27.05.2020 בארכיון Wayback Machine), נ.צ לדמוקרטיה, אוקטובר 2008
• אורה קורן וענת ג'ורג'י, "אני חושש יותר מהפערים בחברה הישראלית מאשר מהחמאס", באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2011
• ריאיון עם דב גילהר, נובמבר 2010
• יובל אלבשן, בלי לייפות דבר, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2011
• דיאנה בחור ניר, כשהייתי בן 16 אבא אמר: "הגיע הזמן שתלמד לשתות", באתר כלכליסט, 7 ביולי 2011
• דיאנה בחור-ניר, "ניהול נכון אומר: תעשה מה שהכי טוב לך", באתר כלכליסט, 22 באפריל 2010
• דב לאוטמן בהרצאה מול כיתת המצטיינים של הקריה האקדמית אונו, בנושא: 'כיצד תיראה ישראל בשנת 2020'
• ירון דרוקמן וד"ר איתי גל, דב לאוטמן הלך לעולמו והוא בן 77, באתר ynet, 23 בנובמבר 2013
• עופר אדרת, יהונתן ליס, דב לאוטמן, חתן פרס ישראל ומבכירי התעשיינים בארץ, מת בגיל 77, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2013