סדר הירושה לכתר הבריטי

סדר הירושה לכתר הבריטי (באנגלית: Succession to the British throne) הוא רשימת האנשים המצויים בתור לזכות העלייה לכתר הבריטי וכתרן של יתר ממלכות חבר העמים הבריטי. במטרה למנוע מחלוקת על הזכות על כס המלוכה, העביר הפרלמנט את חוק ההסדר 1701.

חוק ההסדר מגביל את רשימת היורשים לצאצאיה של הנסיכה הבוחרת סופיה מהנובר, נכדתו של ג'יימס הראשון, מלך אנגליה. הגבלות והעדפות נוספות הכלולות בחוק זה הן כדלקמן:

1. צאצאיו החוקיים של כל אדם הם עוקביו המיידיים בסדר הירושה, למעט אלו המופיעים כבר בדרגה ראשונית יותר. זכות הקדימות לירושה היא לפי הסדר הבא: הצאצא הבכור (וכל צאצאיו), ולאחריו שאר הצאצאים (ולאחר כל אחד כל צאצאיו) מהמבוגר לצעיר. בעבר הייתה זכות הקדימות לבנים, אולם באוקטובר 2011 זכות זו בוטלה.
2. על המלך, או המלכה, להיות פרוטסטנטי בעת העלייה לכתר, ואם לא היה אנגליקני לפני כן, להצטרף לכנסייה האנגליקנית לאחר ההמלכה.
3. אדם קתולי או שהפך לקתולי, מוצא לאלתר ולתמיד מסדר הירושה.
4. אדם שנולד להורים שאינם נשואים זה לזה בעת לידתו, אינו נכלל בסדר הירושה. דבר זה לא ישתנה גם אם לאחר מכן הוריו יינשאו.

מכיוון שהכתר הבריטי נמצא באוניה פרסונלית עם ממלכות חבר העמים הבריטי וכל ממלכה שווה במעמדה לחברתה וזאת לפי הצהרת בלפור, חוק וסטמינסטר קבע שלא ניתן לערוך שינויים בסדר הירושה לכתר מבלי לקבל את הסכמת כל הפרלמנטים במדינות שהמונרך מולך עליהם.