אריקה לנדאו
אֶריקָה לנדאו (Erika Landau; 15 באוקטובר 1931 – 5 באוגוסט 2013) הייתה פסיכולוגית ישראלית וחוקרת בתחום עתידנות, יצירתיות, מחוננות וחינוך. מייסדת ומנהלת המכון לקידום נוער ליצירתיות ומצוינות, המרכז הראשון למחוננים בישראל, מדריכה בתוכנית לפסיכותרפיה של בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, וכן פסיכותרפיסטית למבוגרים.
 | |
| לידה |
15 באוקטובר 1931 צ'רנוביץ, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
5 באוגוסט 2013 (בגיל 81) |
| שם לידה |
אריקה שכנר |
| ענף מדעי |
פסיכולוגיה חינוכית |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
אוניברסיטת תל אביב |
| אתר רשמי | |
| תרומות עיקריות | |
| ייסוד המכון לקידום נוער ליצירתיות ומצוינות | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהלנדאו נולדה בשם אריקה שכנר בעיר צ'רנוביץ שברומניה, בתם של רוזה ואוסקר שכנר, שעסק בייבוא תפוזים מארץ ישראל. עם הפלישה הסובייטית לעיר ב-1940, בעת מלחמת העולם השנייה, ירדה המשפחה למחתרת כדי להימנע מגירוש לסיביר. כשנכבשה העיר על ידי הנאצים ביולי 1941, כשהייתה כבת עשר, נשלחה לנדאו עם משפחתה למחנה עבודה ליד נהר דנייסטר. בתום ארבע שנים במחנות שוחררו בני המשפחה. אביה נפטר כשנה לאחר השחרור, וב-1947 עלתה לארץ ישראל עם אמה החולה. כדי לפרנס אותה ואת אמה יצאה לעבוד כפועלת במפעל לטקסטיל. שם החל רומן עם מנהל המפעל, שלומי לנדאו, שלחם במלחמה עם כוחות בנות הברית. בהיותה בת 17 וחצי נישאה ללנדאו, שהיה מבוגר ממנה בעשרים שנה.
ב-1960 החלה ללמוד פסיכולוגיה ותולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב. לאחר שקיבלה תואר בוגר, המשיכה ללמוד בה לתואר מוסמך בפסיכולוגיה. ב-1965, לאחר שסיימה, נסעה בעצת מרטין בובר לכתוב את הדוקטורט שלה בשפת אמה, גרמנית, באוניברסיטת מינכן שבגרמניה. הדיסרטציה (1968), בנושא "הפסיכולוגיה של היצירתיות" (Psychologie der Kreativität), התפרסמה ב-1969 כספר ותורגמה למספר שפות.
ב-1968, כששבה לישראל, הקימה את המחלקה לחינוך במוזיאון הארץ (שבו עבדה עוד קודם לנסיעתה לגרמניה) והחלה לעבוד עם ילדים בפיתוח יצירתיות ועם מבוגרים (ובפרט עם אמנים) כפסיכותרפיסטית.
בשנת 1969 ייסדה את מה שעתיד היה להיות למפעל חייה: המכון לקידום נוער שוחר אמנות ומדע שליד מוזיאון הארץ ("מכון אריקה לנדאו"; כיום נקרא המכון לקידום נוער ליצירתיות ולמצוינות). המכון, הממוקם בבית הספר להנדסאים של אוניברסיטת תל אביב, עוסק בהעשרת הילדים מגיל הגן ועד סוף כיתה ט' בנושאים שונים בגישה בין-תחומית: מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי הרוח, מדעי החברה ואמנות. הקבלה ללימודים במכון מבוססת על בדיקה קוגניטיבית ורגשית של הילד. למכון סניפים נוספים בגבעת אולגה, בדרום תל אביב ובראש העין.
לנדאו הייתה חברה במספר ארגונים ישראליים ובינלאומיים, ובהם האקדמיה העולמית לאמנויות ולמדעים בארצות הברית, המועצה האירופית ליכולת גבוהה, המועצה העולמית למחוננים ומוכשרים בארצות הברית, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, האיגוד הישראלי לפסיכולוגיה והאיגוד הישראלי לפסיכותרפיה.
כמו כן, הייתה חברת מערכת בכתבי העת המדעיים "Gifted & Talented International" ו-"Future Research Quarterly of the World Future Society" בארצות הברית, וכן "Gifted Education International" בבריטניה.
ביום העצמאות ה-60 למדינת ישראל (2008) נמנתה לנדאו עם מדליקי המשואות, על 40 שנות פעילותה בתחום החינוך לילדים מחוננים, להעשרה ולפיתוח מנהיגות צעירה. את המשואה הדליקה במשותף עם זורייש וובה (בת 18, מד"צית ופעילה בתחום הנוער יוצא אתיופיה).[1]
לנדאו הייתה אלמנה ולא הביאה ילדים לעולם. נפטרה ב-5 באוגוסט 2013, בגיל 81. נקברה בבית העלמין קריית שאול.
ספריה
עריכהלנדאו פרסמה מספר ספרים בגרמנית ואנגלית שתורגמו לשפות נוספות, וכן עשרות מאמרים בעיתונות המדעית הבינלאומית. בנוסף פרסמה מספר ספרים בעברית:
- יצירתיות; ערכה שפרה שמואלביץ, תל אביב: בצלאל צ'ריקובר (גומא: ספרי מדע ומחקר), 1973.
- "אבא מת: או, מול הווית המוות"; ציורים: שמואל בק, תל אביב: ב' צ'ריקובר, 1974. ("ספרון זה נכתב בעקבות שיחות רבות עם ילדים ומבוגרים ששיכלו אבות, בעלים, בנים, אחים ודודים בשלוש המלחמות האחרונות")
- האומץ להיות מוכשר, תל אביב: דביר (מה? דע!), תשנ"א 1990. (מהדורה שנייה מורחבת ומעודכנת: לוד: דביר (מה? דע!), תשס"ב 2001)[2] (קריאת הספר בתצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים"
)
- הבשלוּת הנפשית, תל אביב: משכל (אוניברסיטה להורים), 1997.
- לתת משמעות; איורים: מילאדה פישרובה, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2000. (זיכרונותיה מילדותה ומהשואה)
לקריאה נוספת
עריכה- 'אומץ להיות יצירתי: שיחה עם ד"ר אריקה לנדאו', סביבות 27 (1991), 115–126.
- 'Landau, Erika,' in: Who's Who in Israel and Jewish Personalities from All Over the World, 1985, p. 194.
קישורים חיצוניים
עריכהאתר האינטרנט הרשמי של אריקה לנדאו בארכיון האינטרנט
אריקה לנדאו (1931-2013), דף שער בספרייה הלאומית
- אתר הבית של המכון לקידום נוער ליצירתיות ומצוינות
- סיפור חייה של ד"ר אריקה לנדאו, מייסדת ומנהלת המכון לקידום נוער ליצירתיות ומצוינות
- מה צופן העתיד לאשה המחוננת, Dr. Gali Weinstein's Patent Office (אורכב 19.02.2015 בארכיון Wayback Machine)
- אריקה לנדאו באתר WorldCat Identities
- Hava Vidergor, Erika Landau: A Lifetime of Creativity, Gifted Education International, April 10, 2013, 1–12
- שאול הון, "תנו לילד לחפש בעצמו", מעריב, 8 ביולי 1970
- ורד לי, ספריות: הד"ר אריקה לנדאו, באתר הארץ, 18 במרץ 2009
- אורן מג'ר, אריקה לנדאו - האשה שלימדה את כולנו לשאול שאלות, באתר TheMarker, 22 בדצמבר 2011
- דיאנה בחור ניר, אבי אמר לי כשראה חייל נאצי מכה אותי: "כשמכים את הבת שלך, זה כאילו נועצים לך סכינים בכל הגוף", באתר כלכליסט, 15 בדצמבר 2011
עם מותה:
- שחר חי, מתה ד"ר אריקה לנדאו, "אֵם כל המחוננים", באתר ynet, 5 באוגוסט 2013
- עופר אדרת, מתה ד"ר אריקה לנדאו, שחינכה עשרות אלפי מחוננים, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2013
- רעות וילף, נפטרה "אם כל המחוננים", אריקה לנדאו, באתר nrg, 6 באוגוסט 2013
עופר אדרת, אריקה לנדאו: הילדה ששרדה את השואה וטיפחה כל חייה ילדים מחוננים, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2013
הערות שוליים
עריכה- ^ המלצות הוועדה הציבורית המייעצת לבחירת מדליקי המשואות בטקס ערב יום העצמאות התשס"ח, החלטה מספר 3390 של ממשלת ישראל השלושים ואחת, משנת 2008, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ ביקורת על המהדורה המורחבת והמעודכנת: אבי גרפינקל, המחונן הרב-תחומי, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2002.