שמירת שבת כהלכתה

 

הספר יצא לאור לראשונה בשנת תשכ"ה בהוצאת פלדהיים, וזכה לתפוצה רבה. לפי ההוצאה, הוא נמכר בכעשרת אלפים עותקים בשנה מאז תחילת שנות ה-80.^[1]

הספר עוסק בהלכות השייכות לעידן המודרני, כגון שימוש בטכנולוגיה בשבת, רפואה והלכה, ועוד. הספר יצא לאור בשלוש מהדורות. על המהדורה הראשונה נמתחה ביקורת של הרב יעקב ישראל קניבסקי ואחרים.^[2] במהדורה השנייה השתתפו גם הרבנים יעקב וייל ואשר זלצמן מ"בית מדרש הלכה - מוריה". חלק מהפסקים המקלים, שבמהדורה הראשונה נכתבו בגוף הספר, הועברו במהדורה זו להערות השוליים, והדעות המחמירות הועלו לגוף הספר.^[3][4]

בניסן תש"ע יצאה מהדורה מתוקנת לחלק הראשון הכוללת התייחסות לשינויים הטכנולוגיים האחרונים, ובהוספת פסקיו של הרב יוסף שלום אלישיב. כמו כן נוספו חלקים רבים בהערות השוליים על פי כרך 'הערות ותיקונים' שיצא בתור חלק ג' למהדורה השנייה.

את שלוש המהדורות ערך אשר וסרטיל אשר הכין גם את המפתחות שבסוף הספר. תבנית הספר וכן המפתח היוו דוגמה לספרי הלכה שיצאו לאחר מכן.^[5]

פרקי הספר מסודרים לפי נושאים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהלכות הקשורות בהכנת אוכל בשבת, רחיצה וסיכה, טיפול בבגדים, משחקים, איסור הוצאה ומוקצה, טיפול בצומח ובבעלי חיים, מלאכת נוכרי ודיני חולה ופיקוח נפש. החלק השני כולל את ההלכות הנוגעות למצוות החיוביות בשבת: הדלקת נרות, קידוש והבדלה, סעודות שבת וכן דיני אבלות בשבת ודיני חול המועד. חלקו השלישי של הספר, שיצא בשנת תשנ"ג, כולל "תיקונים ומילואים" מאת הרב שלמה זלמן אוירבך, מבוא להלכות שבת מאת הרב נויבירט ומפתחות נוספים, במהדורה הבאה (תש"ע) צורף החלק השלישי אל החלק הראשון.

הספר קיבל את הסכמות הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שמואל אוירבך, הרב משה פיינשטיין, הרב יחיאל יעקב וינברג, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב מנשה קליין, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב יוסף ברויאר, הרב ברוך קונשטט והרב יוסף נפתלי שטרן. הרב שלמה-זלמן אויערבך כתב בסוף ימיו קובץ הערות ותיקונים ל'שמירת שבת כהלכתה', וכך חיזק את מעמדו כספר פסיקה מקובל. הסכמת הרב שמואל הלוי ואזנר ניתנה למהדורה הראשונה של הספר והוסרה מן המהדורות הבאות.

אחת הסיבות למרכזיותו של הספר היא עובדת היותו אחד מספרי ההלכה הראשונים שבסופו יש מפתח ערכים מפורט. כך הספר היה לשימושי, מהיר ומעשי מאוד ולא רק בתור ספר לימוד ועיון, בכך שהוא מאפשר את מציאת ההלכה במהירות לכל מקרה, ולא רק לפי נושא או סימן הלכתי. את המפתחות סידר העורך של כל שלוש המהדורות אשר וסרטיל.

פסקים וספרי הלכה רבים בנושא שבת מצטטים מהספר או נסמכים על פסקיו. עם זאת, רבנים שונים חלקו על הספר בפסקים מסוימים. אחד מהם נוגע למעלית שבת, שבה פוסק הספר להקל. כמה פוסקים חרדים חשובים התנגדו לפסק זה, כדוגמת הרב יוסף שלום אלישיב והרב שמואל ווזנר.^[6]

היו מהרבנים שיצאו כנגד הספר בטענות קשות. הרב יעקב ישראל קנייבסקי, "הסטייפלער" כתב^[7][8]:

"וראיתי מחובתי לכתוב כאן מודעה רבא ונחוצה, בהיות כי בזמנינו דור יתום אשר איש הישר בעיניו יעשה אין ספק שנמצאים חיבורים מאנשים שאחז"ל עליהם "כי רבים חללים הפילה" המתיימרים ללקט ולסדר הלכות דוגמת מעשה שולחן ערוך. ואסור לסמוך עליהם כי מלבד שמלקטים הוראות מכל אשר ימצאו בחיבורים וירחונים עוד הם מוסיפים משלהם שיבושים וסילופים למאות ביודעים או בלא יודעים והכל במגמה להכניס קולות וקלות בדיני תורה"ק וח"ו לסמוך על חיבורים כאלה... ומה שלא נמצא מבורר בדברי רבותינו הפוסקים צריך לעשות שאלת חכם אצל רבנים מובהקים המלאים יראת ד'. נצייר בעצמנו אילו היה ברור בבירור גמור שכל המחלל שבת בדאורייתא או בדרבנן מצמיח לו מיד סרטן ר"ל בגופו, כמה היה חרד על חשש חילול שבת ולא היה סומך כלל וכלל על כל מאן דהו אשר מקלו יגיד לו לומר מותר לך..".^[9]

כנגד הספר אף הוציא הרב דוב לנדו מבני ברק חוברת מיוחדת בשם "בירור דברים בעניין הספר שמירת שבת כהלכתה", הטענות המרכזיות בחוברת היא כי המחבר צעיר ואיננו במדרגת פוסק מובהק, כמו כן הוא סטה מפסקי המשנה ברורה והחזון-איש אך מבלי להבהיר זאת לקורא, וכן ניסוחו הבהיר עלול להביא אנשים שאינם בקיאים בהלכה לידי טעויות חמורות בהלכות שבת.^[10]

הרב אליעזר בריזל, ראש ישיבת פאר הלכה, הוציא לאור קונטרס בשם 'שמירת שבת כתיקונה', שהעיר על המקומות שבהם חולק על השש"כ מכיוון שהקל בהם יותר מדאי.^[11]

הרב ואזנר שהעניק הסכמה להוצאה הראשונה של המהדורה הראשונה, הסיר אותו בהוצאות הבאות.

במכתב משנת תשכ"ה הרב נויבירט מתאר שהיה מוכן לביקורת, ולא לקח אותה אל ליבו, למרות שחצתה יבשות: "עלי להודיע לך כי מוכן הייתי לכל הצעקות הגדולות שהיו בב"ב {בני ברק}, ולכן לא לקחתי ה"לשם שמים" שלהם לליבי, אפילו אם כתבו מזה בהמודיע, וגם פרסמו את ה"לשם שמים" שלהם באמריקה". בפועל, בעקבות הביקורת במהדורות הבאות הוא הוסיף בפתיחת הספר שההלכות בו אינן להלכה ולמעשה, ושינה או סייג חלק פסקים שנויים במחלוקת לחומרא.^[12]

הספר פוסק על פי דעת הרמ"א, כלומר לפי הנוהג האשכנזי. בשל הפופולריות של הספר והרצון להשמישו גם לספרדים, כתב עליו הרב יהודה לביא בן-דוד קונטרס הערות בשם "בדי השלחן", המביא את שיטות הפוסקים הספרדים.

שמירת שבת כהלכתה יצא לאור גם בתרגום ליידיש ואנגלית.

• שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת, יום טוב וחול המועד, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו, ירושלים: פלדהיים, תשכ"ה 1965
• שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת ויום טוב, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א), ירושלים, מוריה, תשל"ט. חלק ב' תשמ"ט.
• שמירת שבת כהלכתה, מהדורה מחודשת בתוספת פרקי מבוא להלכות שבת: כולל דיני שמירת שבת ויום טוב בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א), חלק א' ירושלים, פלדהיים, מכון לבירור הלכה נשמת אהרן ויעקב, 2010 תש"ע

• מידע על שמירת שבת כהלכתה בקטלוג הספרייה הלאומית
• הרב אורי רדמן, הפולמוס סביב הספר שמירת שבת כהלכתה, קובץ חצי גיבורים ט, ניסן תשע"ו, עמ' תקעד.
• הרב אליעזר מלמד, הספר 'שמירת שבת כהלכתה' והמחלוקת שעורר, באתר ערוץ 7, 22 ביוני 2023
• יואל קטן, ‏נתקבלו במערכת, המעין טבת תשע"א (על המהדורה החדשה לספר שמירת שבת כהלכתה)
• אבא של שבת, עו"ד גלעד קורינאלדי, מוסף שבת, מקור ראשון
• הרב חנניה רכל, ‏עוד בענין המהדורה החדשה של ספר שמירת שבת כהלכתה, המעין ניסן תשע"א
• קיצור הלכות שבת מתוך "שמירת שבת כהלכתה, באתר "דעת"
• דן סתר, קיצור שמירת שבת כהלכתה חלק א כולל תיקונים מחלק ג, באתר "דרכי נועם".
• מאחורי הקלעים של ספר "שמירת שבת כהלכתה", והגאון רבי יהושע ישעיה נויבירט זצ"ל, באתר דרשו, ‏1 ביולי 2020