ג'ורג' וולד

וולד נולד בניו יורק ליצחק וארנסטין וולד. הוריו היו יהודים שהיגרו לארצות הברית זמן קצר בטרם לידתו. הוא סיים לימודיו בתיכון הטכנולוגי של ברוקלין, ניו יורק בשנת 1922. סיים תואר ראשון במדעים באוניברסיטת ניו יורק בשנת 1927 ודוקטורט בזואולוגיה באוניברסיטת קולומביה בשנת 1932. לאחר סיום לימודיו ניצל וולד מלגת לימודים ונסע לחקור במעבדתו של אוטו היינריך ורבורג בגרמניה, שם הוא זיהה לראשונה את ויטמין A ברשתית. מגרמניה עבר לשווייץ ושם חקר יחד עם פאול קארר, האיש שגילה את ויטמין A. לאחר מכן חקר תקופה קצרה עם אוטו פריץ מאירהוף בהיידלברג ולאחר עליית היטלר לשלטון בשנת 1933, שב לארצות הברית והחל לעבוד באוניברסיטת שיקגו. בשנת 1934 עבר לאוניברסיטת הרווארד, שם כיהן בתחילה כמרצה ומאוחר יותר קיבל דרגת פרופסור. בשנת 1939 זכה בפרס אלי לילי. בשנת 1950 הוא נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ובשנת 1967 זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על תגליותיו בשטח הראייה.

וולד הרבה לדבר בנושאים פוליטיים וחברתיים שונים, וניצל את הפרסום לאחר קבלת פרס נובל כדי להשמיע דעתו בנושאים שונים. הוא התנגד בתוקף למלחמת וייטנאם ולמרוץ החימוש הגרעיני.

בשנת 1980 השתתף וולד במשלחתו של רמזי קלארק לאיראן בעת משבר בני הערובה באיראן.

בשנת 1986 הוזמן וולד, יחד עם קבוצה קטנה של חתני פרס נובל, למוסקבה, כדי לייעץ למיכאיל גורבצ'וב בשאלות הגנת הסביבה. וולד ניצל את הפגישה עם ג'ורבצ'וב כדי לשאול אותו על הגלייתה של ילנה בונר יחד עם בעלה אנדריי סחרוב לגורקי. לדברי וולד, גורבצ'וב השיב לו כי איננו יודע דבר על העניין. זמן קצר אחר כך, בדצמבר, 1986, שוחררו בונר וסחרוב.

ג'ורג' וולד הלך לעולמו בקיימברידג', מסצ'וסטס.

בתקופה שעשה מחקר כפוסטדוקטורנט בגרמניה גילה וולד כי ויטמין A הוא מרכיב של הרשתית. מחקרים נוספים שביצע הראו כי כאשר הפיגמנט רודופסין נחשף לאור, נוצר ממנו החלבון אופסין ותרכובת המכילה ויטמין A. מכאן ניתן היה לשער שוויטמין A חיוני בתפקוד הרשתית.

בשנות החמישים השתמשו וולד ועמיתיו למחקר בשיטות כימיות כדי להפיק פיגמנטים מן הרשתית. אחר כך, על ידי שימוש בספקטרופוטומטר, הם מדדו את קליטת האור בפיגמנטים. כיוון שקליטת האור על ידי הפיגמנטים ברשתית עומדת ביחס ישר לאורך הגל אשר מפעיל בצורה הטובה ביותר את תאי הפוטורצפטור, ניסוי זה הראה את אורך הגל שעין יכולה לראות בצורה הטובה ביותר.עם זאת, כיוון שתאים קולטי אור מסוג "קנים" (rod) (להבדיל מתאים קולטי אור מסוג מדוכים) מרכיבים את רוב הרשתית, וולד ועמיתיו מדדו למעשה את קליטת האור של הרודופסין, הפיגמנט העיקרי בתאי הקנים. בשלב מאוחר יותר, בשיטה הנקראת מיקרוספקטרופוטומטריה, הצליח וולד למדוד את קליטת האור מהתאים עצמם ולא מן הפיגמנטים. שיטה זו אפשרה לוולד לקבוע את קליטת האור בתאי הרשתית מסוג מדוכים.

  מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' וולד בוויקישיתוף

• ג'ורג' וולד, באתר פרס נובל (באנגלית)
• דברים לזכרו מפי עמיתו, הביולוג ג'ורג' דאולינג עם רשימה ביבליוגרפית של הבולטים במאמריו.
• דברים לזכרו מפי בנו אליהו
• ג’ורג’ וולד, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
• ג'ורג' וולד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ג'ורג' וולד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)