טונדו דוני
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | מיכלאנג'לו |
| תאריך יצירה | 1507 לערך |
| טכניקה וחומרים | שמן וטמפרה על לוח עץ. |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
120 ס״מ  |
| גובה |
120 ס״מ |
| קוטר | 120 |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
הרנסנס הגבוה |
| מספר יצירה |
00287181 (גלריית אופיצי) |
| מיקום |
גלריית אופיצי פירנצה שבאיטליה |
  | |
טונדו דוני (באיטלקית: Tondo Doni) הוא טונדו מעשה ידי הצייר מיכלאנג'לו, שצויר בשנת 1507 לערך ומתאר את המשפחה הקדושה. היצירה מוצגת בגלריית אופיצי בפירנצה.[1]
היסטוריה ורקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טונדו דוני (או טונדו מדונה) הוא הציור על לוח עץ הגמור היחיד של מיכלאנג'לו ששרד. הוא עדיין נמצא במסגרת המקורית שלו. שני ציורים לא גמורים מוצגים בגלריה הלאומית בלונדון. הציור ככל הנראה הוזמן בידי אניולו דוני כדי להנציח את נישואיו למגדלנה סטרוזי, בת למשפחה טוסקנית בעלת עוצמה (אנ'). הוא בצורת טונדו, שמשמעותו באיטלקית "עגול", צורה אשר בדרך כלל נקשרה בתקופת הרנסאנס לערכי משפחה.
העבודה נוצרה ככל הנראה בתקופה שלאחר נישואיו של דוני בשנת 1503 או 1504, ולפני שהחלו הציורים של תקרת הקפלה הסיסטינית בשנת 1508.
השפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקומפוזיציה ככל הנראה הושפעה חלקית מקרטון (רישום מפורט) של הציור אנה הקדושה, הבתולה וישו הילד של לאונרדו דה וינצ'י. מיכלאנג'לו ראה את הקרטון בשנת 1501 בזמן שעבד בפירנצה על פסל דוד. המשפחה הקדושה של מיכלאנג'לו היא קבוצה הדוקה ומופרדת בקדמת התמונה, כאשר דמות הבתולה בונה פירמידה או משולש רנסאנס טיפוסי.
ה"טונדו דוני" נקשר גם ל"המדונה והילד עם דמויות עירום" של לוקה סיניורלי המוצג בגלריית אופיצי.[2][3] מיכלאנג'לו כנראה הכיר את היצירה, ורצה לשלב את רעיונותיה בעבודתו שלו. המדונה של סיניורלי משתמשת באופן דומה בצורת טונדו, מתארת דמויות גבריות בעירום ברקע, ומציגה את הבתולה יושבת ישירות על האדמה.[4]
שני תבליטים אשר המתארים דמות סאטיר עם דיוניסוס התינוק היו זמינים למיכלאנג'לו, ויכלו לשמש כמקור השראה. הראשון, "סרדוניקס קמאו", תבליט סרדוניקס עתיק. והשני, העתק של הראשון מן המאה ה-15 שנוצר בסדנתו של דונטלו והוצג בפאלאצו מדיצ'י-ריקארדי. שתי היצירות יכלו לשמש מקור השראה לשלושה היבטים של הציור: הצורה המעגלית, דמותה המעט גברית של מרים, והתנוחה המוגבהת של ישו הילד.[3]
בנוסף, ישנם חוקרים הטוענים ש"טונדו דוני" צויר בהשראת פסל לאוקואון, שהתגלה בשנת 1506 ברומא, אירוע בו מיכלאנג'לו ככל הנראה נכח. תנוחת הדמות העירומה הנראית בצמוד לכתפו של יוסף מזכירה את הפיתולים של הדמויות בלאוקואון.
תיאור היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"טונדו דוני" מציג את המשפחה הקדושה (ישו הילד, אמו מרים הבתולה ואביו יוסף) בחזית, יחד עם יוחנן המטביל באזור הביניים וחמש דמויות עירום גבריות ברקע. הכללתן של דמויות אלו פורשה במגוון דרכים שונות.
מרים היא הדמות הבולטת ביותר בקומפוזיציה, ותופסת חלק ניכר ממרכז התמונה. היא יושבת ישירות על הקרקע ללא כרית בינה לבין הדשא, כדי להעביר טוב יותר את תמת הקשר הישיר בינה לבין האדמה: הקרקע מתחתיה ירוקה בעוד שבאזורים אחרים היא צחיחה. בקדמת התמונה, מצד שמאל צמח התלתן המסמל את השילוש הקדוש, מצד ימין הכלנית המסמלת את הפסיון של ישו.[4] יוסף ממוקם גבוה יותר ממרים, וזהו מאפיין יוצא דופן בקומפוזיציות של המשפחה הקדושה. מרים יושבת בין רגליו, כך שנדמה שהוא מגן עליה, רגליו הגדולות יוצרות צורה הדומה לכס מלכות. ישנה מחלוקת בשאלה האם הציור מתאר את מרים מקבלת את הילד מיוסף, או להפך.[4] יוחנן המטביל, הפטרון של פירנצה הנכלל בדרך כלל בעבודות פלורנטיניות המתארות את המדונה והילד, נמצא באמצע הציור, בין המשפחה לבין הרקע. הסצנה נראית כפרית, כאשר המשפחה נהנית על הדשא ומופרדת על ידי קיר נמוך מהקבוצה מאחור.
פס אופקי, אולי קיר, מפריד בין החזית לרקע בו מתוארות חמש דמויות עירומות שמשמעותן הייתה נתונה לחילוקי דעות רבים. המשפחה גדולה בהרבה מהדמויות ברקע, כך שנוצרת אשליה של עומק. מאחורי יוחנן המטביל נמצא רכס בצורת חצי גורן, שעליו דמויות העירום נשענות או יושבות. חצי גורן אופקי זה מהדהד את הצורה העגולה של הציור עצמו, ומשמש ניגודיות לאופי האנכי של דמויות המשפחה הקדושה. מרים ויוסף מביטים בבנם, אך אף אחת מדמויות העירום ברקע אינה מביט ישירות לעברו.[4] הרקע הרחוק מכיל נוף הררי המצויר בפרספקטיבה אטמוספירית (ספומאטו).
ניתנו מספר פרשנויות לגבי משמעותן של חמש דמויות העירום ברקע, לפי פרשנות אחת הן מייצגות את בני האדם, אשר חוטאים ולכן הם אינם יכולים להתבונן במשפחה הקדושה.[4]
ההערכה היא כי טונדו דוני היא תמונת לוח העץ היחידה שמיכלאנג'לו צייר ללא סיוע של עוזרים, ובניגוד ל"מדונת מנצסטר" (אנ') ו"הקבורה" (אנ') (שתיהן מוצגות בגלריה הלאומית בלונדון), הייחוס שלה אליו מעולם לא הוטל בספק. בדומה למה שנעשה מאוחר יותר בציורי תקרת הקפלה הסיסטינית, צבעים בהירים הוצמדו זה לזה. קפלי האריגים בבגדי המשפחה מעוצבים עם קווי מתאר חדים. הדמויות העירומות ברקע כוללים קווים רכים יותר, ונראים כמו רמז מקדים לדמויות העירום על תקרת הקפלה הסיסטינית. בגדי הבתולה הם בעלי הצבעים העזים ביותר, ומדגישים את חשיבותה. דמותה נראית מעט גברית, וניתן להסביר זאת בכך שמיכלאנג'לו עשה שימוש במודלים גברים גם עבור דמויות נשיות, כפי שעשה גם בקפלה הסיסטינית.
הציור עדיין נמצא במסגרתו המקורית, שמיכלאנג'לו אולי השפיע על עיצובה. המסגרת מקושטת בהידור ומכילה חמישה ראשים אשר בולטים אל מרחב הצופה. בדומה לדמויות הערומות ברקע, משמעותם של ראשים אלה הייתה נושא לספקולציות. המסגרת מכילה גם גילופים של ירחי סהר, כוכבים, צמחייה וראשי אריות. סמלים אלה אולי מתייחסים למשפחות דוני וסטרוזי, ונלקחו משלטי האצולה שלהן. על המסגרת כתוב: "הירחים קשורים יחד עם סרטים המשתלבים עם האריות", וייתכן כי הכוונה לנישואי שתי המשפחות. הכללתם של חמשת הראשים הבולטים במסגרת הציורים נתפסת לרוב כהתייחסות למוטיב דומה שנמצא בשער גן העדן של לורנצו גיברטי, יצירה שידוע כי מיכלאנג'לו העריץ מאוד.
מיכלאנג'לו השתמש בלוח צבעים עם מספר מוגבל של פיגמנטים הכוללים: צרוסיט, אזוריט, ורדיגריס (אנ') ועוד כמה אחרים. הוא נמנע מלהשתמש באוכרה והשתמש במעט מאוד ורמיליון (פיגמנט אדום בוהק המופק מן המינרל צינובר).[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Holy Family, known as the "Doni Tondo"". גלריית אופיצי. (באנגלית)
- ^ "Madonna with Child Luca Signorelli". גלריית אופיצי. (באנגלית)
- ^ 1 2 Smith, Graham (1975). "A Medici Source for Michelangelo's Doni Tondo". JSTOR. pp. 84–85. ISBN 978-88-6394-085-5. (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 d’Ancona, Mirella Levi (1968). "The Doni Madonna by Michelangelo: An Iconographic Study". JSTOR. pp. 43–50. ISBN 978-0-8153-1823-1. (באנגלית)
- ^ "Michelangelo, Doni Tondo". colourlex.com. (באנגלית)