השופטת ג'ודי

השופטת ג'ודי
Judge Judy
סוגה	דרמה משפטית
שחקנים	ג'ודית שיינדלין; Petri Hawkins-Byrd ;
ארץ מקור	ארצות הברית
שפות	אנגלית
מספר עונות	25
מספר פרקים	6280
הפקה
הפצה	Worldvision Enterprises, הטלויזיה הבייתית של CBS פרמאונט, הטלויזיה הביתית של פרמאונט, CBS מדיה ונצ'רס
טכניקת צילום	מערך מרובה מצלמות
שידור
רשת שידור	סינדיקציית שידור
תקופת שידור מקורית	16 בספטמבר 1996 – 23 ביולי 2021
קישורים חיצוניים
	www.judgejudy.com
	דף התוכנית ב-IMDb

השופטת ג'ודי (באנגלית: Judge Judy) היא תוכנית מציאות בענייני משפט אזרחי אמריקאית, המבוססת על בוררות, שמנהלת ג'ודית שיינדלין, שופטת בגמלאות מבית המשפט למשפחה במנהטן.^[1] בתוכנית שופטת שיינדלין מקרים אמיתיים של תביעות קטנות בתוך סימולציה של אולם משפטים. כל הגורמים המעורבים בתוכנית נדרשים לחתום על חוזים, שבהם הם מסכימים לבוררות בהכרעת שיינדלין. הסדרה מופצת בישראל בערוץ של CBS ריאליטי.

"השופטת ג'ודי", עלתה לאקרנים לראשונה ב-16 בספטמבר 1996 והסתיימה ב-23 ביולי 2021.^[2] התוכנית נתנה חיים חדשים לסוגת בית המשפט בתוכניות טלוויזיה.^[3] רק שתי תוכניות משפט מציאותיות על בסיס בוררות קדמו לה, "The People's Court", שהתבטלה בשנת 1993 מחמת שיעורי צפייה נמוכים, והסדרה "Jones & Jury", שהחזיקה מעמד רק עונה אחת, 1994–1995, וירדה עקב שיעורי צפייה נמוכים. לזכותה של שיינדלין עומדת הבאת הגישה השיפוטית ה"קשוחה" לסוגה המשפטית, שהולידה כמה חקיינים. שתי תוכניות המשפט היחידות שהשיגו את "השופטת ג'ודי" במספר העונות, "The People's Court" ו"Divorce Court", החזיקו שתיהן מעמד הודות לריבוי הפקות וחילופי בוררים. מכאן שמשך קיומה של שיינדלין כשופטת טלוויזיונית ארוך יותר מכל אחד אחר - הבחנה שזיכתה אותה ברישום בספר השיאים של גינס בספטמבר 2015. ללא ביטולים או הפסקות זמניות במשך שידורי הסדרה, "השופטת ג'ודי", נהנית גם ממשך חיי ההפקה האינדיבידואלי הארוך ביותר מכל סדרת משפט אחרת בטלוויזיה.

עד שנת 2011 הייתה "השופטת ג'ודי" מועמדת 14 שנים רצופות לפרס אמי לתוכניות יומיות, אך לא זכתה בו מעולם. בפעם הראשונה זכתה התוכנית ב"פרס אמי לסדרות יומיות" על תוכנית משפטית בולטת באיכותה בשנת 2013, במועמדות ה-15 שלה. זו תוכנית בית המשפט הראשונה, רבת-העונות ובדירוג גבוה שזכתה בפרס אמי.

מאז הופעת הבכורה שלה, זכתה "השופטת ג'ודי" לפופולריות עצומה והובילה בדירוגים בתוכניות בית-משפט בארצות הברית.^[4] התוכנית הייתה גם ברמת הדירוג הגבוהה ביותר של תוכנית טלוויזיה בשעות היום מן העונה השלישית (1998–1999) עד לעונה החמישית (2000–2001) שלה. לאחר זאת, איבדה התוכנית את התואר הזה אבל חזרה וזכתה בו בעונה ה-14 שלה (2009–2010) והיא ממשיכה להחזיק בו.

ב-2 במרץ 2015 האריכו "הפצות טלוויזיה CBS" וג'ודית שיינדלין את החוזה ביניהן לעוד שלוש שנים, והשאירו אותו תלוי ועומד לפחות עד להשלמתה של עונת 2019–2020 (העונה ה-24 של התוכנית).^[5]

העונה ה-21 של התוכנית החלה ביום שני, 12 בספטמבר 2016.^[6]

הרקע לתוכנית בית המשפט

מקורות

המוניטין של שיינדלין לפני התוכנית, אחת השופטות הקשוחות ביותר בבית המשפט למשפחה בארצות הברית, היה נושא למאמר בלוס אנג'לס טיימס בפברואר 1993.^[7] ב-21 במאי 1993 עזב ג'וזף וגנר את התוכנית "The People's Court". שיינדלין התקשרה אל התוכנית ואמרה, "אתם יודעים, אם הוא איננו רוצה להמשיך בתוכנית הזאת, אני יכולה לעשות זאת." פקידת הקבלה ענתה בוטות, "את משוגעת, גברת?" וטרקה את הטלפון.^[8] המאמר על שיינדלין בלוס אנג'לס טיימס עורר עניין בתוכנית 60 דקות, שהעלתה לשידור קטע עליה ב-24 באוקטובר 1993.^[9] השידור הביא לשיינדלין הכרה ארצית והוביל תחילה להצעה לכתוב ספר משלה. שיינדלין קיבלה את ההצעה, וכתבה את Don't Pee On My Leg and Tell Me It's Raining" ("אל תשתין לי על הרגל ותגיד שזה גשם").

שיינדלין נשאלה, אם תהיה מעוניינת לשפוט בסדרת בית-משפט משלה^[10] שיינדלין והמפיקים שלה רצו במקור להכתיר את התוכנית בשם "כבודה", אבל חברת ההפקה, Big Ticket Television, החליטה לקרוא לה "ספסל הנאשמים", ואף פרסמה את התוכנית בשם "ספסל הנאשמים עם השופטת ג'ודי" במשך זמן מה לפני הופעתה הראשונה של התוכנית.