ראובן פייזר

ראובן פייזר

לידה	15 באפריל 1931 פרדס חנה, פלשתינה (א"י)
פטירה	20 באוקטובר 2022 (בגיל 91)
לאום	ישראלי
מקום קבורה	בית העלמין הישן בהרצליה
לימודי רפואה	האוניברסיטה העברית בירושלים
התמחות	גיניקולוגיה
תואר	פרופסור
תפקידים	מנהל מחלקת נשים ויולדות
מחלקות ובתי חולים	בית היולדות הקריה תל אביב

ראובן מ. פייזר (15 באפריל 1931 – 20 באוקטובר 2022) היה גינקולוג ישראלי. כיהן כפרופסור לגינקולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב וכמנהל מחלקת נשים ויולדות א', בבית היולדות הקריה בתל אביב (1981–1996)^[1].

פייזר נולד בפרדס חנה לבתיה ואריך. אביו, אשר השתלם בגרמניה בגידולי הדרים, עבד בארץ בפרדסים של פרדס חנה. אימו, לפני נישואיה הייתה שחקנית בתיאטרון אהל.

פייזר סיים את בית הספר העממי ובית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה, שהיה שלוחה של בית הספר הריאלי בחיפה^[2]. בתוספת ללימודים העיוניים למדו התלמידים גם לימודי חקלאות, ומסיבה זו למדו בבית הספר התיכון (גימנסיה) שנה נוספת, חמש שנים סך הכול. במהלך הלימודים גויס פייזר להגנה.

בשנת 1950 התגייס פייזר לצה"ל. השתחרר בדרגת סמל לאחר שירות כסמל מודיעין באילת.

בשנים 1953–1959 למד פייזר רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. כדי לעמוד בהוצאות הלימודים נאלץ לעבוד בעבודות רבות ושונות במהלך הלימודים.

פייזר התמחה בבית החולים רמב"ם בחיפה במיילדות וגינקולוגיה. בסיום התמחותו עבר לבית החולים העירוני ליולדות בקריה בתל אביב, ונתמנה לסגן מנהל המחלקה, סגנו של פרופ' שלמה יונה רנצו טואף^[3].

במילואים בצה"ל שירת פייזר כרופא צבאי, והשתתף במלחמת ששת הימים ומלחמת לבנון הראשונה.

בשנת 1981 מונה פייזר למנהל המחלקה בבית החולים העירוני ליולדות בקריה בתל אביב, אותה ניהל עד שנת 1996.

כן בהמשך מונה לפרופסור בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.

נוסף לעיסוקו של פייזר ביילוד וגינקולוגיה הוא עסק בפריון ובמעקב הריון^[4].

פרופ' יוסף בנימין לסינג, לשעבר מנהל בית החולים ליס לנשים וליולדות; פרופ' אריאל יפו; פרופ' עמירם ברעם; פרופ' פואד מוחמד עאזם, מנהל היחידה לפריון ולהפריה חוץ־גופית בבית החולים איכילוב^[5]; פרופ' חיים יעבץ; פרופ' יובל ירון, מנהל היחידה לאבחון גנטי טרום-לידתי במרכז הרפואי תל אביב; ד"ר שפרה זוהר, לשעבר מנהלת מחלקה גינקולוגית בבית החולים זיו.

ב-1930 הוטמנה מגילת היסוד של הטמפלרים בקיר בית הספר בשרונה, שהפך לבית החולים ליולדות בקריה. שנים לאחר מכן היא נחשפה במקרה במהלך שיפוץ^[6].

לאחר גירוש הגרמנים והסתלקות הבריטים, הוסב המבנה ב-1949 לבית החולים ליולדות הקריה.

מאולם הכניסה נמתח מסדרון קצר שהוליך למשרדו של מנהל מחלקת היולדות הפרופ' פייזר ולקיר שלו הוצמד ארון גבוה ומסיבי.

באחד השיפוצים באמצע שנות השמונים החליט פייזר לפנות את הארון. הארון לא היה מחובר לקיר, וכשהוא סולק ממקומו התגלה בקיר שמאחוריו לוח אבן משיש חברוני בגוון לבן-ורוד. גודל הלוח היה כ-50 על 35 ס"מ, הוא בלט כשלושה ס"מ מהקיר, והוא נקבע בגובה פני אדם מעל הרצפה. בתוך האבן החברונית הקשה היה מונח גליל מתכת אפור מצופה אבץ שהולחם ונאטם משני צדדיו.

כשפתחו את הגליל נתגלה לוח נחושת שעוביו כסנטימטר ועליו חקוקה כתובת בגרמנית. מלבד לוח הנחושת, נארזו בגליל מטבעות מנדטוריים עטופים בנייר מיוחד משוח בשמן פרפין. המטבעות הוטבעו ב-1927 בהנפקה הראשונה של כסף ארץ-ישראלי. כן הוטמנו בגליל המתכת כעשרה שרטוטים אדריכליים בהעתקת שמש של תוכניות המבנה במבטים שונים.

האוצר הועבר להנהלת בית החולים ומוסגר בלוח תצוגה, וזה נתלה בחדר הישיבות. עם העברת בית החולים ליולדות למִתחם איכילוב ביוני 1997 הועברה הוויטרינה למשרדו של פרופסור יוסי לסינג, מנהל בית החולים ליס לנשים וליולדות.

פייזר נפטר ב-20 באוקטובר 2022. הותיר אחריו אישה, לילי לבית רסין, חברה בהנהגת ויצו העולמית, וחברת אגודת הידידים וחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב^[7], וחמישה ילדים: נעמי, דפנה, אביבה והתאומים ערן ודניאל. התגורר בצפון תל אביב.

דודו היה הד"ר דניאל (פריץ) פייזר. בן דודו היה הפרופ' עלי פייזר, אביו של הפרופ' עמוס פייזר.

• תמונת המגילה שהתגלתה במחלקה הגיניקולוגית