שקע (גאולוגיה)

שקע הוא מונח בגאולוגיה – סוג של צורת נוף השקועה מתחת לסביבתה. שקעים יכולים להיווצר במנגנונים שונים, וניתן להתייחס אליהם במגוון מונחים המפורטים להלן על-פי הגורם להיווצרותם: געשיות, סחיפה, העתק, קימוט, טקטוניקת הלוחות, ופגיעת מטאוריט.

• קלדרה – השקע נוצר שעה שהקרקע מתמוטטת לתוך תא מאגמה שהתרוקן.
• מכתש שקיעה – שקע בקוטר שבין 8 מטרים ל-1,200 מטרים ועומק בין 6 מטרים ל-200 מטרים. השקע נוצר בשל התמוטטות טריזית של סלעים שתחתם זורמת מאגמה.
• מאר – שקע בקוטר שבין 60 מטרים ל-2,000 מטרים ועומק בין 10 מטרים ל-200 מטרים. השקע נוצר בהתפרצות פריאטית – התפרצות שמקורה געשי והיא בעלת עוצמה רבה, ומתרחשת כאשר מי תהום באים במגע עם לבה או מאגמה לוהטת והופכים לקיטור דחוס. הג'ובות של רמת הגולן הן סוג של מאר.
• צוהר (Skylight) – חור שנפער בגג של צינור לבה כתוצאה מהתרוקנות הצינור (אם הדופן דקה מדי), מסחיפה, מבליה או בגלל דרדרת מקומית.

סחיפה – תהליכי הסרה המתרחשים בפני השטח באמצעות זרמי מים, משבי רוח, תנועת קרחונים או לבה.

• סחיפה באמצעות מים
  • עמק – כשהוא נוצר על ידי סחיפה של מים. צורת העמק כשל האות הלטינית V.
    • מכתש סחיפה – שקע שנוצר מזרימה של מי משקעים על שכבות הסלע. בעולם כולו קיימים שבעה מכתשים כאלה, הנמצאים בנגב ובסיני, הגדול שבהם – מכתש רמון – אורכו כ-40 ק"מ, רוחבו המרבי כ-9 ק"מ ועומקו היחסי כ-400 מטר.
  • בולען – בשם זה קוראים לשתי תופעות דומות:
    • הבולענים הנוצרים באזור ים המלח עקב ירידת המפלס והחלפת מי תהום מלוחים במי תהום מלוחים פחות. הדבר גורם להמסת שכבות מלח תת-קרקעיות, ובעקבותיה – לקריסה פתאומית של פני הקרקע. עומקו של הבולען הגדול מסוג זה מגיע ל-11 מטר והיקפו 25 מטר.
    • דולינה (מסלאבית: "עמק") – תופעה אופיינית לנוף הקרסטי בו חללים נוצרים בתהליך איטי כתוצאה מהמסת שכבות של אבן גיר מתחת לפני הסלע, יצירת חלל ובסופו של דבר התמוטטות התקרה. התופעה מוכרת ברחבי העולם (למשל מערת פער בישראל) וקיבלה שמות שונים. הבולענים באזור חצי האי יוקטן מכונים סנוטה והיו קדושים למאיה, שנהגו להשליך חפצים יקרי-ערך ולהקריב קורבנות אדם ששלדיהם נמצאו בסנוטה. חלק מהבולענים מצוי כיום מתחת לפני הים בצורת "חורים כחולים".
  • שקע תרמוקרסטי - נוצר באזור של קפאת עד בשל התחממות עולמית בצירוף לבירוא יערות. הטמפרטורות הגבוהות יותר בקיץ בצירוף לחשיפת פני השטח גורמים להתמוססות הקרח שמתחת לשכבת הקרקע העליונה והיא נסחפת בשיטפונות. שכבת הקרח נחשפת לשמש ישירה מה שמגביר את קצב ההתמוססות.
  • מכתשות (plunge pool) הן שקעים בקרקעית הנהר הנוצרות בדרך כלל למרגלות מפלים. המכתשת מאורכת בדרך כלל, ובתוכה נוצרות מערבולות. מכיוון שהסחיפה העיקרית היא באמצע המערבולת ולא בחלקה העליון, בדרך כלל רחבה המכתשת בחלקה הפנימי יותר מבשפתה. לעיתים, מתרחבות שתי מכתשות סמוכות בחלקן הפנימי יותר מבעליון, ומתחברות. במקום זה, נותר לאחר זמן גשרון אבן על פני האפיק.
  • אמבטות (rock-cut basin) הן שקעים הנוצרים ממערבולות רוחב באמצע האפיק, צורתן בדרך כלל מעוגלת יותר מזו של המכתשות, הן רדודות יותר, ושפתן רחבה יותר מקרקעיתן. גודלן של אמבטות בנהרות גדולים עשוי להגיע עד ל-50 מטר.
• סחיפה באמצעות קרחונים
  • עמק קרחוני – לעמק שנוצר עקב סחיפת קרחונים יש את צורת האות הלטינית U.
  • קרקס קרחוני (Cirque) – עמק קרחוני בצורת אמפיתיאטרון שנוצר מפעילות קרחונים ונחשף לאחר נסיגתם.
  • שקע קרחוני (Kettle) – שקע רדוד שנוצר כאשר סביב קטע סטטי גדול של גוש קרח שנשבר מקרחון שוקעים משקעים שנישאים על ידי מים שנמסו מקרחון. לאחר שהקרח נמס לגמרי נותר שקע שעומקו עד 10 מטרים וקוטרו עד כ-2 ק"מ.
  • מכתש קרחוני (Giants Kettle) – שקע עמוק צר שצורת סלילית. סוג של אמבטה, אבל שנוצר מהמים הסוערים שמקורם בהפשרת קרחון.
• סחיפה באמצעות רוח
  • מכתש רוח – שקע מדברי שמקורו בפעולת סחיפה באמצעות רוח. שקעים גדולים כאלה נפערו למשל במדבר סהרה, בינות לדיונות אורכיות. קיימת סברה כי השקעים שבתוכם נקווים המים בנאות המדבר נוצרו כשהרוח הסירה את החול עד למפלס מי התהום.

• גראבן – גוש סלע השוקע בין שני העתקים והמייצר עמק שמשני צדדיו יש מדרונות. גראבן נוצר לעיתים קרובות לצד הורסט. הורסט וגראבן הם מבני שברים המעידים על כוחות מתיחה ועל התפשטות קרום כדור הארץ.

• קער (סינקלינה) – עמק שנוצר עקב קימוט שכבות סלע, לרוב בין קמרים (אנטיקלינות).

• עמק ביקוע – עמק צר וארוך הנוצר לאורך בקע, דוגמת בקעת הירדן המצויה במרכז הבקע הסורי-אפריקני.
• אגן מבני – שקע נרחב, קער בו הצטברו סלעי משקע מאוחרים ליצירת הקער. פעילות טקטונית עשויה ליצור אגן מבני גם לאחר תהליכי השקעה קודמים.
• שקע אוקייני – שקע תת-ימי ארוך, צר ועמוק הנוצר באזור הפחתה, דוגמת שקע מריאנה, ושקע קוריל-קמצ'טקה.
• תעלה אוקיינית – שקע תת-ימי ארוך וצר, אגן בגב קשת איים, דוגמת שקע אוקינאווה.

• מכתש פגיעה – גומה הנוצרת בקרום כדור הארץ כתוצאה מפגיעה של מטאוריט.

מכתש ברינגר באריזונה - דוגמה למכתש פגיעה

מדיה וקבצים בנושא שקע בוויקישיתוף