פנחס שפירא מקוריץ

נולד בעיר שקלוב בשנת 1726, לרבי אברהם אבא. אביו, אברהם אבא, היה בנו של פנחס בן משה, בן רבי שלמה אב בית הדין של סטאנוב, בנו של רבי נתן נטע שפירא בעל ה"מגלה עמוקות"^[1]. אמו הייתה מצאצאי הראב"ן. נקרא על שם סבו רבי פנחס שפירא, מגיד מישרים בשקלוב. גדל והתחנך בעיר הולדתו, וכבן למשפחת ליטאית למדנית למד והעמיק בתלמוד ובפוסקים, וכבר בצעירותו רשם לעצמו חידושים ופלפולים שנדפסו מאוחר יותר בספר גבעת פנחס. בנוסף רכש ידיעות בדקדוק ובספרי הפילוסופיה של ימי הביניים. נישא לטריינא בת הרב יונה וייל מסלאוויטא (אחיינו של הקרבן נתנאל).

בעקבות עלילה שהעלילו על אביו בשקלוב נאלצה משפחתו לעזוב את העיר ולעבור למירופול שבאזור ווהלין, שם החל אביו שהיה מתנגד לחסידות להכיר את הבעל שם טוב, עד שהפך לתלמידו. הבן, רבי פנחס, הלך בעקבות אביו ודבק בתנועה החסידית ובתורתה, ועם זאת, הוא נותר ייחודי בהשקפותיו ובדרכו החסידית. בהיררכיה החסידית, נמנה רבי פנחס מקוריץ עם תלמידיו הבכירים של הבעל שם טוב, יחד עם המגיד ממעזריטש, רבי יעקב יוסף מפולנאה ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

רבי פנחס ישב בעיר קוריץ, עד שהתפתח סכסוך בינו ובין אוהדיו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. לפי זכרונות שנחשפו על ידי אברהם יהושע השל^[2], המחלוקת החלה סביב המונופול שהיה למשה בנו של ר' פנחס על השחיטה בעיירה, אליו התנגדו ר' יחיאל מיכל ורב העיירה רבי יצחק אייזיק הכהן. הסכסוך חשף מחלוקות ביחס לתפילה ועבודת השם^[3]:

"ונמשך מזה מחלוקת גדול בעיר והיו אנשים מתנגדים אליו [ר' פנחס], גם מפני שדחה אנשים מביתו ולא היה יכול לסבול שהיו עושים תנועות של המגיד והיו מכנים עצמן שהם אנשים של המגיד [ר' יחיאל מיכל]"

אם כי רבי פנחס טען שאין זו מחלוקת אלא שתי דרכים שמתאימות לאנשים שונים, הוא נאלץ לבסוף לעזוב ולעבור לעיר אוסטרהא.

בשנת תקנ"א עזב רבי פנחס את אוסטרהא על מנת ללכת לארץ ישראל, אולם בדרכו התעכב בעיר שיפיטובקה, בה חלה ונפטר בי' באלול אותה שנה. נקבר בבית הקברות הישן בעיר. תחת השלטון הקומוניסטי הוחרב בית הקברות, והרב יצחק גדליה ליברזון בנה מצבה חדשה בבית הקברות החדש לזכרו של רבי פנחס אך קברו לא הועבר. המצבה שהועברה נשאה את השם פנחס בן מרדכי והייתה שונה מהנוסח המקורי של המצבה, והעולים לקברו טעו בציון וניגשו למצבה החדשה. בעקבות השתדלותו של ד"ר גדליה מזל מירושלים שנמנה עם צאצאיו ופנייתו לגוף האחראי הוקם אוהל תפילה, חודשה מצבתו על מקום קברו, והמשתטחים התוודעו למקום קברו ושבו לפקוד את המקום.

רבים מגדולי החסידות בדור השני והשלישי הגיעו לבית מדרשו, בהם כאלו שעוד הספיקו לפגוש את הבעל שם טוב. תלמידיו המפורסמים היו רבי רפאל מברשיד ורבי בנימין זאב מבלטא, עוד מתלמידיו: רבי יעקב שמשון משיפיטובקה, רבי יוסף מרשקוב. לרבי פנחס מקוריץ היו חמישה בנים ובת. שני נכדיו היו בעלי דפוס עברי בעיר סלאוויטא בשם "דפוס סלאוויטא".

לא נשתמרו כתבים שלו, מלבד מכתב אחד שכתב לתלמידו-חברו רבי ישעיה מדינוביץ ובו תשובות לקושיות והערות על עליות נשמה וגילויי סודות.^[4] קיימת מסורת על ספר שנכתב בכתב ידו, אך בקרב צאצאי רבי פנחס, המדפיסים מסלאוויטא, הייתה מסורת שאין להדפיס את הספר. עם זאת, רבים מתלמידיו כתבו את התורות שאמר ורשמו אותם בכתבי יד.

עיקרי תורתו וסיפורי צדיקים הקשורים בו מכונסים בספר ליקוטי שושנים (רוסיה, ללא שנת דפוס), ובספר מדרש פנחס (ח"א - וורשה תרל"ו, ח"ב - לובלין תר"ס), שנכתב על ידי תלמידיו; ובספר "מדרש פנחס החדש" (וורשה תר"ע). בסוף הספר מדרש פנחס נרשם שהוא עצמו ביקש מצאצאיו ותלמידיו שילמדו את ספרו מדי יום. הספר כולל גם סיפורים והדרכות של תלמידיו, בחלקים נפרדים. קטעים מתורתו, הודפסו כנספחים בספרים שונים. כמו כן, נערך מתורתו החלק השני נופת צופים שבספר קודש הילולים.

בשנת תשס"ג (2003) הודפסו בבני ברק שני כרכים הכוללים מתורתו ותולדותיו בצירוף מפתחות ונספחים, בשם "אמרי פנחס השלם".

  ערך מורחב – שושלת קוריץ

  פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא על פי מדינות ויקיפדיה לכתיבת ביוגרפיות יש להזכיר בשמם רק צאצאים שמוכרים בזכות עצמם, יש לצמצם פרק בהתאם.

• רבי יהודה מאיר רבה של שיפיטובקה, חתנו של רבי יעקב שמשון משיפיטובקה.
• רבי משה מסלאוויטא. הוא פתח את בית הדפוס בסלאוויטא. בניו היו רבי שמואל אבא ורבי פנחס שנאסרו בשנת תקצ"ה בעקבות הלשנת שקר לשלטונות על הריגת עובד בבית הדפוס.
• רבי יעקב שמשון מזסלב. היה חתנו של רבי דב רבה של זסלב ולאחר פטירתו מילא את מקומו.
• רבי יחזקאל מאוסטרהא. נישא לבתו של רבי יוסף מפולנאה. בניו היו רבי חיים ורבי אברהם.
• רבי אליהו, חתן רבי יוסף מוונישניבץ.
• שרה רחל שיינדל אשת רבי שמואל אב"ד קלינבלאט בן מרדכי, ונכדו של רבי משה מחכמי הקלויז בברודי.

הרב שמשון אהרן פולונסקי היה צאצא של רבי פנחס דרך חתנו רבי שמואל^[5].

• הסופרת חוה שפירא.

• יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב, הוצאת מעריב, 1977, עמ' 43–44.
• אליעזר שטיינמן, באר החסידות -חלק ב, הוצאת כנסת, תל אביב, ה'תשי"ח.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: פנחס שפירא מקוריץ

•   אתר האינטרנט הרשמי של פנחס שפירא מקוריץ
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "פנחס שפירא מקוריץ", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1209-1209, באתר היברובוקס
• אברהם כהנא, ‏ר' פנחס מקוריץ (בתוך ספר החסידות, ורשה, תרפ"ב), באתר "דעת"
• דוד הלחמי, רבי פינחס שפירא מקוריץ, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ק"ע, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• רבי פנחס שפירא מקוריץ באתר אהלי צדיקים

כתביו

• מדרש פנחס, באתר היברובוקס
• דברים נחמדים, טשרנוביץ, תרי"ט, באתר היברובוקס
•   פינחס בן אברהם אבא שפירא (1726-1790), מקורץ, דף שער בספרייה הלאומית