ג'ון אשקרופט
 | |||||||||
| דיוקנו הרשמי כתובע הכללי של ארצות הברית | |||||||||
| לידה |
9 במאי 1942 (בן 82) שיקגו, אילינוי, ארצות הברית | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | ג'ון ויליאם אשקרופט | ||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||||
| השכלה | אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת ייל | ||||||||
| עיסוק | פוליטיקאי, שדלן | ||||||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||||||
| דת | פנטקוסטליזם | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
  | ||||||||
  | |||||||||
ג'ון דייוויד אשקרופט (באנגלית: John David Ashcroft; נולד ב-9 במאי 1942) הוא פוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כתובע הכללי של ארצות הברית בממשלו של ג'ורג' ווקר בוש בשנים 2001–2005. טרם מינויו לתפקיד התובע הכללי, היה אשקרופט חבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת מיזורי (2001-1995) ומושל מיזורי (1993-1985). כיום הוא מנהל חברת שדלנות בוושינגטון הבירה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית דרכו וקריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשקרופט נולד בשיקגו שבאילינוי, בנם של גרייס פ. (לבית לארסן) וג'יימס רוברט אשקרופט. לאחר זמן מה עברה המשפחה לספרינגפילד שבמיזורי, שם היה אביו כומר בקהילת "אספות האלוהים", פלג נוצרי המשתייך לתנועת הפנטקוסטליזם, וכיהן כנשיא אוניברסיטת אוונג'ל בשנים 1958–1974, ובשנים 1958–1963 היה נשיא מכללת התנ"ך המרכזית. אמו הייתה עקרת בית, שהוריה היגרו לארצות הברית מנורווגיה[1]. אשקרופט למד בבתי ספר מקומיים בספרינגפילד.
הוא למד באוניברסיטת ייל, שם היה חבר באגודת הסתרים "סנט אלמו", וסיים את לימודיו ב-1964. ב-1967 קיבל תואר Juris Doctor במשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת שיקגו. לאחר לימודי המשפטים, אשקרופט לימד בקצרה דיני עבודה ועבד כמִנְהֲלָן באוניברסיטת המדינה של מיזורי. במהלך מלחמת וייטנאם הוא לא גויס לכוחות המזוינים של ארצות הברית מכיוון שקיבל שש דחיות טיוטות לימודיות ודחיית עבודה אחת בגלל עבודתו בתחום ההוראה[2]. ב-1972 התמודד אשקרופט על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לייצוג מחוז הקונגרס השביעי של מיזורי בבית הנבחרים של ארצות הברית, אך בבחירות המקדימות הפסיד לג'ין טיילור. אחרי הבחירות המקדימות, מושל מיזורי קיט בונד מינה את אשקרופט למבקר המדינה של מיזורי, תפקיד אשר היה לא מאויש מאז היבחרו של מזכיר המדינה בונד לתפקיד המושל.
ב-1974 הפסיד אשקרופט בבחירות לתפקיד מבקר מדינת מיזורי בידי ראש מחוז ג'קסון ג'ורג' וו. לאהר, שטען כי אשקרופט אינו ראוי להיות מבקר המדינה משום שאינו רואה חשבון. באותה התקופה מונה אשקרופט לעור התובע הכללי בידי התובע הכללי של מיזורי ג'ון דנפורת'. במהלך שירותו כעוזר התובע הכללי חלק את משרדו על קלרנס תומאס, לימים שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית (ב-2001 השביע תומאס את אשקרופט לתפקיד התובע הכללי של ארצות הברית). בשנת 1976 נבחר דנפורת' לסנאט של ארצות הברית, ואשקרופט נבחר להחליפו בתפקיד התובע הכללי. הוא הושבע לתפקידו ב-27 בדצמבר 1976. ב-1980 נבחר אשקרופט מחדש עם 64.5 אחוז מקולות הבוחרים, וזכה ב-96 מתוך 114 מחוזות מיזורי.
מושל מדינת מיזורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשקרופט נבחר לתפקיד מושל מיזורי ב-1984 וכעבור ארבע שנים נבחר לתקופת כהונה שנייה, ובכך נהפך לרפובליקני הראשון (והיחיד עד היום) בתולדות מיזורי שנבחר לשתי תקופות כהונה רצופות. בשנת 1984, יריבו בבחירות היה סגן המושל קן רוטמן, מועמד המפלגה הדמוקרטית. מסע הבחירות שלילי מצד שני המועמדים באופן בולט. במודעות הקמפיין שלו הציג אשקרופט את הניגוד בין קהל הבוחרים הכפרי שלו לבין קהל הבוחרים העירוני של יריבו מסנט לואיס. בסופו של דבר, אשקרופט זכה ב-57 אחוזים מקולות הבוחרים וזכה ב-106 מחוזות — אז הניצחון הגדול של הרפובליקנים בהיסטוריה של הבחירות לתפקיד המושל במיזורי.
ב-1988 זכה אשקרופט בשנית בבחירות הפעם בהפרש גדול יותר מהבחירות הקודמות, וגבר על יריבתו הדמוקרטית בטי קופר הרנס, רעייתו של המושל לשעבר וורן הרנס ומי שהייתה הגברת הראשונה של מיזורי. אשקרופט קיבל 64 אחוזים מקולות הבוחרים בבחירות הכלליות — מה שהיה הניצחון הראשון של מושל בתולדות מיזורי מאז מלחמת האזרחים האמריקנית. במהלך תקופת כהונתו השנייה היה יושב ראש אגודת המושלים הלאומית בשנים 1991–1992. כמושל, סייע אשקרופט במיסוד סטנדרטים והטלות גזר דין מחמירים יותר בכל הנוגע לפשעי אקדח, פעל להגדלת המימון עבור רשויות אכיפת החוק המקומיות והקפדה על סטנדרטים וענישה קשים יותר עבור אנשים שהכניסו אקדחים לבתי ספר.
בסנאט האמריקאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1994 נבחר אשקרופט לסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת מיזורי, שם שוב החליף את ג'ון דנפורת', שפרש מהתפקיד. אשקרופט זכה בכשישים אחוזים מקולות הבוחרים וגבר על אלן ויטה האפרו-אמריקאי, המועמד הדמוקרטי וחבר בית הנבחרים של ארצות הברית. במהלך כהונתו בסנאט, התנגד להגבלות שיזם ממשלו של הנשיא ביל קלינטון על ערכת השבבים "קליפר" של הסוכנות לביטחון לאומי. ב-1999, כיו"ר ועדת המשנה של ועדת המשפט לענייני פטנטים, סייע אשקרופט להארכת פטנטים על מספר תרופות שהמשמעותית מביניהן היא התרופה נגד הרגשת לוראטדין במטרה למנוע שיווק של תרופות גנריות זולות יותר.
ב-5 בינואר 1999 הודיע כי אין בכוונתו להתמודד לנשיאות ארצות הברית אחרי ששקל זאת אשתקד וכי ברצונו להתמודד מחדש לסנאט בבחירות 2000[3]. ב-30 במרץ 2000, בצוותא עם הסנאטור ראס פיינגולד, כינס אשקרופט את הדיון היחיד בסנאט בנושא אפיון גזעי. הוא טען כי אפיון גזעי מנוגד לחוקת ארצות הברית וכי הוא תומך בחקיקה המחייבת את כוחות משטרה לדווח נתונים סטטיסטיים על פעולותיהן.
לקראת הבחירות לסנאט ב-2000, גבר אשקרופט בבחירות המקדימות שנערכו במפלגה הרפובליקנית על עמיתו מארק פרקל. בבחירות הכלליות ניצב בפני מושל מיזורי המכהן ומועמד המפלגה הדמוקרטית מל קרנהאן. שלושה שבועות לפני יום הבחירות נהרג המושל בהתרסקות מטוס, יחד עם בנם רנדי (שהטיס את המטוס) וכריס סיפורד, ראש הסגל של המושל ואסטרטג במטה הבחירות שלו[4]. בשל הזמן הקצר שנותר עד ליום הבחירות, חוקי הבחירות במיזורי לא אפשרו להסיר את שמו מפתקי ההצבעה. המושל בפועל, רוג'ר וילסון, הודיע כי אם קרנהאן המנוח יקבל את מרב הקולות, ימנה את רעייתו לאייש את המושב אליו ייבחר. פעולה זו הפכה אותה למעשה למועמדת המפלגה הדמוקרטית לסנאט מטעם מיזורי. כאות כבוד למנוח, השעה אשקרופט את מסע הבחירות שלו בתקופת האבל על המושל. ג'ין קרנהאן לא ניהלה מסע בחירות באופן פעיל אך הודיעה כי בכוונתה לקבל את מינויו של וילסון.
המירוץ היה צמוד למדי טרם אסון התעופה, ו-50.5% מקולות הבוחרים ניתנו למל קרנהאן, שהם 1,191,812 קולות הלכה למעשה[5]. ג'ין קרנהאן מונתה לסנאט ב-2001, אך על פי החוק במיזורי, היא תכהן בסנאט עד אשר יתקיימו בחירות מיוחדות נוספות. בכך נהיה אשקרופט יהסנאטור היחיד שוהבס בבחירות מחדש לתפקיד בידי אדם מת.
התובע הכללי של ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 2000, לאחר כישלונו בבחירות לסנאט של ארצות הברית, נבחר אשקרופט בידי נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש לתפקיד התובע הכללי של ארצות הברית. מינויו אושר בסנאט ברוב 58 מול 42 כאשר מרבית הסנאטורים הדמוקרטים הצביעו נגדו, באמתלת התנגדותו הקודמת לכפות ביטול הפרדה גזעית באוטובוסים, וכן התנגדות לתמיכתו של אשקרופט בתנועות נגד הפלות. במאי 2001 חשפה לשכת החקירות הפדרלית כי סוכניה איבדו אלפי מסמכים קשורים לחקירת הפיגוע באוקלהומה סיטי, ובעקבות זאת אישר אשקרופט את השהיית הוצאתו להורג של טימותי מקווי אשר הורשע בביצוע הפיגוע ונידון למוות בגינו.
לאחר פיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית, היה אשקרופט מהתומכים הנלהבים ביותר בממשל בחקיקת חוק הפטריוט. אחת מהוראות החוק, סעיף 215, מאפשרת ללשכת החקירות הפדרלית (FBI) להגיש בקשה למתן צו מבית המשפט לפיקוח על מודיעין זר (United States Foreign Intelligence Surveillance Court) לחייב זימון "כל דבר מוחשי" לצורכי חקירה. על הוראה זו נמתחה ביקורת מצד קבוצות אזרחיות ומקצועיות המודאגות מהפרת פרטיות. אשקרופט התייחס להתנגדות "התאחדות הספריות האמריקאית לסעיף 215 כ"היסטריה" בשני נאומים נפרדים שנשא בספטמבר 2003. על פי שני סוכני FBI שהעידו תחת שבועה בפני הוועדה לחקר אירועי 11 בספטמבר, אשקרופט התעלם מאזהרות שהתריעו על מתקפה קרבה ובאה של אל-קאעידה.
ב-2002 הותקנו וילונות החוסמים את ראיית פסל "רוח הצדק" שבבניין מחלקת המשפטים של ארצות הברית ע"ש רוברט קנדי. הפסל הוא בדמות אישה הלבושה בשמלה דמוית טוגה עם שד אחד חשוף, אשר חשוף לעין הציבור כאשר התובע הכללי נושא נאום[6]. בווילונות נעשה שימוש לראשונה על בסיס שכירות במהלך כהונתו של התובע הכללי דיק תורנבורו. פקידי מחלקת המשפטים התעקשו זה מכבר להתקין וילונות בהיכל המרכזי של בניין המחלקה במטרה לשפר את השימוש בחדר כרקע וכי לאשקרופט אין שום קשר לזה. יורשו של אשקרופט, אלברטו גונזאלס, הסיר את הווילונות ביוני 2005[7]. בתפקידו כתובע הכללי ערך אשקרופט תפילות יומיות.
במרץ 2004 קבעה מחלקת המשפטים כי תוכנית מודיעין-הפנים של הנשיא בוש — תחת שם הקוד "רוח כוכבית" — היא בלתי חוקית. זמן מה לאחר הקביעה, חלה אשקרופט באורח אנוש כתוצאה מדלקת לבלב חריפה. היועץ המשפטי של הבית הלבן, אלברטו גונזאלס, וראש הסגל שלו אנדרו קארד, ניגשו למיטה של אשקרופט ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים כדי לשכנע את התובע הכללי חסר היכולת לחתום על מסמך המאשר מחדש את אותה התוכנית אשר הוכרזה בלתי חוקית בידי מחלקת המשפטים[8]. על פי עדותו בפני ועדת המשפט של הסנאט של ארצות הברית, התובע הכללי בפועל ג'יימס קומי, אז סגן התובע הכללי, הזעיק את מנהל ה-FBI רוברט מולר לבית החולים בטרם הספיקו גונזאלס וקארד להחתים את אשקרופט על אישור התוכנית. אשקרופט הצליח בסופו של דבר בשארית כוחותיו למאן לחתימה על אישור התוכנית. על פי תיאור שנתן בריאיון עיתונאי לרדיו, ראש משרד היועץ המשפטי למחלקת המשפטים ג'ק גולדסמית' נכח בחדר בו אושפז אשקרופט ואיתו גם פטריק פילבין, העוזר לסגן התובע הכללי. מנהל ה-FBI, רוברט מולר, שגם הוא מיהר לבית החולים, דיבר בטלפון עם צוות האבטחה של אשקרופט והורה להם לא לאפשר לקארד או לגונזאלס להוציא את קומי מחדר האשפוז.
ב-9 בנובמבר 2004, לאחר היבחרו של בוש לנשיאות מחדש, הודיע אשקרופט על התפטרותו מתפקיד התובע הכללי שנכנסה לתוקף ב-3 בפברואר 2005, אחרי שהסנאט אישר את מינויו של אלברטו גונזאלס לתובע הכללי.
לאחר פרישתו מהחיים הציבוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 2005 ייסד אשקרופט את חברת ייעוץ אסטרטגי בשם "קבוצת אשקרופט LLC". באוגוסט 2006 דווח בעיתון "וושינגטון פוסט" כי לחברה של אשקרופט 30 לקוחות, שרבים מהם ייצרו מוצרים או טכנולוגיה העוסקות בביטחון פנים. המשרד לא חשף כשליש מרשימת הלקוחות שלו מטעמי סודיות. למשרד השדלנות בו שותף אשקרופט יש גם משרד עורכי דין, המכונה "משרד עורכי הדין אשקרופט". בדצמבר 2014 נשכר משרד עורכי הדין על ידי סוחר הנשק הרוסי ויקטור בוט למען ביטול הרשעתו שניתנה ב-2011. ביוני 2017 נשכר אשקרופט על ידי ממשלת קטר לבצע סקירת התאמה ואסדרה של המסגרת הקטרית נגד הלבנת הון נגד וטרור, במטרה לסייע בהתייצבות הממשלה בדוחה נגד האשמות לפיהן היא תומכת בטרור וכן בהאשמות אחרות מצד הנשיא דונלד טראמפ. ביוני 2018 החל אשקרופט להיות חלק בצוות ההגנה של נג'יב רזאק, ראש ממשלת מלזיה, במסגרת חקירת השחיתות המתנהלת נגדו מאז 2016.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ון אשקרופט, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'ון אשקרופט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ג'ון אשקרופט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ון אשקרופט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ון אשקרופט, באתר Songkick (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ויליאם אדמס רייטוויסנר, The Ancestors of John Ashcroft, באתר wargs.com (באנגלית)
- ^ בוב הרברט, Where Is The Shame?, באתר הניו יורק טיימס, 27 באוגוסט 2004 (באנגלית)
- ^ Ashcroft decides not to jump into 2000 race, באתר CNN, 5 בינואר 1999 (באנגלית)
- ^ מושל מיזורי נהרג בהתרסקות מטוס, באתר ynet, 17 באוקטובר 2000
- ^ המועמד המת ניצח בבחירות לסנאט, באתר ynet, 8 בנובמבר 2000
- ^ ג'וליאן בורגר, Staff cry poetic injustice as singing Ashcroft introduces patriot games, באתר הגרדיאן, 4 במרץ 2002 (באנגלית)
- ^ מארק שרמן, "Spirit of Justice" statue exposed in all her glory, באתר AP, 25 ביוני 2005 (באנגלית)
- ^ פול קיין ודן איגן, Gonzales Hospital Episode Detailed, באתר וושינגטון פוסט, 16 במאי 2007 (באנגלית)
| התובעים הכלליים של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
- בוגרי אוניברסיטת ייל
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת שיקגו
- התובעים הכלליים של מיזורי
- מושלי מיזורי
- מושלי מדינות ארצות הברית מהמפלגה הרפובליקנית
- חברי הסנאט של ארצות הברית ממיזורי
- סנאטורים חברי המפלגה הרפובליקנית
- שדלנים אמריקאים
- התובעים הכלליים של ארצות הברית
- חברי הקבינט של ארצות הברית בממשל ג'ורג' ווקר בוש
- אמריקאים שנולדו ב-1942
- חברי האגודה הפדרליסטית
- בוגרי בית הספר למשפטים באוניברסיטת שיקגו