יוסף קאפח

נולד בצנעא, בנו של הרב דוד קאפח. עוד בטרם היותו בן שנה התייתם מאביו, ובגיל חמש התייתם מאמו, נצ'רה לבית צאלח. הוא למד תורה אצל סבו, הרב יחיא קאפח. בהיותו כבן 14 נפטר סבו, והוא ירש את מקומו במסירת שיעורים בבית המדרש, בד בבד שקד על תלמודו לפני הרב רצ'א צארום שהיה מתלמידי סבו. בגיל 16 נאסר עקב הלשנת יריבי המשפחה מהעדה. לאחר מכן, עקב הלשנת יריבי המשפחה לשלטונות על יתמותו, השיאו לו לאישה את בת דודו בת האחת-עשרה, ברכה, כדי להצילו מאסלום כפוי של יתומים שהיה נהוג אז בתימן, וכעבור שלוש שנים נולד בנם הבכור, דוד. בצעירותו עסק בצורפות.

בשנת 1943 עלה לארץ ישראל. תחילה התיישב בתל אביב, ומאוחר יותר עבר לירושלים, למד בישיבת מרכז הרב, הוכשר לדיינות במכון הארי פישל, והנהיג את בית הכנסת "אבי-דוד" בנחלת אחים על שם אביו^[1]. בשנת 1950 התמנה לדיין בבית הדין האזורי בתל אביב, זמן קצר החליף את הרב שלום יצחק הלוי^[2], ולאחר מכן מונה לדיין בבית הדין בירושלים יחד עם עמיתו הרב יוסף שלום אלישיב^[3]. כעבור עשרים שנה, ביוזמת הרב יצחק נסים והרב שלמה יוסף זוין, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול^[4]. בשנים 1969–1991 היה חבר במועצת הרבנות הראשית לישראל, ושנים רבות היה נשיא הקהילה התימנית בירושלים.

בשנת ה'תשכ"ט (1969) זכה בפרס ישראל במדעי יהדות^[5]. כמו כן זכה פעמיים בפרס ביאליק לחכמת ישראל^[6], וכן זכה בפרס הרב קוק^[7] ובפרס הרב מימון^[8], וקיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן.

הרב יוסף קאפח נפטר בליל י"ח בתמוז ה'תש"ס (21 ביולי 2000) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

התגורר בשכונת נחלת אחים בירושלים. שמו של הרחוב שבו התגורר שונה לאחר מותו ל"רחוב הרב יוסף קאפח". אשתו, ברכה קאפח, זכתה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בשנת ה'תשנ"ט (1999), כהוקרה על מפעלי החסד שניהלה^[9]. היה אב לשלושה ילדים.

בשנת 2004 (תשס"ד) החל לצאת לאור כתב העת "מסורה ליוסף", העוסק במורשתו והגותו של הרב קאפח, בעריכת יוסף פרחי ובהוצאת מכון מש"ה. עד שנת תשע"ז יצאו לאור תשעה כרכים.

תלמידיו הקימו את מפעל משנה תורה להפצת לימוד הרמב"ם.

הוא ואשתו נבחרו לשמש כדמויות המופת של החינוך הממלכתי דתי בשנת תשע"ו.

על שמו נקרא רחוב בשכונת המדע בעיר רחובות, ביחד עם רחובות על שם זוכי פרס ישראל נוספים בשכונה זו.

עיקר מפעלו התורני היה תרגום וההדרה מכתבי יד של עשרות ספרים של ראשוני ספרד, ובהם הנבחר באמונות ובדעות לרס"ג, ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, חובות הלבבות לרבנו בחיי אבן פקודה, פירוש רבי נתן אב הישיבה לשישה סדרי משנה, פירוש על הרי"ף על מסכת חולין^[10], ספרי השו"ת של הריטב"א הראב"י אב"ד והראב"ד^[11], וחיבורים רבים אחרים שנכתבו בערבית יהודית.

מקום מיוחד בפעילותו תפסו כתבי הרמב"ם: הוא תרגם את אגרות הרמב"ם, מורה הנבוכים^[12], פירוש המשניות, ספר המצוות (בשתי מהדורות)^[13] ובאור מלאכת ההגיון, וערך מהדורה מבוארת של משנה תורה לרמב"ם בת 24 כרכים. ספריו ותרגומיו היו מקובלים גם על הממסד האקדמי.

כתב ועסק רבות במורשת יהדות תימן. בספרו החשוב "הליכות תימן" (בעריכת ישראל ישעיהו) תיאר את אורח חייהם של יהודי תימן לאורך השנה, באירועים מיוחדים ובכלל. עם צאת הספר לאור נתעוררה מחדש המחלוקת על הקבלה בתימן. לצד ביקורות מהללות רבות היו טענות שהספר מגמתי ואינו משקף נכונה את מנהגיה של יהדות תימן^[14]. טענת הביקורת העיקרית על הספר היא שאוזכרו בו אך מעט מסורות הלכתיות ומנהגיות שלא תאמו לתפיסת הדרדעים וכי המשקל שנתן לפסקי סבו היה יתר על המידה. כך, למשל, נטען כי לא אוזכר בו מנהג התרת נדרים בערבי ראש השנה ויום הכיפורים, בניגוד למסורת שנהגה בתימן, וכן לא אוזכר בו המנהג ללמוד את האידרא בליל ל"ג בעומר. בהמשך, כשקיבל הרב קאפח את פרס ביאליק על הספר אוים כי ייערכו הפגנות ומחאות במקום האירוע. למעשה עבר האירוע ללא כל הפגנה. תומכיו של הרב קאפח טענו כי תיאר בעיקר את העולם הדתי אותו הכיר מבית, אולם עם זאת ספרו מכיל שלל מנהגים שאינם מתיישבים עם תפיסתם של הדרדעים. יש הרואים בספרו של יהודה לוי נחום "מצפונות יהודי תימן" תגובה לספר "הליכות תימן"^[15].

ערך את תכלאל "שיבת ציון", סידור תפילה תימני בנוסח בלדי המבוסס על שיטת הרמב"ם, במהדורה בת שלושה כרכים (הוצאת אשכול, תשי"ב). בשנת תשנ"ג ערך סידור חדש בשם שיח ירושלים במהדורה בת ארבעה כרכים והמונה כיום שישה כרכים. הרב קאפח זוהה עם פלג הדרדעים. אף שבפומבי לא הצהיר על התנגדות לספר הזוהר, לא עסק בלימוד הקבלה, והתמקד בתורתו של הרמב"ם^[16]. הוא פעל לשימור מנהגי העדה ולא היסס להביע ביקורת ציבורית כשאלה לא נשמרו (למשל יצא נגד ההלוויה הממלכתית שנערכה ליו"ר הכנסת ישראל ישעיהו^[17], בן העדה התימנית).

מאמריו הרבים כונסו בשלושה כרכים בשם "כתבים". על גדולתו בתורה ובפרט בכתבי הרמב"ם קרא עליו הרב נחום אליעזר רבינוביץ' את המשפט: ”מיוסף עד יוסף, לא קם כיוסף!”. כוונתו כי מאז חיבור ספר כסף משנה לרבי יוסף קארו, לא קם חכם שביאר והאיר את דברי הרמב"ם כמו רבי יוסף קאפח^[18].

את דרך לימודו רכש בבית מדרשו של סבו. הוא החזיק בשיטת לימודו התימנית גם לאחר עלייתו לארץ ישראל (ואף כאשר למד בישיבת "מרכז הרב"), מאחר שראה בה את הדרך הנכונה ביותר לצמיחתו של תלמיד חכם.

שיטתו התאפיינה בראייה שרק המקורות התלמודיים מחייבים. אין לקבל דברי פוסק שאינו מביא ראיה לסברתו מהתלמוד, וזאת על פי הקדמת הרמב"ם למשנה תורה. עם זאת לא חשש להציע פירוש חדשני שלא נמצא בספרים המקובלים, כיוון שלדעתו לא הספר או מחברו מעידים על נכונות דבריו אלא ההיגיון המתאים להלכה. בהערותיו לדברי הרמב"ם בספרו מורה הנבוכים (ב, טו) "שכל דבר שהוכח לא תוסיף אמתתו ולא יתחזק הנכון שבו בהסכמת כל העולם עליו, ולא תגרע אמתתו ולא ייחלש הנכון שבו אם יחלקו כל אנשי הארץ עליו", כתב הרב קאפח: "כמה מרפסן אגרי דברי אמת הללו, וכמה צריכים בעלי התשובות בימינו לקבעם כמרגלית לנגד עיניהם, שהם מביאים חבלות של בעלי סברא הרצויה להם כדי לעבות את האמת שלהם" ברומזו על פוסקים רבים שספרי השו"ת שלהם עבים בגלל כתיבת סברות של פוסקים שקדמו להם.

עיקרון חשוב של הרב קאפח בעקבות הרמב"ם היה ש"אין המציאות נמשכת אחרי הסברות אלא הסברות הנכונות נמשכות אחר המציאות"^[19]. ניסיון לתרץ עניין שאין לו אחיזה במציאות היה בעיניו תמוה.

בכתיבתו נהג לעיתים להתנסח בחריפות ולא היסס לתקוף מתרגמים ופירושים שאינם נכונים בעיניו. הוא הקפיד על דיוק הגרסה המקורית כדי להימנע משיבושים. הוא ראה בחשיפת הגרסה המקורית חשיבות העולה על הסברים לקושיות המתעוררות בלימוד הרמב"ם, שכן ההיגיון והסברה יימצאו בסופו של דבר, אך לגוף ההלכה בגרסתה המדויקת אין תחליף. כמו כן, לדעתו, אין לשנות גרסה רק בגלל קושי שלנו, כי חוסר הבנתנו הוא פגם בנו ולא במקורותינו.

השתדל לפרש את סוגיית הגמרא מבעד לעיניו של הרמב"ם והדגיש שיש חשיבות גדולה בשינון תורת הרמב"ם. דרכו הייתה לפרש את משנה תורה לרמב"ם על פי כתבי הרמב"ם האחרים.

הרב קאפח היה בעל השקפה דתית לאומית, ותמך במפד"ל^[20]. הוא העריך את דמותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק^[21], אולם הדמות העיקרית שלאורה הלך היה סבו הרב יחיא קאפח.

הוא סבר שיש להודות לקדוש ברוך הוא ביום העצמאות אולם לא באמצעות אמירת ההלל, שכן הקביעה לאומרו מצריכה סמכות מיוחדת.

הוא לא קיבל את השימוש שנעשה במושג תינוק שנשבה ביחס לחילוניים בימינו. לדעתו זהו מושג שניתן דווקא לקראים ודומיהם, אולם אדם המסתובב בעולמו של הקב"ה ושומע שיש עמלים בקיום התורה, ונמנע מלברר את טענותיהם בצורה יסודית, לא ניתן לפוטרו ולסנגר עליו^[22].

דעתו לא הייתה נוחה מלומדי תורה שאינם משרתים בצה"ל^[23]. עם זאת, בשנת תשנ"ד (בתקופת הסכמי אוסלו) כתב בתשובה לשואל: "לפי מצב הדברים כיום שהשתלטו על המדינה מומרים ומשומדים שהם כגוים לכל דברים רשאי כל אחד לחשוב פעמיים על כפייתו לשרת במה שקוראים צה"ל^[24]. כאשר החל תהליך אוסלו התנגד לו בחריפות. התבטא שאילו היו שומעים לו, היה מתקן צום תשעה באב שני ביום חתימתו של הסכם אוסלו. חתם עם רבנים נוספים על עצרות תפילה וסירוב פקודה לפנות יישובים^{[דרוש מקור]}.

התיר לאברכים להתפרנס ממלגת הכולל^[25], ואף המליץ לרב שמואל טל להקים כולל אברכים^[26]. עם זאת, בעצמו לא נהג כן ואת מלגת אברכותו במרכז הרב החזיר בבוא העת לרב רענן^[27].

לאחר שפירושיו לא הוכנסו למהדורת פרנקל למשנה תורה לרמב"ם, כמו גם רבנים אחרים מן הציונות הדתית, הושמעה ביקורת על כך^[28][29]. אחד העורכים, הרב דוד צבי הילמן, טען בתגובה שהרב קאפח מבזה תלמידי חכמים וטענות נוספות^[30]. הרב רצון ערוסי השיב על מכתבו של הרב הילמן וטען שניכר שהרב הילמן לא רצה לברר את האמת, שהרי היה יכול לכתוב את הערותיו בחיי הרב קאפח. עוד טען הרב ערוסי שדברי הרב הילמן נובעים מדעות קדומות, שנאה וקנאה^[31].

• כתבים א: הלכה [ודברי תורה], מחשבה, דברי ראשונים. עמותת אעלה בתמר, אגודת הליכות עם ישראל והועד הכללי לקהילת התימנים בירושלים, ירושלים תשמ"ט
• כתבים ב: משנת הרמב"ם, יהודי תימן. עמותת אעלה בתמר, אגודת הליכות עם ישראל והועד הכללי לקהילת התימנים בירושלים, ירושלים תשמ"ט
• הליכות תימן - חיבור אנציקלופדי המתעד את חיי היהודים בצנעא, מכון בן צבי, ירושלים תשכ"א; מהדורה שנייה עם הוספות: יד יצחק בן צבי, ירושלים תשס"ז

 

• כתבים ג: מקורות, זוטות. יד מהר"י קאפח, ירושלים תשס"ב
• שיחת דקלים - קונטרס שהתגלה לאחר פטירתו ועוסק במושגים בפילוסופיה ובתורת הקבלה, ובביקורת על שד"ל. יצא לאור על ידי ד"ר אורי מלמד
• מחברת צמחי המשנה של הרב יוסף קאפח (עורך - פרופ' זהר עמר), תל אביב, תשס"ה
• שו"ת הריב"ד א, ב, ג – ספרי המדע ואהבה, עורך הרב אברהם חמאמי, משה חי ספרים, ירושלים תשס"ט, תש"פ
• תשובות הרב יוסף קאפח – לתלמידו תמיר רצון, עורך הרב איתמר כהן, מכון מש"ה, קריית אונו תשע"ו
• תשובות הרב קאפח א-ג, עורך הרב שלום נגר, נוסח תימן, בני ברק תשע"ג-תשע"ו
• שו"ת טל יוסף - תשובות שהשיב הרב יוסף קאפח לרב שמואל טל בשנים תשמ"ו-תש"ס, ישיבת תורת החיים ומכון מש"ה, תשע"ז^[32]

למעלה מעשר שנים אחר פטירתו התחיל מכון מש"ה להוציא שיעורים שלו על תקליטורים, בהם שיעורים על הרמב"ם, רס"ג, רבנו בחיי ועוד.

בתחילת שנת תשע"ח (2017) יצא ספר ראשון מתוך סדרת ספרים המבוססים על ההקלטות - שיעורי הרב יוסף קאפח על הרמב"ם, הקדמה לפירוש המשנה. הספר כולל את תרגומו של הרב קאפח לצד המקור הערבי מכתב ידו של הרמב"ם, תמלול מדויק של השיעורים, ושו"ת הריב"ד על ההקדמה לפירוש המשנה. את המקור הערבי הגיה, ניקד והעיר ד"ר אורי מלמד. את השיעור ההדיר שלום פנחס כהן, מתלמידי הרב קאפח.

• הרב ד"ר רצון ערוסי - רבה של קריית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית
• הרב משה צארום
• הרב אהרן קאפח - מחבר הספרים "יריעות אהרן" ו"מנחת אהרן", שהעביר שיעורים בנושאי מחשבה בבית מדרשו מאז פטירתו
• הרב חננאל סרי (בשיתוף עם פרופ' זהר עמר) - מוציא ספר הזיכרון ומפיץ שיעורים על פי משנתו ההלכתית
• הרב ד"ר יוחאי מקבילי - העורך הראשי של מהדורת "רמב"ם בכרך אחד" של מפעל משנה תורה המבוססת על נוסחאות של הרב קאפח, ועורך סדרת ספרי ביאור על משנה תורה
• פרופ' צבי לנגרמן - חוקר הפילוסופיה היהודית ותולדות המדעים בימי הביניים, אוניברסיטת בר-אילן
• הרב שלום נגר - רבה של העיר אריאל לשעבר, ראש כולל "בית מדרש יחיאל", מחבר הספר "תשובות הרב קאפח" המבוסס על כ-300 תשובות שקיבל בכתב ידו של הרב קאפח
• הרב שמואל טל - ראש ישיבת תורת החיים, שהיה מתייעץ עם הרב קאפח בשאלות הלכתיות מדי יום במשך שנים רבות^[33]

מאמרים חיבורים ומסות על יצירתו:

• ירון סרי, "מסורת התרגום של ר"י קאפח לשמות בעלי החיים שבמקרא", ספר זיכרון לרב יוסף קאפח, 2001
• זהר עמר, "על עקרונות אחדים בשיטתו של הרב יוסף קאפח בזיהוי צמחים וענייני ריאליה", ספר זיכרון לרב יוסף קאפח, 2001
• אליעזר שלוסברג, "תרומתו של הרב יוסף קאפח ע"ה לחקר פרשנותו של רב סעדיה גאון למקרא", ספר זיכרון לרב יוסף קאפח, 2001
• יובל סיני, "רמזי לשון במשנה תורה ובפירוש המשנה: עיון בהערותיו של הר"י קאפח", קובץ מאמרים ומחקרים בתורה ובמדעי היהדות, 2001
• יוסף טובי, "תפישת היהדות בעיני הרב יוסף קאפח", תימא ח', 2004
• אהרן קאפח, "הוראות שונות בעניין אחד במשנת הרב יוסף קאפח", תימא ח', תשס"ד 2004
• דוד קאפח, דפוס של דיינות: הרב יוסף קאפח, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, 2010
• הרב רצון ערוסי, "השגות "מארי" על מפרשי דברי רבנו הרמב"ם – תכליתן ותועלתן", מסורה ליוסף, ז, 2012
• טוב צדוק, "חמישים שנה במחיצת מורנו ורבנו הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל", מסורה ליוסף, ז, 2012
• הרב אליקים צדוק, "תורה ועבודה במשנתו ובהליכותיו של מו"ר הרב יוסף קאפח זצ"ל", מסורה ליוסף, ז, 2012
• יוסף פרחי, "על "דברים אחדים": הקדמת הרב יוסף קאפח לספר "מורה הנבוכים"", מסורה ליוסף, ז, 2012
• הרב הראל דביר, יסודות ממשנת הרב קאפח במשנתו ההלכתית של הרב שמואל טל, מסורה ליוסף, ט, 2016

מאמרי ביקורת על ספרים שההדיר:

• יהושע בלאו, מהדורה חדשה של ספר המצוות, י. קאפח, תשלא, לשוננו ל"ז, 1973.
• יהושע בלאו, מהדורה חדשה ותרגום חדש של "מורה נבוכים", לשוננו 42, 1978.
• צבי לנגרמן, ‏פרק חשוב במחשבת ישראל בתימן - על ספר האמיתות, פעמים 75, 1998
• מיכאל שורץ, "מורה הנבוכים", תרגום לעברית מאת יוסף קאפח, קריית ספר מ"ח, 1973.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יוסף קאפח

• רשימת המאמרים של יוסף קאפח, באתר רמבי"ש
• רשימת המאמרים של יוסף קאפח באתר רמב"י
• מאמרים בנושא הרב קאפח, באתר ספריית אסיף
• הולך תמים יוסף ברכה. טיפוח זהות ציונית דתית לאור דמותם של הרב יוסף והרבנית ברכה קאפח זצ"ל, בהוצאת משרד החינוך, 2015
• פורום תלמידי הרב קאפח באתר 'הייד פארק'
• מורשתו, חייו ופועלו של הרב יוסף קאפח
• הרב הגאון מארי יוסף קאפח זצ"ל
• הרב והרבנית יוסף וברכה קאפח זצ"ל
• יצחק גולדשלג, הרב יוסף קאפח: גנזי תימן - ראיון, הצופה, 22 באפריל 1959, עמ' 7
• הרב י. קאפח: חופש הפרט - עיקר גדול - ראיון, דבר, 24 בספטמבר 1961, עמ' 3
• דליה שחורי, "אם עבודתי מקובלת גם על מלומדים - זה מעודד ומחייב" - ראיון, על המשמר, 22 באפריל 1969, עמ' 7
• ראיון שערך עמו העיתונאי חגי סגל (נקודה, גיליון 218, ראש השנה תשנ"ט)
• ראיון שערך עמו (אורכב 02.01.2018 בארכיון Wayback Machine) אייל בן דוד בכתב העת אמונים - ביטאון אגוד רבני תימן בישראל, שנה רביעית, גיליון 6, עמ' 18–21
• חנוך גמליאל, "בשפה קלה ופשוטה"? — לדרך תרגומו של הרב יוסף קאפח, בגיליון "אַקַדֵּם" 61, באתר האקדמיה ללשון העברית, יוני 2018
• ישראל ישעיהו, מפעלו של יוסף קאפח, דבר, 30 במאי 1969, עמ' 7–8 (חלק 1, חלק 2)
• יוסף קאפח, באתר "החכם היומי"
• יוסף קאפח, דף שער בספרייה הלאומית

• הרב עובדיה יוסף בדברים לזכרו של הרב יוסף קאפח, באתר "נצח ישראל"
• משה בר-אשר, ‏הרב יוסף קאפח - החוקר והמנהיג הרוחני : דברים לזכרו, פעמים 84, 2000, עמ' 5-11
•   הקבלת פני הרב - שנערכה להרב קאפח בבית מדרשו - סוכות תשנ"ט, סרטון באתר יוטיוב
•   הלוויה של הרב קאפח, סרטון באתר יוטיוב
• ליטל לוין, היום לפני 47 שנה: פרס ביאליק מוענק לראשונה ליוצא תימן, באתר הארץ, 8 בינואר 2010
• רחוב על שם הרב יוסף קאפח זצ"ל בירושלים, באתר ערוץ 7, 28 באפריל 2011
• יוסף פרחי, "הרב יוסף קאפח - הרמב"ם של דורנו", 2015.
• מנחם קלנר, "בעיית מיהו יהודי לפי הרב יוסף קאפח, שנתון שאנן ט"ז, תשע"א, עמ' 171–178
• חזי כהן, "הסב והנכד לבית משפחת קאפח", באתר ישיבת מעלה גלבוע

• מורה נבוכים בתרגום הרב יוסף קאפח, באתר "דעת", מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי פרופ' יהודה איזנברג
• ספר המצוות לרמב"ם בתרגום הרב יוסף קאפח, באתר "דעת"
• ספר הנבחר באמונות ודעות לרס"ג בתרגום הרב יוסף קאפח, באתר "דעת"
• מאמרים של הרב יוסף קאפח, באתר "דעת"
• הצוואה של הרב יוסף קאפח, mynet
• יהושע בלאו, על ספר משנה תורה לרמב"ם, מהדורת הרב יוסף קאפח, פעמים, 25, תשמ"ו 1985, עמ' 146–147.  
• צבי לנגרמן, על החיבור "כתאב אלחקאיק" מהדורת יוסף קאפח(הקישור אינו פעיל), פעמים 75, אביב תשנ"ח, עמ' 144–152.  
•   הרב יוסף קאפח - מלומד בעל שם בינלאומי באצטלה של רב תימני, סרטון באתר יוטיוב, 7 במרס 2020, הרצאה מפי פרופ' יוסף טובי

ביאורים