טוטסי

	יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה

ערך זה עוסק בקבוצה אתנית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו טוטסי (פירושונים).

טוטסי

אוכלוסייה
2,825,000
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
רואנדה רואנדה – 1,044,000 בורונדי בורונדי – 1,207,000 הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו – 297,000 טנזניה טנזניה – 213,000 אוגנדה אוגנדה - 64,000
שפות
קירונדי קיניאוורנדה צרפתית
דת
בעיקר נצרות קתולית
קבוצות אתניות קשורות
הוטו טְוׇוה

טוּטְסִי (באנגלית: Tutsi) הוא כינויה של קבוצה אתנית המהווה תת-קבוצה של ה"בניארואנדה" (Banyarwanda, פירושו "בני רואנדה") ובני בורונדי. הקבוצה מונה אוכלוסייה משמעותית גם באוגנדה, טנזניה ובחלקים צפוניים של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. הטוטסי היא הקבוצה השנייה בגודלה מבין הקבוצות ברואנדה ובורונדי (15%). ברואנדה ובורונדי הן ההוטו (הקבוצה הגדולה ביותר) והטְוׇוה (הקבוצה הקטנה ביותר). יש הסבורים שהמונח קבוצה חברתית מתאים יותר שכן על אף שההוטו והטוטסי הן קבוצות בעלות מוצא שונה ותחושת נבדלות, הן בעלות תרבות דומה ושפה משותפת.

קיים ויכוח לגבי מקורם של הטוטסי, בשל היותם נבדלים מבני ההוטו. רבים מאמינים שמקורם באזורים שונים. במאה ה-14 וה-15 הגיעו מהגרים מאזור כוש וקרן אפריקה, שם האנשים בעלי חזות גבוהה, רזה ובהירה יותר מאשר באזור רואנדה ובורונדי, וקיימת סברה שמהגרים אלה הם אבותיהם של הטוטסי. הם התמקדו בגידול בקר, השתקעו באזור ואימצו את שפת הבנטו ואת התרבות המקומית.

כיום ידוע, על סמך מחקרים גנטיים שנעשו, כי מקורם של בני הטוטסי, כמו גם בני ההוטו, הוא ככל הנראה מאזור צפון אפריקה וקרן אפריקה. שתי הקבוצות חולקות בינן זהות גנטית רבה. עדות זו תומכת בכך שבעבר לא הייתה שונות אתנית בין בני ההוטו לבני הטוטסי, אלא שונות מעמדית. לפי ניתוח זה, בני הטוטסי, שהיו כאמור מגדלי בקר, נחשבו לעילית החברה השולטת בפשוטי העם, ואילו בני ההוטו היו עובדי אדמה ודייגים. את השונות הפיזית מסבירים החוקרים על ידי תזונה שונה של מגדלי הבקר השולטים ופשוטי העם.

לא ניתן לדעת אם זהות גנטית זו נובעת ממקורות משותפים או מעצם כך שבין הקהילות השונות היה ערבוב גנים שנוצר מנישואים.

במאה ה-16 נוסדה ממלכת רואנדה הקדם-קולוניאלית על בסיס יחסי הגומלין בין בני הטוטסי, ההוטו והטְוׇוה.

על אף שהטוטסי היוו מיעוט באזורים של רואנדה (9%) ובורונדי (15%), שליטי הממלכה היו כולם מבני הטוטסי ואילו פשוט העם היו ברובם מבני ההוטו. הטוטסי הרוויחו את שליטתם באזור בשל היותם רועי בקר ולוחמים אשר גבוהים במעמדם מההוטו והטווה שהיו עובדי אדמה ודייגים.

ברואנדה נוצרה ממלכה ריכוזית למדי, בעלת מבנה שלטון היררכי שבראשו המלך (Mwami). הממלכה הייתה בעלת צבא חזק, ששלטה בשטח רואנדה של ימינו ובחלק משטח קונגו. מרבית האצולה והשכבה השולטת היו בני טוטסי, ובצבא שירתו שני העמים. המקנה, הבקר, העיזים והכבשים, שבו החזיקו בני טוטסי, שימש עדות לעוצמה ומעמד חברתי.

עוד לפני התקופה הקולוניאלית היחסים בין ההוטו והטוטסי היו מתוחים, שכן בני הטוטסי השליטים הקשו על מצבם של בני ההוטו. הייתה הפרדה ברורה בין ההוטו לטוטסי ועל ההוטו הוטלו מגבלות וחוקים רבים שלא חלו על הטוטסי. ההוטו בתקופה זו לעולם לא יכלו להיות בעלים של בקר וזכות זו נשמרה רק לבני הטוטסי.

אך על אף הבדלים מעמדיים אלו לא היו מלחמות ומקרי אלימות קיצוניים בין הטוטסי להוטו בתקופה הקדם קולוניאלית.

בשנת 1890 הקיסרות הגרמנית קיבלה חסות על רואנדה. השלטונות הגרמנים שימרו את המונרכיה וההיררכיה הקיימת במדינה על ידי מינוי הטוטסי לתפקידים משמעותיים במוסדות השלטון והאדמיניסטרציה.

השלטונות הגרמנים יצרו הפרדה בין הטוטסי להוטו על פי תווי פנים, גובה וצבע עור. ההפרדה בין הטוטסי להוטו ברואנדה התחזקה ונעשתה תוך הבניית תודעה מעמדית בין השתיים, כזו המקבילה לתודעה המעמדית באירופה.

בשנת 1916, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כבשו כוחות בלגים את האזור. הבלגים המשיכו בהפרדה בין הטוטסי להוטו ושמרו על ההעדפה של הטוטסי על פני ההוטו.

גם השלטונות הבלגים וגם הגרמנים אשר הושפעו מתאוריות גזעיות, האמינו שהטוטסי הם הקבוצה השולטת מבין הקבוצות אשר היו באזור בשל מראה הבהיר יותר. בני הטוטסי הוצגו כיפי-תואר, אינטליגנטים, חרוצים ונאמנים, שבטי ההוטו והטְוׇוה נתפסו כגזע שפל ונחות וכאנשים עצלנים, מכוערים ופרימיטיביים.

הבלגים המשיכו את המגמה שהתחילו הגרמנים והכניסו את הזהות האתנית לתעודות הזהות, וכן חובת נשיאתם החל משנת 1935. הבלגים השרישו וחיזקו את התפיסה כי הטוטסי וההוטו הם גזעים נפרדים לגמרי, כאשר לרוב החלוקה הייתה על בסיס מראה פיזי או על-פי אמצעים כלכליים.

הקולוניאליזם הגרמני והבלגי כאחד, אופיין בגילויי ברוטאליות ואכזריות קשים ביותר. הונהגו עבודות כפייה בקנה מידה רחב כאשר בני ההוטו היוו את כוח העבודה ואילו הטוטסי אשר מפעל זה של עבודת כפייה היה משותף להם ולשלטונות האירופאים הפיקו תועלת חומרית וכוחנית.

מצב זה שבו צ'יפים מתוגמלים היו בעיקר מבני הטוטסי, בעוד בני ההוטו הועבדו קשות בעבודות הכפייה ונמצאו תחת איום מתמיד של עונשים אכזריים, העצים את האיבה בין שתי הקבוצות.

לקולוניאליזם הייתה השפעה קטלנית על יחסיהם של הטוטסי וההוטו. החלוקה הגזעית המעמדית שהושרשה באזור נתפסה על ידי שתי הקבוצות, והובילה להתחזקות אתנית נפרדת, הן של הטוטסי והן של ההוטו.

בשנת 1959 כתוצאה מלחץ פנימי וחיצוני כאחד על דרך התנהלות העניינים ברואנדה, החליפו הבלגים את עמדתם והעבירו תמיכתם להוטו. מעבר תמיכה זה של השלטון הוביל לכך שכעת ההוטו הנחותים הפכו להיות השולטים ואילו הטוטסי שנתפסו כעליונים יותר לפני הפכו לנחותים. מהלך זה של השלטון הבלגי הגביר את האיבה והמתח בין שתי הקבוצות, בני ההוטו החלו פורעים בטוטסי, בקריאות נקמה על שנים של דיכוי.

בשנת 1960 אורגנו על ידי הבלגים הבחירות הראשונות במדינה אשר הובילו להשתלטות של בני ההוטו על מרבית התפקידים הממשלתיים במדינה.

המתח הגיע לשיא בין השנים 1959–1961 כאשר טבחו בני שבט ההוטו באלפי מבני שבט הטוטסי, ובהם אנשי ציבור ופוליטיקאים, כך החלה הסלמה במאבק המזוין בין שתי הקבוצות, אשר הובילה מאות אלפי בני טוטסי לברוח למדינות שכנות, בעיקר לאוגנדה אך גם לקונגו הבלגית, טנגניקה ובורונדי.

כאשר רואנדה ובורונדי קיבלו את עצמאותן ב-1962, החזיקו ההוטו במרבית הכוח ברואנדה, במדינה התקיימו בחירות דמוקרטיות ובשל היותם רוב במדינה זכו מפלגות ההוטו לשלוט במרבית התפקידים הממשלתיים, ואילו בבורונדי, שהייתה ממלכה חוקתית, רוכז הכוח בידי בני טוטסי. ברואנדה, הפליטים אשר יצאו מהמדינה טרם קבלת העצמאות עקב עליית כוחם של ההוטו לא הורשו לשוב, והממשלה הרואנדית נקטה באפליה ממוסדת נגד הטוטסי והסיתה נגדם. על אף שמאמינים שהבסיס לעוינות בין שתי הקבוצות מקורו בשלטונות הגרמנים והבלגים בתקופה שרואנדה הונהגה כקולוניה, אותה שנאה נבנתה לאורך השנים והגיעה לנקודת משבר כאשר יצאה רואנדה לעצמאות, העוינות בין שתי הקבוצות האתניות הייתה "עצמאית" לחלוטין וזאת כתוצאה מהיסטוריה של אפליה וחוסר שוויון ביחסי שתי הקבוצות.

ב-1969 היה גל התקפות נוסף על בני הטוטסי בגבולות רואנדה ולפי הערכות, בשנה זו נרצחו כ-20,000 טוטסי וכ-300,000 טוטסי ברחו מהמדינה למדינות שכנות.

באוקטובר 1990 פלשה לרואנדה החזית הפטריוטית הרואנדית (אנ')‏ (RPF), שנשלטה בידי הטוטסי, מבסיסה באוגנדה ובאה בתביעה להשיב את הפליטים הרואנדים למולדתם. הממשלה הצבאית של ז'ובנאל הביארימאנה, נשיא רואנדה בזמנו, הגיבה ברצח המוני של בני הטוטסי, בטענה שהם מנסים לשעבד מחדש את בני ההוטו.

ב-1994 בוצעה התנקשות בחייו של נשיא רואנדה ז'ובנאל הביארימאנה כאשר מטוסו יורט בעודו נוחת בקיגאלי. תקרית זו הייתה העילה המיידית לתחילתו של רצח העם ברואנדה, ובמהלך שלושת החודשים הבאים, הצבא וקבוצות מיליציה רצחו יותר מ-800 אלף בני טוטסי. עם פרוץ רצח העם חידשה החזית הפטריוטית הרואנדית (FPR) את מלחמתה נגד הממשלה של בני ההוטו. מנהיג ה-FPR פול קגאמה, בן לשבט הטוטסי, פיקד על כוחות החזית ממדינות שכנות כגון אוגנדה וטנזניה והוביל את כוחותיו לפלישה לרואנדה. המלחמה נמשכה כחודשיים, במקביל לרצח העם שהתחולל אז, כיוון שלוחמי החזית היו מיומנים יותר בלחימה מבני ההוטו, ביולי 1994 הביסו כוחות ה-FPR את שלטון ההוטו ושמו קץ לרצח העם.

מאז 1994 אין אלימות פוליטית או אתנית בהיקף רחב ברואנדה, והיא משתקמת בהדרגה.

בשנת 1996, עקב פרוץ מלחמת קונגו הראשונה, שבו אלפי בני טוטסי לרואנדה.

החל משנת 2000 אומצה חוקה חדשה אשר אוסרת כל סוג של אפליה על רקע אתני במדינה. באותה שנה נערכו לראשונה בחירות חופשיות, שבהן ניצחה מפלגת החזית הפטריוטית הרואנדית (FPR) ומנהיגה פול קגאמה נבחר לנשיא.

ביטול ואיסור ההבחנות האתניות במדינה הוביל לתהליך של שליטה מחודשת של הטוטסי, שבמהלכו כוח, כסף וידע נאגרים במפלגת השלטון. כתוצאה מכך, קבוצה קטנה של אליטת טוטסי מנצלת את חיסול האתניות כדי ליצור מונופול על הכוח במדינה, שכן אם לא קיימות ההבחנות האתניות הללו, אין צורך להתייחס לשאלות של ייצוג פוליטי ראוי ומשמעותי לאוכלוסיית הרוב. כדי להעניק מראית עין של אחדות לאומית שולבו בקבינט מספר שרים ממוצא הוטו, אולם זו הייתה טיפה בים. באמצע שנות ה-2000, מתוך 168 המשרות החשובות במדינה, 127 אוישו על ידי אנשי "החזית", כש-119 מתוכן אוישו על ידי טוטסי. במדינה שבה ההוטו מהווים כמעט 90 אחוז מהאוכלוסייה, נתונים אלו ממחישים שעדיין יש לאתניות חשיבות ברואנדה.

בחודשים שלאחר רצח העם הגישו מדינות רבות סיוע הומניטארי לפליטים בני ההוטו שהתרכזו בעיקר במחנות במזרח זאיר (כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו). במהרה התברר כי רבים מאלו שזכו לסיוע היו שותפים לביצוע מעשי הטבח.

מפלגת החזית הפטריוטית של רואנדה, שנשלטה בידי בני הטוטסי, חששה מהתמקמות ההוטו במזרח זאיר, והחלה לספק נשק למיליציית הטוטסי בניאמולנגה, במזרח זאיר.

ב-1996 פרצה מלחמת קונגו הראשונה, שהביאה לנפילתו של רודן זאיר, מובוטו ססה-סקו. ב-1998 החליט הנשיא החדש שהדיח אותו, לורן קבילה, להתנער מחסותם של הכוחות הרואנדים שהעלו אותו לשלטון. בתגובה, המיעוט הטוטסי במזרח קונגו – בני שבט הבניאמולנגה – שהחלו להתכונן להתפרצות מחודשת של אלימות כלפיהם, פתחו במרד נגד שלטונו של קבילה והציתו את מלחמת קונגו השנייה.

בשלבים האחרונים של מלחמת קונגו השנייה התבלט בשורות הכוחות שסייעו לבני הטוטסי לורן נקונדה, בן לשבט הטוטסי ואחד מוותיקי הלוחמים, שנלחם נגד בני ההוטו מאז רצח העם ברואנדה. כשמיליציות ההוטו (ה"אינטרהמאווה") ברחו למזרח קונגו, ופעלו ממחנות הפליטים שסביב גומה, הבירה המחוזית, נקונדה לחם לצד כוחותיו של לורן קבילה כדי לתפוס את השלטון בקונגו ונהיה לגנרל. זמן קצר לאחר שקודם, האשים נקונדה את נשיא קונגו קבילה, בעידוד השנאה העדתית, ופרש מהצבא. נקונדה ונאמניו השתלטו על מחוז צפון-קיווּ המאוכלס ברובו בבני הטוטסי, השוכן במזרח המדינה על הגבול עם רואנדה. אזור זה, ביחד עם מחוז דרום-קיוו, היה זירת ההתרחשות העיקרית של מלחמות קונגו השונות מאז אמצע שנות ה-90. משם, יצאו אנשיו לפעולות נגד בני ההוטו שפעלו באזור. עד שנת 2007 הצליחו אנשי המיליציה של נקונדה לגייס אליהם חיילים וכוחות נוספים רבים שפעלו לרדיפה של בני ההוטו.

המיליציה של נקונדה ביצעה מעשים נרחבים של רצח, אונס ובזיזה של כפרים שלמים. הפעולות שהוביל נקונדה הובילו לבריחה של כרבע מיליון פליטים ולרצח של אלפים נוספים.

הזוועות שביצע צבאו של נקונדה הוכרו על ידי ארגוני זכויות אדם שונים כפשעי מלחמה.

בבורונדי, לאחר קבלת העצמאות, ההוטו שנבחרו לשלוט ברואנדה טבחו בעשרות אלפי טוּטסִי. הטוּטסִי החליטו לעשות הכול כדי שגורלם לא יהיה דומה לגורלם של הטוּטסִי ברואנדה, על כן החלו להוציא להורג עשרות קצינים בני ההוּטוּ, ביצעו הפיכה צבאית נגד המלוכה והחלו במדיניות של אפליה מחמירה נגד ההוטו. המתיחות במדינה הובילה לרצח עם שביצעו בני הטוטסי בבני ההוטו בשנת 1972.

רצח העם הוביל לעשרים שנות שלטון של הטוטסי בבורונדי. בשנת 1991, בלחץ המערב, בוצעה רפורמה דמוקרטית ראשונה במדינה ונקבע מועד לבחירות. ביולי 1993 נבחר הנשיא בן ההוטו הראשון בבורונדי.

שלושה חודשים לאחר היבחרו נרצח הנשיא על ידי קצינים בני טוּטסִי. הרצח היה לטריגר למאורעות דמים נוספים, ביניהם רצח העם ברואנדה באפריל 1994.

הטוטסי, בדומה להוטו ולטְוׇוה, דוברים בשפת הקינירואנדה (שפת בני רואנדה) ברואנדה, או בשפת הקירונדי כפי שהיא נקראת בבורונדי. שתי השפות הן ניבים שונים לאותה השפה ומשתייכות לקבוצת שפות הבנטו. כתוצאה מהשלטון הקולוניאלי הבלגי, חלק מהתושבים באזורים אלו דוברים צרפתית.

בני הטוטסי שהיו פליטים באוגנדה גם דוברי אנגלית ברובם.                 

שמות פרטיים יכולים להתבסס על אירועים, שירים או אמונות. השם "Ndagijiman" פירושו "האל הוא הרועה שלי", השם "Hakizumwami" פירושו "רק המלך יכול להציל" והשם "Muvunanyambo" שפירושו "מגן הפרות האציליות".

התרבות העממית הקבוצתית של הטוטסי כלל שירים, פתגמים, סיפורי עם ומעשיות. חלק מבני הטוטסי יודעים את שמות אבותיהם לפחות שישה דורות אחורה. רבים מאמינים שהם צאצאים למלך האגדי גיהנג'ה (Gihanga).

אחד מסיפורי הפולקלור מספר את סיפורו של סבגוגו אשר היה אדם עני אשר קיבל עזרה מהאל. האל ביצע נס וסיפק מזון לסבגוגו ומשפחתו, סבגוגו לא הסתפק ובכל פעם ביקש מהאל עוד. חמדנותו הובילה אותו למצב שבו לבסוף הוא איבד הכול.

מרבית תושבי רואנדה ובורונדי נוצרים. אולם, מספר אמונות מסורתיות נשמרו.

הם מאמינים בבורא עתיק ששמו Imaana שיש לו הכוח להעניק בריאות ופוריות. הבורא נפרד מבני האדם וניתן לראות אותו באש קדושה, תופים מלכותיים וטקסים דתיים. דמויות נוספות הן Abazima – רוחות הקרובים המתים, שתפקידן להעביר הודעות בין Imaana לבני האדם. האמונה היא ש-Abazima יביאו מזל רע לאלו שלא יכבדו אותן ולכן אנשים מציעים מנחות ומתנות כדי להגן על עצמם מפניהן. כדי להבין את צורכי הרוחות משתמשים בני הטוטסי במגידי עתידות.

חגים ממלכתיים כמו יום העצמאות, תחילת השנה החדשה וחגים נוצריים מרכזיים נחגגים על ידי הטוטסי אך חגים מסורתיים שנחגגו בעבר בריקודים ונגינה בתופים כבר לא נצפים כיום.

הטקסים החברתיים של ההוטו והטוטסי דומים מאוד.

הטקס הראשון שמתקיים הוא טקס הענקת השם והוא מתבצע שבעה ימים לאחר הלידה.

נישואים מקבלים תוקף חוקי לאחר שמשפחת החתן משלמת למשפחת הכלה על כך שהם מאבדים את חלקה בכוח העבודה המשפחתי.

טקס הנישואין הוא הטקס היחיד שמסמל מעבר מילדות לבגרות.

מוות מצוין על ידי תפילות, נאומים ואיסורים על מגוון פעולות. בני משפחה קרובים אמורים להימנע מעבודה פיזית וקיום יחסי מין לאחר מוות של בן משפחה. לאחר סיום תקופת האבל המשפחה עורכת משתה טקסי.

שירה, ריקוד ותיפוף ממלאים תפקיד מרכזי בחיי השבטים גם כיום. רבים מלחינים שירים לשלל מצבים שונים כמו שירי ציד, שירי ערש ושירים להלל את הבקר (ibicuba). מסורת טקסי תיפוף מלכותיים שהתבצעה בעבר על ידי קבוצות של רקדנים ומתופפים עדיין נשמרת.

בעבר בני הטוטסי לבשו חלוקים אשר הובאו מחופי אפריקה. הנשים היו לבושות בחלוקים לבנים ומטפחות ראש לבנות. כיום סגנון הלבוש המערבי יותר נפוץ מהלבוש המסורתי.

מעמד חברתי חשוב מאוד ברואנדה בורונדי. בין הסימנים המעידים על מעמדו של אדם הם יציבה, תנועות גוף וטון דיבור. מצופה מבני המעמד הגבוה לנהוג באצילות ולא לחשוף את רגשותיהם.

בעבר מרבית הנישואים היו בין בני אותו מעמד והיו מבוססים על יחסים בין המשפחות, כיום לבני הטוטסי יש את האפשרות לבחור את האדם עמו הם יבחרו להתחתן ללא תלות במעמד.

מרבית המפגשים נערכים בקבוצות במפגשים חברתיים, פגישות זוגיות הו יותר נדירות על אף שישנם גם בני טוטסי אשר מאמצים גישה מערבית ומבלים בזוגות.

בתי טוטסי מסורתיים הם בקתות בצורת כוורות העשויות עץ, קנים וקש. כיום הבניה המודרנית נפוצה יותר ומתאפיינת בשימוש בחומרי בנייה מערביים.

פחות ממחצית מהטוטסי ברואנדה ובורנדי יודעים קרוא וכתוב בשפת האם שלהם. אחוז קטן יותר יודע לקרוא ולכתוב בצרפתית.

• בנימין נויברגר, ג'נוסייד: רואנדה 1994 רצח-עם ב"ארץ אלף הגבעות", רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2005.

מדיה וקבצים בנושא טוטסי בוויקישיתוף

• טוטסי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• http://www.everyculture.com/wc/Brazil-to-Congo-Republic-of/Tutsi.html