פרס אופיר

האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה נוסדה ב-1990 ומקיימת תחרויות שנתיות בתחום הקולנוע העלילתי והתיעודי בין הסרטים שהופקו באותה שנה. פרסי אופיר מוענקים ב-18 קטגוריות בתחום היצירה הקולנועית הישראלית. החל משנת 2003 מקיימת האקדמיה טקס נפרד לתחום היצירה הטלוויזיונית. לפני הקמת האקדמיה הוענק "פרס כינור דוד" בשנים 1963 - 1986 ליוצרים בתחומים שונים בתרבות הישראלית. הפרס הוענק גם בתחום הקולנוע וגם בתחום התקשורת (שבו הוענקו פרסים לתוכניות טלוויזיה). שנת 2004 זכורה כשנת השיא של אחוזי הצפייה בסרטי הקולנוע הישראלי ושנת השיא של טקס פרסי אופיר: התמודדו 23 סרטים עלילתיים, בהם שוברי הקופות "סוף העולם שמאלה", "מדורת השבט" ו"ללכת על המים".

שיא הזכיות, נכון לשנת 2022, הוא לסרט "האסונות של נינה", אשר זכה בשנת 2003 ב-11 פרסים מתוך 13 אפשריים (לא כולל פרס "הסרט התיעודי הטוב ביותר" ו"פרס מפעל חיים"), כולל הסרט הטוב ביותר, אך הפסיד את פרס השחקן הטוב ביותר לאריה אליאס ואת פרס המלחין הטוב ביותר לאהוד בנאי (שניהם מהסרט "מסעות ג'יימס בארץ הקודש"). שיא הזכיות לאדם שייך לאסי דיין ולגיל תורן, שזכו ב-8 פרסי אופיר כל אחד. אסי דיין הוא גם היחיד שזכה בפרסים על בימוי, כתיבה ומשחק גם יחד.

בכל שנה, הטקס משודר בטלוויזיה. תחילה הוא שודר בערוץ 2 במסגרת שידורי קשת, ולאחר מכן עבר השידור לערוץ 10. בשנת 2016 הטקס הועבר בשידור חי בערוץ 24 ולאחר מכן חזר בשנית לערוץ 10 שהפך בהמשך לרשת 13. בין 2019 ל-2021 הטקס שודר בכאן 11 וב-2022 הוא שודר בקשת 12.

עד לשנת 2003 ניתנו פרסים גם לתוכניות טלוויזיה במסגרת טקס פרסי האקדמיה לקולנוע. החל משנת 2003 פרסים אלה ניתנים בנפרד במסגרת "טקס פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה".

הקטגוריות בהן מחולק הפרס:

בנוסף, כמעט בכל שנה מוענקים פרסים על מפעל חיים ופרס הוקרה על הישגים מקצועיים.^[1]

  ערך מורחב – פרס אופיר לסרט העלילתי הטוב ביותר

בדצמבר 2015 קיבלה הנהלת האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה החלטה כי "לא יתחרה סרט עלילתי בתחרות לפרס אופיר אלא אם יצא בהפצה מסחרית לפני כן", בדומה לכללי התחרות באוסקר. ההחלטה נכנסה לתוקף החל מפרסי האקדמיה ה-27.^[2]

• שיא מועמדויות לסרט (כללי): 15 – "העולם מצחיק" (2012)^[6], "תמונת הניצחון" (2021), "ויהי בוקר" (2021)

• שיא זכיות לסרט (כללי): 11 – "האסונות של נינה" (2003)^[7]
• שיא זכיות לאדם (כללי): 10 – ישראל דוד (כולן בקטגוריית הפסקול)
• שיא זכיות לפסקול: 10 – ישראל דוד
• שיא זכיות לעריכה: 7 – עינת גלזר-זרחין
• שיא זכיות לצילום: 4 – דוד גורפינקל
• שיא זכיות לשחקנית: 3 – רונית אלקבץ (3 שחקנית ראשית), 3 – דאנה איבגי (2 שחקנית ראשית; 1 שחקנית משנה), 3 – ענת וקסמן (1 שחקנית ראשית; 2 שחקנית משנה), 3 – ריימונד אמסלם (1 שחקנית ראשית, 2 שחקנית משנה)
• שיא זכיות לשחקן: 4 – ששון גבאי (2 שחקן ראשי; 2 שחקן משנה)
• שיא זכיות לתסריט: 4 – שבי גביזון ("שורו", "חולה אהבה בשיכון ג'", "האסונות של נינה" ו"געגוע")
• שיא זכיות לבימוי: 3 – שבי גביזון ("שורו", "חולה אהבה בשיכון ג'" ו"האסונות של נינה")
• שיא זכיות לסרט התיעודי: 2 – ארנון גולדפינגר, נדב שירמן, שלומי אלדר

• האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה
• פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה
• יום הקולנוע הישראלי
• פרס עמ"י

• פרס מסך הזהב
• טקס נבחרי הילדים

  מדיה וקבצים בנושא פרס אופיר בוויקישיתוף

•   אתר האינטרנט הרשמי של פרס אופיר
• מידע על פרס אופיר בקטלוג הספרייה הלאומית
•   נירית אנדרמן, מאחורי הקלעים של פרס אופיר: יתרון לחזקים, למקושרים ולעשירים, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2014
•   נירית אנדרמן, הדרך לייצג את ישראל באוסקר רצופה מוזרויות, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2015
• יאיר רוה, תופסות את כיסא הבמאי: גל נשי של מועמדות לפרס אופיר, באתר כלכליסט, 14 באוגוסט 2024