רב-קו

רב-קו הוא כרטיס חכם המשמש כאמצעי תשלום במערכת התחבורה הציבורית בישראל. הכרטיס הונהג לראשונה בשנת 2008. כרטיס זה החליף את השימוש בכרטיס נסיעה שהיה נהוג קודם לכן.

כרטיס רב-קו הוא כרטיס חכם בעל שבב מעבד, רכיב זיכרון בגודל KB2, מערכת הפעלה וממשק ללא מגע, המשתמש בתקן קליפסו (אנ'), תקן שנבחר לשימוש על ידי משרד התחבורה.

קיימים ארבעה סוגים של כרטיסי רב-קו:

• כרטיס אישי שבו מוטבעים שמו ותמונתו של בעל הכרטיס.

בכרטיס זה ניתן לממש הנחות לזכאים (נוער, אזרח ותיק, סטודנט, נכה, זכאי) וכן חופשי חודשי. הכרטיס מבטיח החזר היתרות במקרה שבו הוא נפגם או אבד.^[1]

• כרטיס אנונימי – ללא שם ותמונה.

הכרטיס אינו מאפשר קבלת הנחות לזכאים, אלא רק הנחות כלליות: ערך צבור, נסיעת המשך, חופשי יומי או שבועי. הכרטיס האנונימי אינו מבוטח מפני אובדן או תקלה של הכרטיס.

• כרטיס חצי אנונימי עם תמונה ושם ללא שמירה במאגר הנתונים.

כרטיס זה מאפשר קבלת הנחות לזכאים. המידע נשמר רק על גבי הכרטיס, ולכן אינו ניתן לשחזור במקרה אובדן או גנבה.

• זהב קו – בו מוטבעים שמו ותמונתו של בעל הכרטיס – מיועד לכל האנשים בני 75 ומעלה במדינת ישראל.

מ-1 באוגוסט 2022 החליטה שרת התחבורה מרב מיכאלי כי כרטיס חדש זה, זהב קו, מאפשר נסיעה חינם בכל סוגי התחבורה הציבורית, בכל הארץ. הזהב קו, בשונה משאר הרב-קו, מגיע בצבע זהב לעומת ירוק זית של שאר כרטיסי הרב-קו, דבר האמור לשמש להדגשה כי כרטיס זה מאפשר נסיעה חינם.^[2]

הנפקת כרטיסי הרב-קו החלה ב-2008. באותה שנה חברת דן הכניסה את הרב-קו לשימוש בקווי אוטובוס נבחרים.^[3]

בחברת אגד החל השימוש בכרטיס הרב-קו בקווים עירוניים ופרבריים באזור רחובות, החל מקיץ 2011 בגוש דן (במקביל לרפורמה שבוצעה במערך הקווים), והחל מסתיו 2011 באזור חיפה וירושלים. לאחר מכן נמשכה פריסת הכרטיס באזורים נוספים, לרבות בקווים בין עירוניים. בכל האזורים מתאפשרת נסיעת מעבר אך ורק באמצעות כרטיס הרב-קו.

רכבת ישראל הודיעה על מעבר להפעלה מלאה של הרב-קו החל מספטמבר 2012.^[4] החל מיולי 2015 גם הכרמלית שבחיפה מאפשרת שימוש בכרטיס הרב-קו.^[5]

באוגוסט 2019 הודיע משרד התחבורה על הפעלת קווי מונית שירות אשר יאפשרו תשלום ברב-קו.^[6]

החל מ-2015 החלה לפעול מסלקה משותפת של כל מפעילי התחבורה הציבורית.^[7] הקמתה איפשרה שימוש בערך כספי צבור או בכרטיסיית נסיעה הטעונה בכרטיס החכם בחברות תחבורה שונות, בלי תלות במפעיל. הפעלתה איפשרה גם שחזור של חוזי נסיעה מכרטיסים אבודים בכל עמדה מתאימה. ב-1 בינואר 2017 החל שילוב זה בהסדרי הנסיעה גם ברכבת הקלה בירושלים.

מינואר 2020 החל השימוש בערך צבור ביהודה ושומרון. קודם לכן הנסיעה בתחבורה הציבורית באזור זה התאפשרה אך ורק באמצעות כרטיסיות, מזומן וחוזים תקופתיים. נוסעים בקווי יהודה ושומרון הקונים כרטיס בודד במזומן נהנים ממילא מהנחה, בסובסידיה ממשלתית, בגובה חצי ממחיר הנסיעה המלא ("הנחת מיגון").^[8] ההנחה גבוהה מזו המגולמת במחיר ערך צבור, מה שהופך את השימוש בהסדר בקווים אלה לבלתי כדאי.

חברת דן הפסיקה למכור כרטיסי נסיעה מנייר במרץ 2010.^[9] אגד הפסיקה למכור כרטיסיות ניקוב מנייר ביולי 2012,^[10] ורכבת ישראל הודיעה על מעבר להפעלה מלאה של הרב-קו החל מספטמבר 2012.^[4]

חברות התחבורה הציבורית טענו כי המעבר לשימוש בכרטיס הרב-קו במקום כרטיסי נסיעה מנייר תורם לאיכות הסביבה. רכבת ישראל הדפיסה מדי שנה כרטיסי נסיעה במשקל של כ-400 טון עד לתחילת השימוש בכרטיס החכם.^[10][4] עם זאת, השימוש בנייר לא הופסק לחלוטין במסגרת התחבורה הציבורית. גם לאחר הפסקת השימוש בכרטיסי נסיעה מנייר, בעת טעינת הכרטיס החכם מונפקת קבלה, וכן מונפק "אישור נסיעה" בכל נסיעה בה מופחת הסכום הצבור או מבוצע ניקוב בכרטיסייה.

חברת "אגד" הפסיקה ביולי 2012 להנפיק "אישורי נסיעה" על ניקוב בכרטיסייה,^[11] אך חזרה להנפיקם החל מיולי 2013.

ב-8 במרץ 2018 החל השלב האחרון בהטמעת הרב-קו. הטענה עצמית מראש ותיקוף באוטובוס. באוטובוסים הותקנו מכשירי תיקוף בשירות עצמי ובאוטובוס אין אפשרות לטעון אצל הנהג. החל מתאריך זה לא מתאפשרת רכישת כרטיסי נסיעה או טעינת רב-קו אצל נהגי האוטובוסים בירושלים. החל מינואר 2019 בגוש דן. אבל באוטובוסים של חברת מטרופולין בתל אביב יש מכשירי טעינת רב-קו. במכשירים אלה אפשר גם לשלם על נסיעה אחת.

תהליך זה זכה לתרומה משמעותית בתקופת משבר הקורונה בישראל שבה נאסר במסגרת התקנות לשעת חירום על תשלום מזומן אצל הנהגים.

החל מ-15 בדצמבר 2020 הציבור היה יכול לשלם גם דרך האפליקציות פרטיות Moovit, הופאון רב-פס, ANY WAY והאפליקציה הממשלתית התחנה. לצד האפליקציות, הותר להמשיך להשתמש בכרטיס החכם.^[12]

ניתן להטעין את הכרטיס באופן ביתי באמצעות קורא כרטיסים אשר מתחבר למחשב ומסוגל להטעין ולקרוא את כרטיס הרב־קו. כמו כן, ניתן לטעון את הכרטיס באמצעות יישומון לטלפון סלולרי ופרטי כרטיס אשראי, זאת בתנאי שהטלפון תומך בתקשורת ה-NFC המתאימה.^[13]

בירור יתרת הנסיעות בכרטיס הרב־קו מתאפשרת דרך מכשירי הכירטוס של נהגי האוטובוסים, בקופות ובעמדות מכירת הכרטיסים בתחנות רכבת ישראל, בקופות האוטומטיות של הרכבת הקלה בירושלים וגוש דן, וגם בעמדות המכירה האוטומטיות בתחנות ה"מטרונית" בחיפה והקריות. כמו כן, קריאת נתוני הכרטיס באופן ביתי מתאפשרת באמצעות קורא כרטיסים שאותו ניתן לרכוש בעמדות "על הקו", דרך אתרי אינטרנט ייעודיים ויישומון ייעודי הזמין לחלק ממכשירי טלפון חכם עם רכיב NFC.

באוקטובר 2019 נודע כי בתחילת 2020 (לפי משרד התחבורה), בתחבורה ציבורית (אוטובוסים, רכבות, מוניות שירות והרכבת הקלה) תהיה אפשרות לסרוק ברקוד באמצעות טלפון חכם או להצמיד אותו למכונת התיקוף, ובסוף החודש כרטיס האשראי (שאת נתוניו יש להזין מראש) יחויב עבור חוזה הנסיעה המשתלם ביותר לאותו החודש, בהתאם לכמות הנסיעות שנעשתה באותו החודש (לדוגמה, אם עד סוף החודש היו 2 נסיעות בלבד, התשלום יהיה על הנסיעות בנפרד; אם היו עד סוף החודש נסיעות רבות, התשלום יהיה על "חופשי חודשי" או חוזה אחר שיתאים). את זה יהיה ניתן לעשות דרך אפליקציות חדשות^[14] שיפתחו ויפעילו בנק דיסקונט (בשיתוף חברות סלופארק ו־HopOn), ישראכרט, וחברה חדשה בשם תסת"צ - שיתוף פעולה של Moovit, פנגו ו־Bit של בנק הפועלים (שדרכה יתבצע התשלום). חברות אלו נבחרו במכרז של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית. שלוש החברות יהיו חייבות גם להעמיד מרכז שירות לפניות הציבור. שימוש בכרטיסי רב־קו בתחבורה הציבורית יהיה אפשרי גם אחרי השקת האפשרות הזו, זאת כדי לאפשר לאנשים שאין להם טלפון חכם (כמו קשישים, ילדים, חרדים וכו') לשלם עבור נסיעות.^[15] בינואר 2020, נודע כי אפליקציות התשלומים תחל לפעול באפריל, בזמן שהקבוצה של Moovit ופנגו תהיה הראשונה בפיילוט שהתחיל אז.^[16]

אחרי עיכובים, אפליקציות התשלומים החלו לפעול בדצמבר 2020. בנוסף אליה, הופעלה אפליקציות התחנה. בתחילה, התשלום יתאפשר רק באוטובוסים ובמטרונית בחיפה. בהמשך יתאפשר באחרים. במרץ 2021, נוספו רכבות.^[17]

ההבדל בין האפליקציות אינו בתעריף אלא בכלים נוספים שיש בהן, בחוויית המשתמש ובמידת הנגישות ופשטות ההפעלה. בכל האפליקציות יוענקו כל ההנחות הנהוגות - לנוער, אזרחים ותיקים וסטודנטים. האפליקציות אמורות לחשב את מסלול התשלום המשתלם ביותר עבור הנוסע.

ב-3 האפליקציות הפרטיות החיוב יתבצע על פי חישוב נסיעות חודשי בתאריך ה-25 בכל חודש. החיוב בפועל יתבצע במועד חיוב כרטיס האשראי שיוזן אליהן.

עלות הנסיעה באמצעות האפליקציה מחושבת על פי מרחקי הנסיעה שבוצעו בפועל על פי ״שיטת הטבעות״, המחלקת את המדינה ל-6 טבעות חיוב. הלקוח יימצא "במרכז הטבעת", כך שהמרחק שהוא עובר בין "טבעות החיוב" יהיה הבסיס לחישוב החיוב תמורת הנסיעה. זאת, בשונה משיטת התעריפים הוותיקה יותר המחשבת תעריפי נסיעה לפי טבעות גאוגרפיות קבועות ומוגדרות מראש, מבלי להתחשב בנקודת המוצא של הנוסע.^[18]

מאפשר טעינה של כסף מזומן על הכרטיס, כאשר במעמד הטעינה מתווסף בונוס כספי המגלם הנחה במחיר הנסיעה (לזכאים). בכל נסיעה שתבוצע מחויב הערך הצבור בעלות המלאה של כרטיס הנסיעה. לכסף הנטען בכרטיס אין תאריך תפוגה, ולא ניתן לרכוש בעזרת הערך הצבור כרטיסי מנוי.

בכל הטענה מזוכה הכרטיס בכסף, בהתאם לפרופיל האישי שברב-קו, בערך כספי גבוה יותר מזה ששולם בפועל, על פי הפרופיל המוטען בכרטיס. לדוגמה: בעת הטענת 30 ש"ח:

• בפרופיל רגיל נטענים 30 ש"ח.
• בפרופיל סטודנט רגיל נטענים 45 ש"ח, המגלמים הנחה של 33%.
• בפרופיל סטודנט מורחב וזכאי ביטוח לאומי, נטענים 60 ש"ח, המגלמים הנחה של 50%.
• בפרופיל נוער נטענים 60 ש"ח, המגלמים הנחה של 50%.

מנוי המקנה אפשרות לנסיעה חופשית בין כלל אמצעי התחבורה הציבורית באזור הנבחר: אוטובוסים, רכבת, רכבת קלה ומטרונית. המנוי תקף מהשעה 4:00 בבוקר בתחילת היום / חודש קלנדרי ועד לסיומו בשעה 4:00.

ניתן לרכוש גם מנוי חודשי גמיש התקף מיום הטעינה לשלושים יום (חודשי).

לראשונה בישראל אפשר לנסוע עם כרטיס חופשי בכלל אמצעי התחבורה מהצפון ועד הערבה.

בנסיעה של כ-15 ק"מ (טבעת צהובה, 5.5 ש"ח) מקנה הנסיעה גם זכות מעבר במשך 90 דקות לאמצעי תחבורה עירוניים אחרים. חובת התיקוף קיימת גם בנסיעות אלה, אך במהלך 90 הדקות לא יגרעו נסיעה נוספת או חיוב נוסף.

בהונג קונג קיים כרטיס דומה הנקרא "אוקטפוס". כרטיס זה היה הראשון בעולם מסוגו. הוא הושק לראשונה בשנת 1997, והתפתח עד כדי כך שהערך הצבור שנטען בכרטיס יכול לשמש גם כארנק אלקטרוני לשימושים רבים אחרים ללא קשר לתחבורה ציבורית, כגון קנייה במכונות שתייה וחנויות מכולת.

Oyster, כרטיס דומה המופעל בלונדון, מאפשר חיסכון בדיעבד אוטומטית. לדוגמה, כאשר כרטיס יומי עולה 11 ש"ח, וכרטיס רגיל עולה 5 ש"ח, ניתן להתחיל בקנייה של שני כרטיסי נסיעה רגילים, וקנייה של כרטיס נוסף תחליף את קניית הכרטיסים הקודמים בכרטיס יומי, וסכום ההוצאות לכל היום יסתכם במחיר יומי, הזול יותר. הרב־קו לעומת זאת, לא מבצע החלטות שכאלו, ועל בעל הכרטיס לקנות בעצמו את הכרטיס הזול מראש (למשל חופשי יומי). בנוסף, בכרטיס זה אין דרישה של הצגת פרטים אישיים על גבי הכרטיס על מנת לקבל את הטבות הבסיס (הוזלה כללית והחזר כספי על הסכום הצבור במקרה של אובדן או הרס הכרטיס).^[19] בנוסף, בעת נסיעה ברכבת בלונדון, יש לתקף את הכרטיס בכניסה וביציאה מהרציף, והחישוב מתבצע בצורה אוטומטית בעת תיקוף היציאה. זאת בשונה מישראל שבה יש צורך להטעין את כרטיס הנסיעה הרצוי טרם תיקוף הכרטיס בכניסה לרציף, דבר המוסיף עוד שלב בשימוש בכרטיס.

OV-chipkaart הוא כרטיס דומה המופעל הדרגתית בכל אמצעי התחבורה הציבורית בהולנד, כולל רכבות. חסרונו לעומת הכרטיס הישראלי הוא מחיר רכישתו – 7.50 אירו, ותוקפו המוגבל ל-4–5 שנים. כמו הכרטיס הישראלי גם את הכרטיס ההולנדי ניתן להנפיק במקום, יש צורך במילוי טופס והמתנה עד להכנת הכרטיס הנמשכת מספר דקות. קיים כרטיס חד-פעמי מיוחד לתיירים. מאחר שכל המדינה מחולקת לאזורי כרטוס, על הנוסע להעביר את הכרטיס בכל נסיעה גם ליד מכשיר תיקוף בתחילת הנסיעה וגם בסופה. באוטובוסים נמצאים מכשירי תיקוף ליד דלתות הכניסה והיציאה. בגין נסיעה ברכבת על הנוסע להעביר את כרטיסו ליד מכשיר תיקוף בהיותו בתוך תחנת המוצא ופעם נוספת עם יציאתו מתחנת היעד. אם הנוסע שוכח להעביר את כרטיסו בגמר הנסיעה, תחויב יתרת חשבונו ב-4 אירו. נוסע ששכח לתקף את כרטיסו בגמר הנסיעה וחויב בסכום זה יכול לבקש החזר, אך הדבר כרוך בהליך בירוקרטי.

בעיר ניו יורק פועל מאז 1993 ה-MetroCard, אשר רכישתו במכונות המכירה היא קלה ואינה דורשת הוספת תמונה או פרטים אישיים. מערכת דומה קיימת גם בשיקגו.

• אתר האינטרנט הרשמי של רב-קו
• HopOn
• רב קו, האתר הרשמי - באתר משרד התחבורה.
• אתר רפורמת התעריפים 2016, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית
• גיא גרימלנד, ישראלי בן 17 פרץ את כרטיס הנסיעה האלקטרוני רב-קו (אורכב 26.09.2012 בארכיון Wayback Machine), דה-מרקר, 7 ביולי 2010
• בני ברק, כרטיס הרב־קו - בדיחה עצובה, באתר ynet, 6 באוקטובר 2009
• מירב קריסטל, בלגן בדן: הנהגים לא מעודכנים בנהלי הרב־קו, באתר ynet, 26 בינואר 2010
• נועה קושרק, תם עידן הניקוב: חברת האוטובוסים "דן" תפסיק למכור כרטיסי נסיעה מנייר, באתר הארץ, 29 בינואר 2010
• שחר הזלקורן, כל חברה והרב־קו שלה?, באתר ynet, 2 בפברואר 2010
• תמר איש שלום, ‏מהפכת כרטיסי ה"רב קו" של דן - רעיון טוב וביצוע כושל, באתר ‏מאקו‏, 1 בפברואר 2010
• דניס ויטצ'בסקי‏, רב-קו חושף מידע אישי דרך הסלולרי, באתר וואלה, 20 בספטמבר 2012
• אסנת ניר, להתראות רב-קו, שלום אפליקציה: מאפריל נשלם באוטובוס וברכבת באמצעות הסמארטפון, באתר TheMarker‏, 26 בינואר 2020
• רב-קו בפייבוקס