קולין דייוויס

דייוויס למד נגינה בקלרינט בקולג' המלכותי למוזיקה בלונדון, שם נחסמה דרכו ללימודי ניצוח כיוון שלא הוכיח יכולת נגינה בפסנתר. אף על פי כן, הוא הקים תזמורת עם חברים ללימודים, ולעיתים קרובות ניצח עליה.

בשנת 1952 עבד דייוויס ברויאל פסטיבל הול, ובסוף שנות ה-50 ניצח על התזמורת הסימפונית הסקוטית של ה-BBC. לתהילה ראשונה בקנה מידה גדול זכה כאשר החליף את אוטו קלמפרר החולה בניצוח על האופרה דון ג'ובאני של מוצרט ברויאל פסטיבל הול בשנת 1959. שנה לאחר מכן החליף בנסיבות דומות את תומאס ביצ'ם, בביצוע חליל הקסם של מוצרט בגלינדבורן.

בשנות ה-60 עבד בסדלר'ס וולס אופרה וניצח על התזמורת הסימפונית של לונדון ועל תזמורת רשות השידור הבריטית. בשנת 1971 החליף את גאורג שולטי כמנצח ראשי בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן, שם ניצח בהופעות מזומנות לפני כן. הוא נשאר בתפקידו שם עד 1986. הוא נודע בתמיכה באופרות של המלחין הבריטי מייקל טיפט וניצח על כמה מיצירותיו בהופעות בכורה. בשנת 1977 היה למנצח האנגלי הראשון שהופיע בפסטיבל ביירויט (המוקדש ליצירותיו של ריכרד וגנר), שם ניצח על האופרה טנהויזר.

בשנת 1980 קיבל דייוויס תואר אבירות. לאחר זאת ניצח על תזמורת רדיו בוואריה ועל התזמורת הסימפונית של בוסטון, לפני שהתמנה למנצחה הראשי של התזמורת הסימפונית של לונדון בשנת 1995.

פרט לתמיכתו בטיפט ופרשנויותיו למוצרט, דייוויס היה מקורב במיוחד למוזיקה של הקטור ברליוז וניצח על ביצועים רבים של האופרות שלו ושל יצירותיו התזמורתיות.

דייוויס שימש כיושב ראש בינלאומי של לימודי תזמורת באקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון.

בפברואר 2011 נפל מדוכן המנצחים בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן, ובריאותו המדרדרת במהירות הובילה לביטולים רבים של הופעות. דייוויס נפטר בלונדון ב-14 באפריל 2013, בגיל 85, לאחר מחלה קצרה.

  מדיה וקבצים בנושא קולין דייוויס בוויקישיתוף

•   קולין דייוויס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
•   קולין דייוויס, באתר AllMusic (באנגלית)
•   קולין דייוויס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
•   קולין דייוויס, באתר Discogs (באנגלית)
•   קולין דייוויס, באתר Songkick (באנגלית)
• קולין דייוויס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קולין דייוויס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)