ישראל דורון (ראש עיר)
 | |||||
| לידה | 1924 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 23 בפברואר 2022 (בגיל 98 בערך) | ||||
| מפלגה | מפלגת העבודה | ||||
| |||||
  | |||||
ישראל דורון (1924[1] – 23 בפברואר 2022) היה ראש עיריית עכו בין השנים 1969–1983.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצעירותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת 1924 בשם ישראל שניידר בעיר סטורוז'ינץ שבצפון בוקובינה, רומניה (כיום באוקראינה).[1] בשנת 1940, במהלך מלחמת העולם השנייה כאשר הרוסים פלשו וסיפחו את האזור לברית המועצות, הוא גורש לאוקראינה, שם שהה עד שנת 1944. לאחר נסיגת גרמניה הנאצית מעיר הולדתו, הוא חזר וגויס לצבא האדום, ושירת שנה ביחידה לסילוק מוקשים.[1]
ב-1946 דורון עזב את ברית המועצות לרומניה ועלה לארץ ישראל לאחר מסע דרך הונגריה, אוסטריה ואיטליה. באיטליה פגש שוב את מרים (מגדה), שהכיר מסניף בית"ר בבודפשט. השניים נישאו[1] ונולדה להם הבת, רבקה. הם עברו למחנה פליטים של אונרר"א בדרום איטליה ומשם עלו בשנת 1948 לישראל בספינה "קדמה" והגיעו לבית העולים "נווה חיים" סמוך לחדרה. גויס לחטיבת גבעתי, שם שירת במלחמת העצמאות. לאחר השחרור מצה"ל השתקע עם משפחתו בעכו.[1] בשנת 1958 רכש דירה בשיכון רסקו בעיר. אביו, יוסל, היה בעל חנות מכולת ברוב בורוכוב בעיר.
הוא החל לעבוד כפקיד בצרכנייה בעכו, ברחוב בן עמי-פינת ויצמן. התקדם לקופאי,[1] ולבסוף שימש כמנהל הצרכנייה.[2]
דורון היה מזכיר האיגוד המקצועי של עובדי התעשייה הזעירה והעובדים החקלאים במועצת פועלי עכו[1]
בעיריית עכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1969 התמודד מול יוסף כתארן מטעם אחדות העבודה. נבחר למועצת העיר עכו בראשות רשימת המערך.[3] סיעתו כללה שישה נציגים למועצת העיר והוא הפך לראש העיר,[4] נבחר מחדש ב-1974[5] וב-1978.[6]
במהלך שנות בעירייה, הוא איים 14 פעם להתפטר עקב אירועים שונים. בשנת 1973, הודיע על התפטרותו לאחר שמשרד הבריאות ייחס לו ולעירייה את ההחלטה לסגור את המשחטה העירונית.[7] ביולי 1974, בעל המשחטה הסתגר עם משפחתו ואיים להתאבד, ועיריית עכו נענתה לדרישותיו והסכימה לפתוח מחדש. בתגובה, דורון התפטר כיוון שזו כניעה לגנגסטריזם.[8] בשנת 1978 נחתם הסכם ברית ערים תאומות עם העיר רקלינגהאוזן בגרמניה. במהלך שנת 1980, הודיע מספר פעמים על התפטרותו מראשות העיר וחזר בו מכך.[9]
כיהן כראש עיריית עכו מטעם העבודה עד לינואר 1983, לאחר מכן, נבחר שוב למועצת העיר, הפעם מטעם הליכוד.[10] במאי 1983, התפטר סופית.[11][12]
במהלך כהונתו קיבל את ההחלטה לקיים את פסטיבל עכו ותרם לביסוסו בשנים הראשונות,[13] כמו כן סייע להקמת מוזיאון אסירי המחתרות במצודת עכו.[14]
בשנת 2009, קיבל את עיטור "יקיר פסטיבל עכו" על פועלו.[13]
ישראל דורון נפטר ב-23 בפברואר 2022. הותיר אחריו נכדים ונינים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד פינצי, ביוגרפיה, באתר "נהרתון"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 למרחב, סריקה באתר הספרייה הלאומית, לעכו כל הסגולות להפיכתה לעיר נופש ותיירות משגשגת, 27 באוקטובר 1969
- ^ זהה את מרכזי הקניות של פעם, עכונט 29 במאי 2005
- ^ סופר למרחב, ישראל דורון- מועמד לרשות עכו, באתר הספריה הלאומית, 8 באוגוסט 1969
- ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות לראשות עיריית עכו, ילקוט הפרסומים 2486, 5 בדצמבר 1978, עמ' 348
- ^ מעריב, באתר הספריה הלאומית, דורון נבחר מחדש בעכו, 4 בפברואר 1974
- ^ דורון נבחר מחדש בעכו, דבר, 4 בפברואר 1973, עמוד 7, אתר עיתונות יהודית היסטורית
- ^ ניסיונות להשפיע על ראש עירית עכו לבטל את התפטרותו, דבר, 19 בספטמבר 1973, עמ' 15, אתר עיתונות יהודית היסטורית
- ^ דבר באתר הספרייה הלאומית, עיריית עכו נענתה לדרישות משפחה שאיימה להתאבד, 11 ביולי 1974
- ^ ראש עיריית עכו "שבר את הכלים" מעריב, 13/07/1980
- ^ יצחק מרידור, דורון, ראש עיריית עכו לשעבר, נבחר מחדש בקולות הליכוד, באתר דבר, הספרייה הלאומית, 19 בינואר 1983
- ^ ישראל דורון אתר עירית עכו
- ^ מאיר הראובני, ראש עיריית עכו התפטר "סופית", באתר עיתון דבר, אתר הספרייה הלאומית, 11 במאי 1983
- ^ 1 2 "יקירי עכו: ישראל דורון ומיכה ינון". הבמה. 9 באוגוסט 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ מאיר הראובני, עיתון מעריב, למבצר עכו תבוא גאולה -התבשרו לוחמי המחתרות ש"חזרו לכלא", באתר הספריה הלאומית, 6 ביולי 1978