אלכס פלג

אלכס פלג

לידה	25 במאי 1938 כ"ד באייר ה'תרצ"ח בוקרשט, רומניה
פטירה	14 בינואר 2022 (בגיל 83) י"ב בשבט ה'תשפ"ב תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	1956–2022 (כ־66 שנים)
פרסים והוקרה	פרס מאיר מרגלית (1989) פרס משה הלוי (1996) פרס קלצ'קין (1998) פרס רוזנבלום (2007) פרס אמ"י (2016)
פרופיל ב-IMDb

אלכס פלג (25 במאי 1938 – 14 בינואר 2022) היה שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי, חבר סגל השחקנים של תיאטרון "הבימה".

נולד בבוקרשט, רומניה בשם אלכסנדר שטרומינגר לחיים ושרה. בגיל 13 עלה לישראל, והוא בוגר המחזור הראשון של הכפר הירוק. שירת בלהקת פיקוד המרכז ובלהקת גייסות השריון. למד משחק בבית הספר הדרמטי של הבימה ואחר כך השתלם במשחק בפריז. בשנת 1963 הצטרף לצוות השחקנים של תיאטרון הבימה.

היה נשוי לגילה, בתם של מרים ואהרן שלוש, ולזוג שתי בנות.

פלג נפטר ב-14 בינואר 2022 בגיל 83.^[1]

בין תפקידיו בהבימה: "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" (ניק), "ממלא המקום" (ריקרדו פונטאנה), "טנגו" (ארתור), "הטירה" (יוסף ק.), "המאהב" (ריצ'רד), "מסע יום ארוך אל תוך הלילה" (אדמונד), "האחים קרמזוב" (איוון), "השחף" (קונסטנטין), "הרובע העתיק" (הסופר), "צ'כוב צ'כובה" (צ'כוב), "טיול בין העצים" (הנימון), "אלזה" (וורנר הרמן), "יהוא" (זיף), "נושים" (גוסטב), "העלמה והמוות" (ד"ר מיראנדה), "האב" (ד"ר אוסטרמרק), "רוחות" (פאסטור מאנדרס), "אנה וייס" (דוד), "קדיש לנעמי" (לואי גינסברג), "הנאהבים והנעימים" (הרב יוד'ל), "הנסיגה ממוסקבה" (אדוארד), ו"אנטיגונה" (שליח).

כמו כן שיחק בהצגות בתיאטרון חיפה, תיאטרון באר שבע, בית ליסין, ובתיאטרון אנסמבל הרצליה.

בתיאטרון חיפה שיחק ב"אילוף הסוררת" (לוצ'נטיו), "אנדורה" (מאן דהוא), "מעגל הגיר הקווקזי", "הלילה לאיש", "מרחב מוגן" (נחמיה), "הנכד" (מנחם), וב"מדלן" (סר צ'ארלס סטרמן).

בתיאטרון באר שבע שיחק ב"פילדלפיה אני בא" (האב), "כולם היו בניי" (ג'ו קלר), "אחרון ימיה" (פרופסור ברגר) וב"הרבה רעש על לא כלום" (לאונאטו).

בתיאטרון "בית ליסין" שיחק ב"המחיר" (ויקטור), "דולפינים", "הדוד וניה" (פרופסור סרבריאקוב), וב"מי מפחד מווירג'יניה וולף?" (ג'ורג'), אשר על משחקו בהצגה זו זכה בשנת 1989 בפרס מרגלית.

בתיאטרון אנסמבל הרצליה שיחק ב"שלוש אחיות" (בתור צ'בוטיקין) וב"פימה" (בתפקיד ברוך) .

בשנות השבעים והשמונים העלה שתי הצגות יחיד בבימויו של יצחק שאולי, "קהיר פברואר 78" של המחזאי יצחק בן-נר שעלתה בשנת 1982, ו"פרחים לעכבר לבן",^[2] המבוססת על הסיפור הקצר "פרחים לאלג'רנון" מאת דניאל קיז. ובתרגומו של אהוד מנור. ההצגה הועלתה במשך 11 שנים משנת 1974 ועד לשנת 1985.

בשנת 2014 עלתה בהשתתפותו ההצגה "הבחירה" של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער.^[3]

בין תפקידיו בקולנוע ובטלוויזיה: "מצדה", "גולדה", "קסטנר", "המכון", "דום לב", "מיי פירסט סוני", "היה נהדר!","חדר מלחמה" ו"כתב פלילי", "60 שעות לסואץ" של קובי יגר, "על חבל דק" של מיכל בת-אדם, "איה: אוטוביוגרפיה דמיונית" של מיכל בת-אדם, "סיפור אינטימי" של נדב לויתן, "זמן אמת" ו"קו 300" (בתפקיד יצחק זמיר) של אורי ברבש, "עץ הדומים תפוס" של אלי כהן, "סודות משפחה" של ניצה גונן, "השיבה מהודו" של מנחם גולן, ו"אבידות ומציאות" של שבי גביזון. בשנת 2013 שיחק בסרטו של תום שובל, "הנוער", ובאותה שנה השתתף בסרט קצר המתאר את סיפורו המקראי של תל שילה ומוקרן במגדל הרואה על מסך ברוחב 12 מטרים. ב-2015 גילם את דמותו של עמוס עוז המבוגר בסרטה של נטלי פורטמן "סיפור על אהבה וחושך". ב-2017 השתתף בסרטו של אריק רוטשטיין "אנטנה". ב-2022 השתתף בסרט הקצר "מכתב לחזיר", שיצא לאחר מותו.^[4]

אלכס פלג זכה בפרס מאיר מרגלית (1989), פרס עיריית תל אביב ע"ש משה הלוי (1996), פרס קלצ'קין מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל (1998) ובפרס רוזנבלום למפעל חיים מטעם עיריית תל אביב (2007). בנימוקי השופטים לפרס רוזנבלום נכתב: "פלג, מגדולי השחקנים של התיאטרון הישראלי, מקצוען עד לשד עצמותיו, הופיע במגוון עצום של תפקידים... בכולם הפגין אינטליגנציה, רצינות ומחויבות, שאליהם ידע לרתום אותו להט ההופך שחקן לשחקן גדול באמת".^[5] בשנת 2016 זכה פלג בפרס אמ"י על מפעל חיים. הפרס ניתן מטעם איגוד אמני ישראל על תרומה וחשיבות גדולה לתרבות הישראלית.^[6]

• מצדה (1981)
• קו 300 (1997)
• קפה פריז (1997)
• דום לב (2001)
• מיי פירסט סוני (2002)
• השיר שלנו (2005)
• חדר מלחמה (2005)
• כתב פלילי (2005)
• האי (2008)
• אבידות ומציאות (2008)
• אלטלנה (2008)
• חטופים (2009)
• השועלים (2011)
• בנות הזהב (2012)
• המשרד (2013)
• מתים לרגע (2017)
• שקופים (2021)
• מה שבע (2021)

מדיה וקבצים בנושא אלכס פלג בוויקישיתוף

• אלכס פלג, באתר "הבמה"
• אלכס פלג, באתר תיאטרון "הבימה"
• אלכס פלג, באתר סוכנות השחקנים "רינת ואילן"
• אלכס פלג, באתר אידיבי
• יעקב בר-און, ‏"נטלי פורטמן בחרה אותי לתפקיד כי הזכרתי לה את עמוס עוז", באתר מעריב אונליין, 6 בספטמבר 2017
• אלכס פלג, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אלכס פלג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אלכס פלג, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• אלכס פלג, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• אלכס פלג, בארכיון הבימה
• אלכס פלג, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים