המאה ה-13 לפנה"ס

• 1295 לפנה"ס: סיום השושלת ה-18 של מצרים, תחילת השושלת ה-19 של מצרים.

 

• 1279 לפנה"ס: תחילת שלטונו של רעמסס השני פרעה מצרים. הוא מלך במשך 66 שנים ומכונה גם אוזימנדיאס "רעמסס הגדול". הוא נחשב לאחד הפרעונים החזקים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של מצרים. הוא בנה את פר-רעמסס, כעיר בירה שבשיא גדולתה אוכלוסייתה עמדה על כ-300,000 תושבים. הוא בנה מבנים מפוארים רבים, בין החשובים שבהן ניתן למנות את מקדש הזיכרון המכונה ה"רעמסאום" במערב תבאי, מקדש האבן באבו סימבל, וקבר אחת מנשותיו הרבות, המלכה נפרתרי בעמק המלכות. הוא נפטר בערך בגיל 90, גיל מאוד מבוגר בימים ההם.
• 1274 לפנה"ס: קרב קדש – קרב גדול בין צבאות מצרים והאימפריה החיתית, שהתחולל באביב 1274 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הנמוכה של המזרח הקרוב הקדום בסמוך לעיר קדש (באזור שנמצא כיום בדרום-מערב סוריה). הקרב היה שיאו של מסע מלחמה מצרי, שנועד להכריע מחלוקת ארוכת שנים בין מצרים לבין האימפריה החתית סביב השליטה בלבנון ובסוריה הדרומית. הניצחון האסטרטגי במלחמה היה של החתים, ורעמסס נאלץ לחזור למצרים. זהו הקרב הראשון בהיסטוריה האנושית, שנותר בידינו תיעוד מפורט למדי שלו במקורות העתיקים. הקרב גם נחשב אחד מקרבות המרכבות הגדולים בהיסטוריה, ושהשתתפו בו אלפי מרכבות משני הצדדים.
• 1269 לפנה"ס: רעמסס השני וחתושיליש השלישי, מלך החתים, חותמים על הסכם השלום החיתי - מצרי. (בעקבות קרב קדש).
• 1250 לפנה"ס: המלך ווּ דִינְג משָׁאנְג עולה לשלטון בסין. זהו המלך הראשון שהתגלו עצמות ניחוש כתובות אשר מיוחסות לו במפורש.
• 1230 לפנה"ס: מצבת ישראל – אסטלת ניצחון מצרית של פרעה מרנפתח, בנו של רעמסס השני, בשובו מאחד ממסעות הכיבוש שלו ומתארת בעיקר את מערכות מרנפתח בלוב. האסטלה מציינת באופן תקדימי כי בארץ כנען קיים עם בשם ישראל.
• 1210 לפנה"ס: פרעה מרנפתח מגן על מצרים מפני הלובים.
• 1213 לפנה"ס: תסאוס – מלך אגדתי באתונה העתיקה – הודח.
• 1200 לפנה"ס: נפילת האימפריה החתית.
• שגשוג התרבות המיקנית ביוון. במיקנה נבנים שער האריות ובית האוצר של אטראוס.

בשלהי המאה ה-13 לפנה"ס החל באזור מזרח התיכון ובאגן הים התיכון משבר תקופת הברונזה המאוחרת – תקופת מעבר מתקופת הברונזה המאוחרת לתקופת הברזל.

המשבר נמשך עד לאמצע המאה ה-12 לפנה"ס. במהלך תקופה זו חרבו אימפריות, ממלכות וערי מדינה, התחוללו בצורות, רעב המוני, נדידת עמים, מלחמות ומהפכות חברתיות, וחלה נסיגה חמורה בסחר בינלאומי, בתרבות החומרית ובכתיבה. מומחים משווים השוו את חומרת המשבר לזו של נפילת האימפריה הרומית במאה החמישית לספירה, שסיימה את העת העתיקה ופתחה את ימי הביניים במערב.

הסיבות למשבר אינן ברורות וכוללות אפשרויות כמו רעידות אדמה, תמורות באקלים הגלובלי שגרמו ליובש ולבצורת, הגירה המונית של גויי הים שפשטו על חופי מזרח הים התיכון, ו"פגיעה מערכתית" כתוצאה משילוב סיבות טבעיות וחברתיות.

המשבר מוטט את הסדר החברתי האופייני לתקופת הברונזה, שהתבסס בעיקר על אימפריות גדולות וערי מדינה המקושרות זו לזו בסחר גלובלי. התאוששות מלאה מן המשבר ארכה כמה מאות שנים בראשית תקופת הברזל, ובמהלכה קם במזרח התיכון סדר שונה, המבוסס יותר על ממלכות מקומיות.

במאה זו יש אזכורים ראשונים לגויי הים - קבוצות עמים חמושות שפשטו מכיוו ממערב הים התיכון על התרבויות המבוססות במזרח – הפיניקית, החתית, המיקנית, המצרית.

• כלח

• אייגאוס, מלך אתונה העתיקה. נפטר בשנת 1290 לפנה"ס, בערך.
• פנדיון השני, מלך אתונה העתיקה נפטר. נפטר בשנת 1282 לפנה"ס.
• סתי הראשון, פרעה מצרים, נפטר בשנת 1278 לפנה"ס.
• חתושילי השלישי, מלך החתים. נפטר בשנת 1237 לפנה"ס.
• שלמנאסר הראשון, מלך אשור. 1244-1275 לפנה"ס או 1235-1255 לפנה"ס.
• רעמסס השני, פרעה מצרים. 1213-1303 לפנה"ס או 1247-1337 לפנה"ס.
• מרנפתח, פרעה מצרים. 1203-1227 לפנה"ס, בערך.