בית חב"ד
בית חב"ד (באנגלית: Chabad House) הוא מרכז אזורי של חסידות חב"ד המנוהל על ידי שליח חב"ד. מטרת בתי חב"ד לעזור ולתמוך ביהודים בתחומים מגוונים, בעיקר בענייני יהדות ברחבי העולם ובישראל. בתי חב"ד הראשונים הוקמו בשנת 1950 (ה'תש"י).
כיום פועלים כ 7000 בתי חב"ד, בכ־1000 ערים השוכנות בכ-100 מדינות בעולם[1][2] 1279 מתוכם פועלים בישראל[3].
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרת בית חב"ד, כפי שהוגדרה על ידי יוזם הרעיון, רבי מנחם מנדל שניאורסון "הרבי מלובביץ'", היא שיהיה "בית שמגדלים בו תורה, תפילה, וגמילות-חסדים", לסייע לכל יהודי בכל מקום בו הוא נמצא, הן בענייני דת ורוחניות והן בצרכים שונים בגשמיות.
את בית חב"ד מנהל ברמה הארגונית והפיננסית שליח חב"ד המקומי. פעמים רבות פועלים תחת בית חב"ד המקומי בתי כנסת, מקוואות, בתי ספר ומדרשיות, חנויות תשמישי קדושה ומזון כשר, מרכזי הזנה, גני ילדים ועוד.
ארגון הגג של בתי חב"ד בישראל הוא צעירי אגודת חב"ד. הארגון דואג לשליחת השלוחים למקומות חדשים, ובנוסף, מסייע לשלוחים בפעילות השוטפת, בעיקר באספקת מוצרים נחוצים במחיר מסובסד ובייעוץ והכוונה. באופן פורמלי, הגוף העליון שתחתיו פועלים בתי חב"ד בארצות הברית ובשאר העולם הוא המרכז לענייני חינוך.
אף שסגנון מרכזי הפעילות החב"דית הנוכחי החלו להתקיים בשנות ה-50 של המאה ה-20, את הכינוי "בית חב"ד", טבע הרבי מחב"ד רק בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 בבית חב"ד בלוס אנג'לס, קליפורניה של הרב שלמה קונין[4], ובשם זה קרויים סניפי חב"ד בעולם.
בית חב"ד הראשון שידוע שהוקם, היה בקזבלנקה שבמרוקו[5].
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפעילויות המתקיימות בבית חב"ד משתנות בין השלוחים השונים, כאשר יש המרכזים את פעילותם בתחומים שונים. באופן כללי נחלקות הפעילויות לפעילות קבועות ופעילויות עונתיות. הפעילויות הקבועות שמקיימים השלוחים הן בעיקר מבצעי הרבי מחב"ד: הנחת תפילין, קביעת מזוזות בבתי התושבים, הכשרת מטבחים, חלוקת ערכות נרות שבת להדלקה, וכן שיעורים והרצאות בענייני יהדות, תורה ומדע, ושיעורים שונים. כן מפעילים בתי חב"ד רבים, גני ילדים ובתי ספר של רשת אהלי יוסף יצחק.
הפעילויות העונתיות שמקיימים השליחים, הן בדרך כלל בסמיכות לחגי ישראל ובתקופות שונות. כלומר תקיעת שופר במקומות ציבוריים בראש השנה, נטילת לולב ואתרוג בחג הסוכות, הדלקת נרות חנוכה בחנויות ובמקומות ציבוריים, חלוקת משלוחי מנות בחג הפורים לאנשים שונים, למשפחות שכולות ומשפחות נפגעי טרור, לכוחות הביטחון, ולחולים הנמצאים בבתי חולים ולבסיסי צבא, וכן קריאת עשרת הדיברות לילדים בכל בית כנסת בחג השבועות. כמו כן יש פעילויות קיץ כגון קייטנות, מועדוני של"ה (שיעורי לימודי הדת) וגני ילדים.
בנוסף לפעילות שמטרתה השפעה דתית, עוזרים השלוחים ליהודים בישראל ובעולם גם בתחומים שאינם קשורים ליהדות, בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים. בתי חב"ד באזורי תיירות מסייעים ליהודים במקרי חירום.
שירותים שמגיש בית חב"ד
[עריכת קוד מקור | עריכה]השירותים שנותנים בתי חב"ד משתנים ממקום למקום, ופעמים רבות הם כוללים בין השאר:
- שיעורי תורה
- מקווה
- בית כנסת
- בדיקת מזוזות ותפילין
- סדנאות בנושאי יהדות
- הכנה והדרכה לבר מצווה
- הכנה לנישואין
- ברית מילה
- ביקור חולים
- שבתות אירוח
- פעילויות בחגים
- תהלוכת ל"ג בעומר
- יודאיקה
- ספרייה יהודית
- ביקורי עידוד בכלא
- פעילות חגים בבסיסי צה"ל
- פעילות עם עולים חדשים
- עזרה ליולדות
- חלוקת סלי מזון לנזקקים
- ייעוץ והכוונה בכל נושא
- אוכל כשר
סוגי בתי חב"ד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתי חב"ד בעולם פועלים אמנם למען אותה מטרה, אך קיימים גם בתי חב"ד שמתאפיינים בפעילות מסוג מסוים או לקהל יעד ספציפי:
- בית חב"ד המפעיל סביבו קהילה יהודית מקומית.
- חב"ד בקמפוס[6] - באוניברסיטאות ובמכללות, הפועלים בקרב סטודנטים יהודים. קיימים בארצות הברית, באירופה ובישראל[7]
- בית חב"ד למטייל - מתמקדים בסיוע לתרמילאים יהודיים במהלך הטיול. אלו נפוצים בעיקר במזרח הרחוק ובדרום אמריקה.
- בית חב"ד המיועד לאוכלוסיות מקומיות, הדוברות שפה שאינה מקומית, כגון בית חב"ד בישראל לדוברי השפות רוסית או צרפתית.
- לב חב"ד[8] - במרכזים רפואיים
- חב"ד לנוער (בשפה האנגלית: cteen) רשת בתי חב"ד המקיימים פעילויות בקרב בני הנוער בארץ ובעולם באמצעות שיעורים, מועדוניות נוער, ופעילויות במעגל השנה במוסדות החינוך העל יסודיים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של בית חב"ד (באנגלית, בעברית, בספרדית, בצרפתית, בגרמנית, בפורטוגזית, ברוסית ובאיטלקית)
- מנוע החיפוש של שלוחי ובתי חב"ד בעולם
- רשימת בתי חב"ד בישראל, באתר צעירי אגודת חב"ד
- מנחה נופה, להרגיש בבית: בתי חב"ד ברחבי העולם, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2018
- אליהו גליל, המדריך החב"דניקי לטיול: מתים עליכם, אבל יש גם כללים, באתר ישראל היום, 15 באוגוסט 2019
- צביקה קליין, "גם אם יגיעו רק ארבעה אנשים, אנחנו בבית חב"ד נישאר פתוחים", בעיתון מקור ראשון, 13 בספטמבר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ About Chabad-Lubavitch באתר chabad.org
- ^ מבצע אנטבה של חסידי חב"ד: כעת מקיפה מפת השלוחים 100 מדינות ברחבי העולם חרדים 10, ב' בכסלו תשע"ח
- ^ רשימת בתי חב"ד בארץ
- ^ בתשכ"ט ניתן השם של הבית חב"ד הראשון, עיתון כפר חב"ד, טבת תשע"א, סיפר השליח הרב שלמה קונין, שבהתוועדות פורים תשכ"ט הביא אל הרבי את המפתח של בית-חב"ד בלוס-אנג'לס. זה היה המפתח הראשון של בית חב"ד כלשהו שנמסר לרבי ובכלל, זה היה 'בית חב"ד' הראשון בעולם. בהתוועדות ניגשו שני בעלי-בתים לתת את המפתח לרבי, ואחד מהם אמר לרבי שזה המפתח של בית חב"ד.
הרבי שאל: "של איזה בית חב"ד המפתח הזה?", ואותו יהודי ענה: "יש רק בית חב"ד אחד". ואז הרבי אמר: "אל תהיה כזה עניו, יהיו הרבה מהם ותקרא לכולם בשם אחד, כמו שיש רשת חנויות בשם 'גימבל'ס', וכשמישהו נוסע בעיר אחת וקונה בחנות הזאת, הוא יודע לחפש בספר הטלפונים בעיר אחרת את אותו שם, ומוצא את החנות, וכך יהיה עם בתי חב"ד שיתפשטו בכל המדינה מהמערב לדרום עד למזרח". | בבטאון חב"ד בתמוז תשל"ג, גיליון מספר 22 (41), עמוד 57: מובא ידיעה על "בית חב"ד" לוס אנג'לס, ובית חב"ד בקריית גת ועפולה - ^ אמיר אבגי, היום הזה - ילדי אגאדיר האבודים - בשנת 1960 התרחשה רעידת האדמה החזקה ביותר בתולדות מרוקו, באתר יוטיוב, 2017
- ^ אתר האינטרנט הרשמי של חב"ד בקמפוס
- ^ אודות חב"ד בקמפוס
- ^ אתר האינטרנט הרשמי של לב חב"ד
חסידות חב"ד | ||
---|---|---|
שושלת ליובאוויטש | הראשון: שניאור זלמן מלאדי ("אדמו"ר הזקן", "בעל התניא") • השני: דובער שניאורי ("האדמו"ר האמצעי") • השלישי: מנחם מנדל שניאורסון ("הצמח צדק") • הרביעי: שמואל שניאורסון ("מהר"ש") • החמישי: שלום דובער שניאורסון ("הרש"ב") • השישי: יוסף יצחק שניאורסון ("הריי"צ") • השביעי: מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מלובביץ'") | |
ענפים נוספים בחסידות | אהרן מסטרשלה | קאפוסט: יהודה לייב שניאורסון • שלמה זלמן שניאורסון • שלום דובער שניאורסון מרציצה • שמריה נח שניאורסון מבאברויסק | לאדי: חיים שניאור זלמן שניאורסון • יצחק דובער שניאורסון • לוי יצחק מסיראטשין | ניעז'ין: ישראל נח שניאורסון | עץ שושלת חב"ד | |
כתבים | אדמו"ר הזקן: ספר התניא • שולחן ערוך הרב • סידור אדמו"ר הזקן • תורה אור ולקוטי תורה • מאמרי אדמו"ר הזקן | האמצעי: קונטרס ההתפעלות | הצמח צדק: צמח צדק • אור התורה • דרך מצותיך | הרש"ב: המשך יו"ט של ר"ה תרס"ו • בשעה שהקדימו תרע"ב | הריי"צ: אגרות קודש הריי"צ | ספרי הרבי מלובביץ': היום יום • לקוטי שיחות • אגרות קודש הרמ"מ • תורת מנחם • רשימות | אחרים: ספר הערכים • קטגוריה:כתבי עת חב"דיים | |
אתרים | מרכז חב"ד – 770 • אוהל חב"ד לובביץ' • כפר חב"ד • קטגוריה:בתי כנסת חב"דיים • קטגוריה:ריכוזים חב"דיים | לובביץ' | |
מושגים | ניגוני חב"ד: ארבע בבות • צמאה לך נפשי • ופרצת • ניגוני הרבי מלובביץ' • תבנית:ניגוני חב"ד • קטגוריה:ניגוני חב"ד | פעילות: בית חב"ד • שלוחי חב"ד • מבצעי הרבי מחב"ד | התוועדויות: התוועדות • מאמר חסידות • משפיע | מועדים: חג הגאולה • | תקנות: סעודת משיח • מקווה "בור על גבי בור" • תקנת לימוד החת"ת • תקנת לימוד הרמב"ם | שונות: פולמוס המשיחיות | |
ארגונים מרכזיים | אגודת חב"ד העולמית • ספריית חב"ד • בית דין רבני חב"ד • הוצאת ספרים קה"ת • רשת ישיבות תומכי תמימים • כולל חב"ד • מרכז לענייני חינוך • נשי חב"ד • צעירי אגודת חב"ד בישראל • רשת חינוך חב"ד • צבאות ה' קטגוריה:ארגוני חב"ד • רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש (ישיבות תומכי תמימים) | |
שונות | קטגוריה:חסידי חב"ד • קטגוריה:רבניות חב"ד | |
קטגוריה:חסידות חב"ד |