[go: up one dir, main page]
ויקיפדיה

יונתן זקס

רב ופילוסוף יהודי-בריטי, לורד והרב הראשי של בריטניה
פירוש נוסף ערך זה עוסק ברב ופילוסוף יהודי-בריטי, לורד והרב הראשי של בריטניה. אם התכוונתם לכדורסלן, ראו יונתן זקס (כדורסלן).

הרב יונתן זקס (הברון זקס; באנגלית: Jonathan Henry Sacks, Baron Sacks; 8 במרץ 1948 – 7 בנובמבר 2020)[1] היה הוגה דעות יהודי-בריטי, כיהן כרב הראשי של הקהילות העבריות המאוחדות בחבר העמים הבריטי בין 1991 ל-2013. ב-2005 הוענק לו תואר אבירות, וב-2009 צורף לבית הלורדים בתואר הברון זקס מאולדגייט. היה פעיל בדיאלוג בין-דתי בממלכה ועסק בחשיבותה של האמונה היהודית בעולם המודרני, נושא שעליו חיבר ספרים רבים. לאחר פרישתו מתפקיד הרב הראשי שימש כפרופסור בקינגס קולג' לונדון, באוניברסיטת ניו יורק ובישיבה יוניברסיטי.

יעקב צבי זקס
Jonathan Sacks
לידה 8 במרץ 1948
כ"ז באדר ה'תש"ח
למבת', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בנובמבר 2020 (בגיל 72)
כ' בחשוון ה'תשפ"א
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי יונתן זקס
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות ? – 7 בנובמבר 2020 עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת אסקס, אוניברסיטת ניוקאסל, קינגס קולג' לונדון, אוניברסיטת מידלסקס עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רב ראשי, חבר בית הלורדים עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב נחום רבינוביץ', הרב יוסף דב סולובייצ'יק, רבי מנחם מנדל שניאורסון
הרב הראשי לבריטניה
1991–2013
(כ־22 שנים)
rabbisacks.org
פרסים והוקרה
  • פרס גרומאייר (2004)
  • פרס אירווינג קריסטול (2017)
  • פרס טמפלטון (2016)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הופ בליברפול
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אברדין
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת סלפורד
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב
  • דוקטור לשם כבוד מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
  • דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים
  • פרס כץ
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון
  • פרס ירושלים
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ייל
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת רוהמפטון
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ליברפול
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מידלסקס
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גלאזגו
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קיימברידג'
  • דוקטור של כבוד מאוניברסיטת סנט אנדרוז
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בזל
  • פרס שומר ציון
  • דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת חיפה
  • חבר במסדר האימפריה הבריטית
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן
  • Knight Bachelor
  • דוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי
  • פרס בראשית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

זקס, ששמו העברי יעקב צבי[1], נולד בלונדון ללואיס (איש עסקים ובעל חנות בדים) וללואיזה ליבי (לבית פרומקין[2]) גדל בפינצ'לי שבלונדון, במשפחה יהודית-אורתודוקסית.[3] למד בבית-הספר האנגליקני סנט מרי (1952–1959) ולאחר מכן בתיכון "כרייסט'ס קולג" (אנ') (1959-1962).[4]

קריירה אקדמית ורבנית

עריכה

ב-1966 החל ללמוד פילוסופיה במכללת גונוויל וקאיוס שבאוניברסיטת קיימברידג' בלימודיו שם דגש על הפילוספיה של המוסר ב-1969 סיים את התואר בהצטיינות. לאחר מכן התקבל כעמית מחקר בתוכנית רונדה שבמכללה, שם למד אצל פרופסור ברנרד לואיס. בין 1970 ל-1972 למד לתואר שני בניו קולג' באוקספורד (אנ'). תוך כדי לימודיו החל להרצות בנושאי פילוספיה באוניברסיטת מידלסקס (אנ'). ב-1973 החל להרצות ב"Jews' College".

ב-1981 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה מקינגס קולג' לונדון נושא הדוקטורט היה "אחריות קולקטיבית". ב-1989 התקבל כפרופסור אורח באוניברסיטת אסקס. ב-1989 החל לשמש כפרופסור אורח לתאולוגיה ולימודי דת בקינגס קולג' תפקיד אותו מילא עד 2013, בהמשך חייו שימש גם כפרופסור אורח באוניברסיטה העברית ובקולג' בירקבק שבאוניברסיטת לונדון.[5]

במקביל ללימודיו האקדמאים, ב-1976 הוסמך לרבנות בישיבת עץ חיים (לונדון) וב-Jews' College שבלונדון, שם למד אצל הרב נחום רבינוביץ'. בלימודיו לרבנות השתמש בכהונתו לרב בית הכנסת גולדרס גרין ב-1978, ולאחר מכן כרב בית הכנסת מארבל ארץ' (אנ') ב-1983.[6] ב-1984 מונה למנהל של ה"ג'וז קולג'" תפקיד אותו מילא עד 1990.

בין הדמויות התורניות שציין כמי שהשפיעו על אישיותו הרמב"ם (שממנו "למד על חשיבות השילוב בין תורה למדע"), הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (שממנו "למד לא לפחד משום מחשבה שנמצאת בתרבות אחרת") והרב מנחם מנדל שניאורסון (שבו ראה "מנהיג של מנהיגים").[7]

הרב הראשי של בריטניה

עריכה

בשנת 1991 החליף את הרב לורד יעקובוביץ כרב הראשי של בריטניה. לאחר בחירתו בתפקיד ביקש שנה כדי ללמוד את תפקיד הרבנות.[8] בתפקידו זה שם דגש על החינוך היהודי.

זקס הקפיד על שימור הקו האורתודוקסי של הרבנות הראשית הבריטית, אף שהדבר עלה לו בביקורת ובעימותים. ב-1997 החרים את הלווייתו של הרב הרפורמי והידוען הוגו גרין (אנ'), אך השתתף בטקס אזכרה לכבודו. במכתב לאב"ד לונדון הרב חנוך דב פאדווא הצטדק בטענה שבא להוקיר את "אותו האיש" כניצול שואה ולא כאיש דת, וכי צעדי פיוס כאלה נדרשו גם כדי למנוע מהרפורמים "מהרסי ומחריבי הדת" לתבוע עצמאות מהממסד בראשותו. המכתב הודלף לתקשורת ועורר שערורייה. במקרה נוסף, ב-2003, גיבה בית-כנסת בבורנמות' שמנע עלייה לתורה מלואיס ג'ייקובס – שסולק מק"ק כנסת ישראל ב-1961 באשמת כפירה בתורה מן השמים. ב-2002 כתב בספרו 'לכבוד השוני' כי "אלוהים דיבר אל האדם בשפות רבות, בנצרות לנוצרים ואסלאם למוסלמים". הדבר עורר ביקורת וחשש בקרב רבני ק"ק כנסת ישראל, ובדיון מיוחד במנצ'סטר הסביר זקס כי לא התכוון אלא לדברי הרמב"ם במשנה תורה (הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"א, הלכה ד') כי "וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח". המשפט הוסר במהדורה הבאה.[9]

במהלך כהונתו כרב ראשי הקים את ה"עמותה היהודית לאתיקה בעסקים", כתב העת "Women's Review", ואת הקרן "המשכיות יהודית" העוסקת בהסברה נגד התבוללות. במהלך כהונתו כרב הוציא בכל שנה ספר מהגותו, בנוסף היה בעל טור בסאנדיי טיימס והגיש פינה בשם "המחשבה היומית" בערוץ הרדיו BBC Radio 4.

החל מ-2004 הוציא את "Covenant & Conversation" - "שיג ושיח" עלונים שבועיים ובהם דברי תורה על פרשת השבוע. תוך כדי כהונתו מונה לנשיא המועצה לנוצרים ויהודים.

ביולי 2009 הוענק לו התואר "הברון זקס מאולדגייט", והוענק לו מושב לכל חייו בבית הלורדים הבריטי, הרב זקס ישב באזור ה"ספסלים שממול" (cross benches), בו ישבו לורדים א-מפלגתיים.

בשנת 2013 פרש מתפקיד הרב הראשי של בריטניה, והוחלף על ידי הרב אפרים מירוויס.[10] בצאתו מתפקידו יצא על ידי תלמידיו ומוקיריו ספר מאמרים לכבודו בשם "מורשה קהילת יעקב" בהוצאת מגיד.

לאחר הרבנות

עריכה

ייעץ לג'ון מייג'ור, טוני בלייר וגורדון בראון. לזקס היו קשרים טובים גם בבית המלוכה הבריטי, בפרט עם צ'ארלס, נסיך ויילס.

זקס הרבה להיפגש עם אנשי דת ופוליטיקאים בעולם ושאף ליצור דו-שיח בין הדתות כמו גם בין מנהיגי העולם. הוא ראה את תפקידו כפילוסוף המעורב בחיי המעשה וביקש להביא לידיעת מנהיגי העולם את הגישה היהודית, כפי שהוא רואה אותה, לשאלות הפילוסופיות הגדולות, כמו גם לסוגיות המוסריות העומדות על סדר היום. כחלק מגישה זו הרבה להרצות על נושאים אלו, הרצה בין השאר בותיקן, TED, הפרלמנט האירופי ועוד.

גם לאחר עזיבתו את הרבנות המשיך לשדר ב-BBC את פינתו הקבועה "המחשבה היומית". ב-2018 הוציא את הסדרה "מוסריות במאה ה-21". הסדרה קיבלה מועמדות ב-2019 לפרס סנדפורד סנט מרטין.

נפטר ב-7 בנובמבר 2020 כ' בחשוון ה'תשפ"א לאחר התמודדות עם מחלת סרטן.[11] הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

הונצח בין השאר במכון מחקר באוניברסיטת בר-אילן.[12] ארכיון האישי הופקד בספרייה הלאומית.[13]

פרסים והוקרה

עריכה
  • 1995 - פרס ירושלים, על תרומה לחיי היהודים בתפוצות
  • 2004 - פרס גרומאייר, על ספרו "לכבוד השוני"[14]
  • 2010 - פרס הרב נורמן לאם, מהישיבה יוניברסיטי
  • 2010 - פרס אברהם קויפר, מאוניברסיטת קיימברידג'
  • 2011 - פרס אקומני לסובלנות ולהבנה דתית וחברתית על-שם לדיסלב לסט, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב (ישראל)
  • 2011 - פרס כתר תורה, מהאוניברסיטה הפתוחה (ישראל).
  • 2013 - פרס נאמני סנדפורד סנט מרטין, על תרומתו לחיי הדת בבריטניה
  • 2014 - מדליית קנטרברי, על תרומתו להגנה על חופש הדת, מאת קרן בקט לחופש הדת.
  • 2014 - פרס כץ, על תרומתו להתאמת ההלכה בחיים המודרניים.
  • 2014 - פרס שומר ציון, מאת מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים באוניברסיטת בר-אילן, על תרומתו לחיים היהודיים בתפוצות (ישראל)
  • 2015 - פרס הרמב"ם, על טיפוח יהדות משמעותית ומוסרית
  • 2016 - פרס טמפלטון (אנ'), בסכום של 1.1 מיליון דולר. על תרומה יוצאת דופן לממד הרוחני בעולם[15]
  • 2016 - פרס בראדלי, על תרומה אינטלקטואלית לציבור האמריקאי
  • 2017 - פרס אירווינג קריסטול, (אנ') פרס מטעם AEI המוענק לאנשים שתרמו תרומה אינטלקטואלית או מעשית יוצאת דופן, לשיפור מדיניות הממשלה, הרווחה החברתית וההבנה של המערכת הפוליטית[16]
  • 2018 - פרס Beacon of Light, מארגון StandWithUs, על פעילות למען העם הישראלי והיהודי
  • 2018 - פרס מפעל חיים, מאת העיתון ג'ואיש ניוז, על תרומתו ליהדות ולחברה הבריטית
  • 2021 - פרס בראשית הוענק לאלמנתו לאחר פטירתו על ידי נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג[17]

בנוסף קיבל הרב זקס תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות רבות, ביניהם: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת סנט אנדרוז, ישיבה יוניברסיטי, אוניברסיטת בזל, אוניברסיטת קיימברידג' ומאוניברסיטת בר-אילן.

השקפתו

עריכה
 
במפגש עם מנהיגים דתיים, הפורום הכלכלי עולמי 2009, מפגש שנתי

זקס נחשב להוגה שדוגל בפתיחות תרבותית. הוא ביקר את הגישה החרדית המתבדלת מהעולם ומהתרבות הכללית. זקס הדגיש את החשיבות של שילוב לימוד המדעים עם לימוד התורה, כבסיס להבנה עמוקה יותר של העולם ושל מקומנו בו.

בין יסודות הגותו מנה את "היהדות כקול של התקווה בשיחה האנושית, בניגוד לשיח של הטרגדיה היוונית". את הדת הוא ראה כקריאה רדיקלית לאדם לקחת אחריות על הסובב אותו ולא להיכנע לגורמים שרירותיים, דטרמיניסטיים או שלטוניים: "היחידים אינם חסרי אונים לנוכח כוחות אל-אישיים... אנו יכולים לשנות את עצמנו, ובאמצעות מערכות יחסים מיוסדות-ברית עם אחרים, אנו יכולים לשנות גם את העולם".[18]

העיקרון השני שלו היה "הכבוד לשוני": היהדות היא הדת המונותיאיסטית היחידה שאינה מתיימרת להחזיק במונופול על הדת, ולכן היא רואה בחיוב את הדיאלוג עם דתות וזרמים אחרים. בספרו "לכבוד השוני",[19] כתב על גירוש "השד האפלטוני", כלומר השתחררות המחשבה המערבית מהטענה שישנה אמת אוניברסלית אחת ושכל בני האדם זהים. לדעתו, מחשבה זו היא שעומדת בבסיסן של מלחמות הדת, הג'יהאד והאידאולוגיות הטוטליטריות, על כל הסבל הנורא שגרמו, והיא גם זו שעלולה להפוך את הגלובליזציה לתופעה המחסלת תרבויות מקומיות ומסורות ייחודיות.

העיקרון השלישי של זקס היה חשיבות חיי הרוח. לדבריו, בניגוד לתפיסתו של ניטשה שצידד ברעיון העוצמה, היהדות עוסקת בעוצמת הרעיון. העם היהודי היה הראשון בהיסטוריה שהעניק חינוך לכל בניו – 1,800 שנה לפני שהרעיון הזה אומץ באנגליה (ראו תקנת יהושע בן גמלא).

עיקרון נוסף של זקס היה האחריות היהודית לתיקון העולם כולו ומכאן גם החובה לחבר בין ההגות היהודית וההגות הכללית.[20] עוד טען כי היהדות היא התרבות היחידה בהיסטוריה שתור הזהב שלה נמצא בעתיד ולא בעבר.

עמוס עוז אמר על זקס כי הוא "אחד היהודים הבולטים ביותר בדור שלנו, לא רק בגלל ספריו הנפלאים, לא רק בגלל עבודתו הקשה כמנהיגם של רבים באנגליה ובהם גם לא יהודים, אלא בראש ובראשונה כי הוא אחד האנשים היחידים שמציעים לנו דיאלוג קשה".[21]

בתקופת האינתיפדה השנייה העביר ביקורת פומבית על פעולות ישראל ביהודה ושומרון ובעזה. בריאיון שהעניק לעיתון "הגארדיאן" אמר ש"מתרחשים בגדה ובעזה דברים שכיהודי גורמים לי אי-נוחות רבה".[22]

בספר "הבית שאנו בונים יחד", זקס מציג ניתוח של האתגרים העומדים בפני החברה הבריטית במאה ה-21 והצעה לקראת בניית חברה טובה יותר. זקס מבקר את הגישה הרב-תרבותית וטוען כי היא מחזקת פילוגים חברתיים במקום לגשר עליהם. במקום גישה זו, הוא מציע לבנות נרטיב לאומי משותף שיעניק תחושת שייכות ויעוד משותף. בנוסף, זקס מדגיש את החשיבות של חיזוק מושג "טובת הכלל", של פיתוח תרבות של נימוס ואחריות, ושל ההגנה על מרחבים נייטרליים מפני פוליטיזציה[23].

 
הרב זקס בדצמבר 2006

במקביל, זקס מדגיש את החשיבות של כבוד הדדי ושיתוף פעולה בין קבוצות שונות בחברה. הוא מציע גישה של אינטגרציה, שאינה מובילה להתבוללות, תוך הכרה בשונות התרבותית והדתית. הספר מציע רעיונות מעשיים לקידום שוויון, אחדות חברתית ופתרון סכסוכים בין קבוצות שונות[24]. זקס קורא לכל אזרח לקחת חלק פעיל בבניית עתיד טוב יותר, תוך הדגשת חשיבות הנתינה ותחושת השייכות[24][23][25].

סיפור יציאת מצרים כסיפור מכונן בתרבות המערבית

עריכה

לדעת זקס, סיפור יציאת מצרים, אינו רק סיפור מקראי לאומי, אלא סיפור שהשפיע עמוקות על תולדות הפוליטיקה במערב. לדעתו, הרפורמציה, המצאת הדפוס ותרגום התנ"ך לשפות רבות תרמו להפצת המסר המקראי בקרב ההמונים. זה המקור "שממנו שאבו אנשים השראה לנתץ כבלי עבר ולבנות חברה חדשה על אדני החירות"[26]. הוא שימש כבסיס רעיוני למאבקים רבים למען חירות ושוויון, בפרט בבריטניה ובארצות הברית. מנהיגים כגון אוליבר קרומוול וג'ון אדמס ראו בארצותיהם את מימוש חזון יציאת מצרים. הרעיון של "עם נבחר" המוביל את האנושות אל החירות הפך לחלק מהזהות האמריקנית, והשפיע על הכרזת העצמאות ועל חוקה[27][26]. כמו כן, הוא היווה השראה לשחורים אמריקנים כאשר נאבקו להשגת זכויות אזרח.[26]

ההשפעה העמוקה של סיפור יציאת מצרים עדיין ניכרת בפוליטיקה המערבית והיא נובעת, לדעת זקס, מהרעיונות המרכזיים הטמונים בו: שוויון מול אלוהים, הזכות לחירות, המאבק לצדק, והאמונה בהשגחה עליונה. רעיונות אלו היוו בסיס למאבקים נגד עריצות ושלטון רודני, ונתנו השראה למנהיגים דתיים ופוליטיים. זקס סובר שדווקא המהפכות שהושפעו מהמקרא הצליחו לייצר חברה חופשית יותר, בניגוד למהפכות שהושפעו מהפילוסופים[27].

ספריו

עריכה

זקס חיבר כעשרים ספרים, שבהם הוא פורש השקפת עולם רחבה על תפקיד הדתות, הגלובליזציה, אתיקה ואחריות חברתית, עתידה של היהדות ועוד.

ספרים נוספים באנגלית

עריכה
  • Traditional alternatives: Orthodoxy and the future of the Jewish people[ט"ז], לונדון: מכללת היהודים, 1989
  • Tradition in an Untraditional Age: essays on modern Jewish thought[י"ז], הרטפורדשייר: ולנטין מיצ'ל (אנ'), 1990
  • The persistence of faith: religion, morality & society in a secular age[י"ח], לונדון: וויידנפלד וניקולסון (אנ'), 1991
  • Arguments for the sake of heaven: emerging trends in traditional Judaism[י"ט], מרילנד: ג'ייסון ארונסון (אנ'), 1991
  • One people?: tradition, modernity, and Jewish unity[כ], לונדון: ספריית ליטמן לתרבות יהודית, 1993
  • Will we have Jewish grandchildren?: Jewish continuity and how to achieve it[כ"א], הרטפורדשייר: ולנטין מיצ'ל, 1994
  • Community of Faith, לונדון: חלבן, 1995
  • Torah studies: discourses by the Lubavitcher Rebbe Rabbi Menachem M. Schneerson[כ"ב], ברוקלין: קה"ת, 1996
  • The Politics of Hope[כ"ג], לונדון: ג'ונתן קייפ (אנ'), 1997
  • Morals and markets: seventh annual IEA Hayek Memorial Lecture[כ"ד]
    עם פרשנות מאת נורמן פ' בארי (אנ'), רוברט דיווידסון ומייקל נובק (אנ'), לונדון: המכון לעניינים כלכליים (אנ'), 1999
  • Celebrating Life: finding happiness in unexpected places[כ"ה], לונדון: פאונט, 2000
  • The Koren mesorat harav siddur: nusah Ashkenaz[כ"ו] (תרגום התפילות), עם פרשנות המבוססת על שיעורי הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)
    NY: OU, ירושלים: קורן, 2011
  • The Koren Siddur nusaḥ Sefarad[כ"ז] (מבוא, תרגום ופירוש), ירושלים: קורן, 2015
  • The Koren Siddur nusaḥ Ashkenaz[כ"ח] (מבוא, תרגום ופירוש), ירושלים: קורן, 2015
  • The Koren Siddur for Shabbat and Ḥagim[כ"ט] (תרגום), ירושלים: קורן, 2015
  • The Koren ani tefilla Shabbat siddur[ל] (תרגום), עם פירוש מאת הרב ד"ר ג'יי גולדמינץ, ירושלים: קורן, 2016
  • The Koren Rav Kook Siddur: with commentary based upon the teachings of Rabbi Avraham Yitzḥak haKohen Kook[ל"א] (תרגום התפילות), בתרגום ובעיבוד הרב בצלאל נאור, ירושלים: קורן, 2017
  • The Koren shalem siddur[ל"ב] (תרגום ופירוש), ירושלים: קורן, 2017

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט  ציטוטים בוויקיציטוט: יונתן זקס
ויקישיתוף  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יונתן זקס

כתבות וראיונות

עריכה

ביקורת ספרים

עריכה

ביאורים

עריכה
  1. ^ שנת הוצאת המקור: 1992
  2. ^ שנת הוצאת המקור: 2001
  3. ^ שנת הוצאת המקור: 2002
  4. ^ שנת הוצאת המקור: 2005
  5. ^ שנת הוצאת המקור: 2011
  6. ^ שנת הוצאת המקור: 2013
  7. ^ שנת הוצאת המקור: 2015
  8. ^ שנת הוצאת המקור: 2009 ו־2012
  9. ^ שנת הוצאת המקור: 2017
  10. ^ שנת הוצאת מקור: 2009
  11. ^ שנת הוצאת המקור: 2018
  12. ^ שנת הוצאת מקור: 2020
  13. ^ שנת הוצאת מקור: 2007
  14. ^ שנת הוצאת המקור: 2015
  15. ^ שנת הוצאת מקור: 2016
  16. ^ חלופות מסורתיות: אורתודוקסיה ועתידו של העם היהודי
  17. ^ מסורת בעידן לא מסורתי: מאמרים על מחשבת ישראל היהודית המודרנית
  18. ^ נצחיות האמונה: דת, מוסר וחברה בעידן חילוני
  19. ^ מחלוקת לשם שמיים: מגמות מתפתחות ביהדות המסורתית
  20. ^ עם אחד?: מסורת, מודרניות ואחדות יהודית
  21. ^ האם יהיו לנו נכדים יהודים?: המשכיות יהודית והדרך אליה
  22. ^ לימוד תורה: שיחות מאת הרבי מליובאוויטש, הרב מנחם שניאורסון
  23. ^ הפוליטיקה של התקווה
  24. ^ מוסר ושווקים: ההרצאה השנתית השביעית לזכר האייק של המכון לעניינים כלכליים
  25. ^ חוגגים את החיים: למצוא אושר במקומות לא צפויים
  26. ^ סידור קורן מסורת הרב: נוסח אשכנז
  27. ^ סידור קורן נוסח ספרד
  28. ^ סידור קורן נוסח אשכנז
  29. ^ סידור קורן לשבת ולחגים
  30. ^ סידור קורן לשבת אני תפילה
  31. ^ סידור קורן הרב קוק: עם פרשנות המבוססת על משנת הרב אברהם יצחק הכהן קוק
  32. ^ סידור קורן השלם

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 הרב יונתן זקס, באתר הוצאת קורן
  2. ^ נכדתו של הרב אריה ליב פרומקין
  3. ^ שלוה וייל, קולוניה יהודית בעזה, באתר מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות, ‏2015-03-15
  4. ^ The Interfaith Imperative, www.jcrelations.net
  5. ^ הרב זקס, חייו והשפעתו בציר הזמן, באתר מורשת הרב זקס
  6. ^ רחלי מלק-בודה, נשים רוקדות עם ספרי תורה זה לא הכול, באתר nrg‏, 22 באוקטובר 2016
  7. ^ An Unparalleled Leader, The Rabbi Sacks Legacy, ‏18 ביוני 2014
  8. ^   "לא ליברל, אדם שיצר גשר": הרב ישראל מאיר לאו סופד לרב יונתן זקס, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 03:53)
  9. ^ Lord Sacks: the two sides of the chief rabbi, הגרדיאן, ‏25 באוגוסט 2013; אתר למנויים בלבד  Jonathan Petre, Religion Correspondent, ‏Chief Rabbi to amend 'heresy' Chief Rabbi to amend 'heresy', The Telegraph, 27 September 2002; Leaked letter widens schism in Jewry, האינדפנדנט, ‏15 במרץ 1997
  10. ^ הרב אפרים מירויס נבחר לרבה הראשי של בריטניה, באתר בחדרי חרדים, 18 בדצמבר 2012
  11. ^ משה ויסברג, רבה הראשי לשעבר של בריטניה הלך לעולמו, באתר בחדרי חרדים, ‏7 בנובמבר 2020
  12. ^ מכון מחקר אקדמי על שם הרב יונתן זקס נחנך באוניברסיטת בר אילן, באתר ערוץ 7, 22 בינואר 2023
  13. ^ Rabbi Lord Jonathan Sacks’ Personal Archive Arrives at the National Library of Israel | The Rabbi Sacks Legacy, ‏2024-04-16 (באנגלית)
  14. ^ 2004 – Jonathan Sacks, באתר grawemeyer, ‏יולי 2004
  15. ^ נתנאל לייפר, ‏הרב זקס הוכרז כזוכה בפרס טמפלטון היוקרתי, באתר כיפה, 03 במרץ, 2016 11:49
  16. ^ 2017 Annual Dinner, באתר American Enterprise Institute, ‏11 במאי 2017; 2017 Irving Kristol Award recipient Rabbi Lord Jonathan Sacks' remarks, באתר American Enterprise Institute, ‏24 באוקטובר 2017
  17. ^ עדו בן פורת, הנשיא הרצוג העניק פרס מפעל חיים לרב לורד יונתן זקס זצ"ל, באתר ערוץ 7, 23 בנובמבר 2021
  18. ^ הרב יונתן זקס, רדיקלית אז, רדיקלית עכשיו, ירושלים: מגיד, 2016, עמ' 74
  19. ^ תיאור באתר text
  20. ^ פרידה מהרב זקס: היהדות היא קריאה לקבל אחריות, באתר ישראל היום, 6 בנובמבר 2020
  21. ^ ישראל - חלומות ומציאות: דו-שיח בין הרב זקס לבין עמוס עוז, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2002, עמ' 27
  22. ^ אליהו סלפטר, מותר כבר לתפוצות לבקר את ישראל, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2002
  23. ^ 1 2 The Home We Build Together: Recreating Society, The Rabbi Sacks Legacy (באנגלית)
  24. ^ 1 2 The Home We Build Together: Recreating Society, Jewish Book Council, ‏2008 (באנגלית)
  25. ^ אתר למנויים בלבד  מתן חסידים, ‏בבריטניה כמו בישראל: התזה המרכזית של הרב זקס לא עובדת, בעיתון מקור ראשון, 19 באוגוסט 2024
  26. ^ 1 2 3 הרב יונתן זקס, רדיקלית אז, רדיקלית עכשיו, ירושלים: מגיד, 2016, עמ' 99
  27. ^ 1 2 הרב יונתן זקס, "החירות מדברת במבטא עברי", באתר מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות, ‏2013-03-22


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יונתן_זקס&oldid=39912226"