נוסחת דרייק

נוסחת דרייק המכונה גם "משוואת דרייק" היא נוסחה שפיתח האסטרונום האמריקאי פרנק דרייק בשנת 1960. באמצעותה ניסה לקבוע דרייק את מספר הציוויליזציות התאורטי בגלקסיית שביל החלב שיוכלו ליצור תקשורת רדיו עם האנושות, ובכך להגיע לאומדן של הסיכוי ליצור קשר עם חיים מחוץ לכדור הארץ באמצעות חישוב המכפלה של סדרת שברים כשיעור הכוכבים שחיים יכולים להתפתח בכוכבי הלכת שלהם.

הנוסחה היא:

${\displaystyle N=R^{*}~\times ~f_{p}~\times ~n_{e}~\times ~f_{l}~\times ~f_{i}~\times ~f_{c}~\times ~L}$

כאשר:

• ${\displaystyle N}$: מספר הציוויליזציות שמנסות ליצור עם האנושות תקשורת רדיו.
• ${\displaystyle R^{*}}$: מספר הכוכבים בגלקסיה שלנו (שביל החלב).
• ${\displaystyle f_{p}}$: החלק היחסי של הכוכבים שיש להם כוכבי לכת.
• ${\displaystyle n_{e}}$: החלק היחסי של כוכבי לכת, שהתנאים עליהם מתאימים להתפתחות חיים.
• ${\displaystyle f_{l}}$: הסיכוי שעל כוכב לכת עם תנאים מתאימים להתפתחות חיים, אכן יתפתחו כאלו.
• ${\displaystyle f_{i}}$: הסיכוי שבכוכב לכת עם חיים, יופיעו בשלב כלשהו חיים אינטליגנטיים, שיפתחו ציוויליזציה.
• ${\displaystyle f_{c}}$: אותו חלק של ציוויליזציות שיפתחו טכנולוגיות שפולטות אותות ניתנים לגילוי לחלל.
• ${\displaystyle L}$: משך הזמן הממוצע שציוויליזציה כזו תמשיך לפלוט לחלל אותות ניתנים לגילוי.

על ידי הצבת פרמטרים לתוך הנוסחה, בהתייעצות עם מדענים שונים שכל אחד מומחה בתחומו (כימיה, ביולוגיה וכדומה), הגיע דרייק לערכים שונים עבור N. אלו נעו בין כמה ציוויליזציות בודדות ועד ל־50 מיליון. אחד הפרמטרים שעודכן בעשור האחרון הוא ${\displaystyle f_{p}}$ - אחוז הכוכבים שיש להם מערכת פלנטרית. עד שנת 2019 התגלו כ־3872 כוכבי לכת חוץ שמשיים^[1] בכ־1200 מערכות פלנטריות שונות. ב-18 באפריל 2018 שוגר טלסקופ החלל TESS שהחליף את טלסקופ החלל קפלר, ושיפר רבות את יכולת וקצב זיהוי כוכבי לכת חיצוניים, ולמעשה לשפר את הסיכוי לגלות כוכבי לכת דמויי ארץ, עליהם תיתכן, אולי, ציוויליזציה תבונית.

בספרם כדור הארץ הנדיר (Rare Earth), שהתפרסם בשנת 2000, מצביעים פיטר ווארד ודונלד בראונלי על שגיאה של דרייק. הספר מציג את "היפותזת כדור־הארץ הנדיר": חיים פשוטים (בקטריולוגיים) הם נפוצים מאוד ביקום; חיים מורכבים (בעלי־חיים רב תאיים, קל וחומר תבוניים) הם נדירים עד מאוד.

השגיאה, לפי היפותזת "כדור הארץ הנדיר", בחישוב של דרייק, ביסודו של דבר, הייתה בהנחה כי די לו לכוכב לכת שיהיה במרחק המתאים משמש הולמת כדי שיתפתחו עליו חיים מורכבים בסבירות גבוהה. למעשה, טוענים ווארד ובראונלי, עלינו לסקור כל אחת ואחת מהתכונות של כדור הארץ, ולהעריך מחדש את חשיבותה לקיום חיים.

• פרדוקס פרמי
• פרויקט סט"י
• דיסקית פיוניר
• תקליט הזהב של וויאג'ר
• הודעת ארסיבו
• תקשורת בין-כוכבית

מדיה וקבצים בנושא נוסחת דרייק בוויקישיתוף

• אריה סתר, ‏בנובמבר 2002 תקשורת רדיו עם תבונה חוץ-ארצית, מציאות או דמיון?, באתר "הידען"
• טל כהן, כדור-הארץ הנדיר, באתר "האייל הקורא", 20 בנובמבר 2001
• אבי בליזובסקי, ‏נתוני קפלר מגבירים את הסבירות לתפוצה רחבה של החיים ביקום, באתר "הידען", 17 בדצמבר 2014
• Matt Williams, What is the Drake Equation?, in "Universe Today" website, 13 Jun, 2017 (באנגלית)
• דותן רייס, ‏נוסחת דרייק (חישוב הסיכוי לגילוי חייזרים תבוניים): הפרמטר החסר וגורל האנושות, באתר "הידען", 13 ביולי 2022
• אסור לפספס‏, "יש לפחות 36 מיני חייזרים בשביל החלב - והם יודעים כמה זמן נחזיק מעמד", באתר וואלה, 15 במרץ 2023
• נוסחת דרייק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)