צ'ליאבינסק
צֶ'לְיָאבִּינְסְק (רוסית: Челябинск, ⓘⒾ) היא עיר רוסית מדרום-מזרח להרי אורל על נהר המיאס, יובל של נהר אורל, כ-210 ק"מ דרומית ליקטרינבורג. העיר היא בירתו של מחוז צ'ליאבינסק.
| |||
כיכר רבוליוציי - הכיכר הראשית בעיר | |||
מדינה | רוסיה | ||
---|---|---|---|
אובלסטי | מחוז צ'ליאבינסק | ||
ראש העיר | Kotova, Natalia Petrovna | ||
שפה רשמית | רוסית | ||
תאריך ייסוד | 1736 | ||
שטח | 436 קמ"ר | ||
גובה | 220 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 1,182,517 (1 בינואר 2023) | ||
קואורדינטות | 55°11′N 61°12′E / 55.183°N 61.200°E | ||
אזור זמן | UTC +6 | ||
http://www.urc.ac.ru/Chelyabinsk/ | |||
| |||
היסטוריה
עריכהמבצר צ'ליאבה, שסביבו קמה העיר, הוקם בשנת 1736 על ידי הקולונל אלכסיי טבקלב. מקור שם המבצר בשפה הטורקית: "צ'לבי" משמעו "נסיך" או "משכיל". בשנים 1773–1774 נטלה העיר חלק במרד ימליאן פוגצ'וב ואף נכבשה. ב-1781 נבנו השכונות הראשונות מחוץ לחומות, ונוסדה למעשה העיר. עד סוף המאה ה-19 הייתה צ'ליאבינסק עיירה קטנה, ב-1892 הושלמה מסילת הברזל בקו סמארה–זלאטואוסט שחיברה את העיר עם מוסקבה וממנה עם שאר אירופה. בשנה זו הוחל גם בהקמת קו הרכבת הטרנס-סיבירית מצ'ליאבינסק וב-1896 קושרה העיר עם יקטרינבורג.
העיר הפכה לתחנת מעבר לסיביר ובמשך 15 השנים שבין 1900–1915 עברו דרכה יותר מ-15 מיליון בני אדם, עשירית מכלל אוכלוסיית רוסיה. חלקם נשארו בעיר ותנועת מתיישבים זו נתנה תנופה משמעותית לפיתוח העיר. התפתחות העיירה לעיר הייתה מואצת: עד 1897 כבר צמחה אוכלוסייתה ל-20,000 איש, עד 1913 ל-45,000, ועד 1917 ל-70,000.
בשנות השלושים עברה ברית המועצות תיעוש מהיר, וצ'ליאבינסק הייתה למרכז תעשייתי חשוב של תעשיית המתכת. ב-1933 הוקם בה מפעל הטרקטורים ("צ'ליאבינסקי טרקטורניי זאבוד", ЧТЗ) ומכון מטלורגי. שנה לאחר מכן היא הייתה לבירת המחוז ונפתחה בה אוניברסיטה. אוכלוסיית העיר גדלה הודות לכך פי ארבעה: מ-67,700 ב-1928 ל-273,000 ב-1939.
בתקופת מלחמת העולם השנייה החליט סטלין להסיג מפעלי תעשייה חשובים מפני הנאצים המתקדמים בסוף 1941. צ'ליאבינסק שכנה באזור מרוחק ובטוח יחסית, ומפעלי תעשייה רבים הועברו אליה, למרות היותה עיר קטנה יחסית. מפעלים רבים נותרו בעיר גם לאחר המלחמה והפכו אותה למרכז חשוב.
קווי ייצור גדולים לטנקי T-34 וקטיושות פעלו בעיר, ומפעל הטרקטורים הוסב לייצור טנקים. מפעל "קירוב 185" לייצור טנקים כבדים הועבר גם כן מלנינגרד לצ'ליאבינסק, ומשם עבר לאומסק ב-1962. העיר זוהתה עם תעשיית הטנקים עד כדי כך שכונתה "טנקוגראד". העיר למעשה נבנתה במהירות בתקופה זו, שכן לפניה היה במקום רק גרעין יישוב קטן ששרידיו נראים היום במרכז העיר.
בשנת 1957 אירעה במפעל לעיבוד דלק גרעיני המצוי במאיאק, כ-150 קילומטר צפונית מערבית לעיר, תאונה שגרמה להתפשטות חומר רדיואקטיבי על פני שטח נרחב. צ'ליאבינסק עצמה אומנם לא נפגעה, אך מעריכים כי במחוז צ'ליאבינסק מתו כ-200 איש מהקרינה. תאונה זו הייתה, עד אסון צ'רנוביל שלושים שנה מאוחר יותר, התאונה הגרעינית החמורה ביותר בהיסטוריה.
בשנת 1956 הגיעה האוכלוסייה ל-612 אלף, וב-1979 כבר עברה את המיליון.
ב-15 בפברואר 2013 התפוצץ מטאור באוויר בסמוך לעיר וגרם לפציעתם של כ-1,200 תושבים בכל האזור.[1]
חינוך
עריכהבעיר למעלה מתריסר אוניברסיטאות ומכוני לימודים גבוהים. העיקריים בהם: אוניברסיטת דרום אורל, אוניברסיטת צ'ליאבינסק והאקדמיה לרפואה. המוסד הוותיק ביותר הוא אוניברסיטת צ'ליאבינסק לפדגוגיה שנוסדה בשנת 1934.
תחבורה
עריכהצפונית-מזרחית לעיר צ'ליאבינסק נמצא נמל התעופה צ'ליאבינסק שפועל משנת 1953 ומהווה נמל תעופה בינלאומי. בניית הרכבת התחתית של צ'ליאבינסק החלה בתחילת שנות התשעים, ותוכננו בה שלושה קווים. הפרויקט סבל מדחיות רבות וביטולים עקב מצבה הפוליטי והכספי הרעוע של העירייה, עד שלבסוף הוחלט לבטלו בשנת 2021. הקטעים שנבנו ינוצלו לפרויקטי תחבורה אחרים.
תעשייה
עריכהצ'ליאבינסק היא מרכז תעשייתי חשוב ברוסיה. מרוכזים בעיר מפעלי מתכת וציוד צבאי. העיקריים בהם: קומבינאט המתכת צ'ליאבינסק (CMK), מפעל הטרקטורים של צ'ליאבינסק ומפעל ערגול הצינורות לתעשיית הנפט והגז. בעיר שוכנים גם מספר מפעלי אלקטרוניקה גדולים כ"מטראן", "פולט", ו"זאבוד אלקטרומשינה" המייצרים מוצרים צבאיים ואזרחיים.
ערים תאומות
עריכהלצ'ליאבינסק יש 4 ערים תאומות:
גלריה
עריכה-
הבניין הראשי של אוניברסיטת דרום אוראל הממלכתית (אנ')
-
מרכז עסקים "צ'ליאבינסק סיטי"
-
מלון "וידגוף"
-
מרכז עסקים "בוביד"
-
קתדרלת הולדת ישו
-
אולם עוגב ומוסיקה קאמרית "רודינה" ואנדרטה לפיוטר סטוליפין
-
האיצטדיון המרכזי
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של צ'ליאבינסק (ברוסית, באנגלית ובגרמנית)
- צ'ליאבינסק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ רויטרס, ניו יורק טיימס, הפגיעה החמורה ביותר המתועדת - כ-1,200 נפגעו מהמטאור ברוסיה , באתר הארץ, 15 בפברואר 2013
דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מוסקבה סנקט פטרבורג | |||||||||
1 | מוסקבה | מוסקבה | 13,150,000 | 11 | רוסטוב על הדון | רוסטוב | 1,140,000 | נובוסיבירסק יקטרינבורג | |
2 | סנקט פטרבורג | סנקט פטרבורג | 5,598,000 | 12 | קרסנודאר | קרסנודאר | 1,139,000 | ||
3 | נובוסיבירסק | נובוסיבירסק | 1,634,000 | 13 | אומסק | אומסק | 1,104,000 | ||
4 | יקטרינבורג | סברדלובסק | 1,536,000 | 14 | וורונז' | וורונז' | 1,046,000 | ||
5 | קאזאן | טטרסטן | 1,319,000 | 15 | פרם | פרם | 1,027,000 | ||
6 | קרסנויארסק | קרסנויארסק | 1,205,000 | 16 | וולגוגרד | וולגוגרד | 1,019,000 | ||
7 | ניז'ני נובגורוד | ניז'ני נובגורוד | 1,205,000 | 17 | סראטוב | סראטוב | 887,000 | ||
8 | צ'ליאבינסק | צ'ליאבינסק | 1,177,000 | 18 | טיומן | טיומן | 861,000 | ||
9 | אופה | בשקורטוסטן | 1,163,000 | 19 | טוליאטי | סמרה | 668,000 | ||
10 | סמרה | סמרה | 1,159,000 | 20 | מחצ'קלה | דגסטן | 622,000 |
- ^ נתוני שירו הססטסיטקה הפדלי, 2024