מרתון בוסטון

מרתון בוסטון החל כאירוע ספורט מקומי, אולם שמו יצא למרחוק והוא הפך לאירוע ספורט בינלאומי בולט. לאורך רוב שנות קיום האירוע, ההשתתפות בו הייתה חינם, והפרס היחיד שהוענק למנצח היה זר ענפי זית. החל משנות ה-80, כאשר רצים מקצועיים החלו מסרבים להגיע לאירוע עד שלא יוענקו בו פרסים כספיים, החלו חברות מסחריות להעניק חסות לאירוע. פרס כספי למנצח הוענק לראשונה בשנת 1986.

עד לשנת 1972 לא הותר לנשים להירשם באופן רשמי למרתון בוסטון. רוברטה "בובי" גיב היא האשה הראשונה המוכרת כמי שרצה את מלוא מרתון בוסטון בשנת 1966. בשנת 1967 נרשמה לריצה קתרין שוויצר, אשר ציינה בטופס ההרשמה רק את ראשי התיבות של שמה הפרטי, כדי שלא יזוהה מינה. היא סיימה את הריצה אף על פי שבמהלך הדרך ניסה אחד השופטים בריצה לקרוע מחולצתה של מספרי הרץ. בשנת 1996 הכירה התאחדות האתלטיקה של בוסטון בנשים שסיימו ראשונות את הריצה בין השנים 1966–1971 כאלופות מרתון בוסטון.

בשנת 1980 הוכרז על זכייתה במקום הראשון של רוזי רואיז, אך לאחר מכן נקבע כי היא לא רצה את כל המסלול אלא נרשמה למירוץ, ולקראת סיומו קפצה אל המסלול מבין הקהל שצפה במירוץ, ורצה במהירות עד סופו.

  ערך מורחב – הפיגוע במרתון בוסטון

בסיום המרתון של שנת 2013 התפוצצו שתי פצצות בכיכר קופלי שבמרכז בוסטון, בקרבת קו הסיום. בפיגוע נרצחו לפחות שלושה בני אדם, בהם ילד בן 8, ונפצעו יותר מ-170 בני אדם^[2]. הפיצוצים בוצעו בעזרת מטעני חבלה שהוסתרו בסירי לחץ^[3]. את הפיגוע ביצעו האחים טמרלן ודז'וחר צרנייב, מוסלמים צ'צ'נים שהיגרו עם משפחתם מרוסיה לארצות הברית ב-2002 וזכו למעמד של תושבי קבע. טמרלן נהרג במהלך המצוד אחריו, ודז'וחר נלכד כשהוא פצוע קשה.

בשנת 2020 בצל משבר הקורונה הוכרז כי לראשונה יבוטל המרתון. בתחילה נדחה המרתון מה-20 באפריל ל-14 בספטמבר אך בהמשך הוחלט לבטלו לחלוטין^[4].

 

 

ריצת מרתון בוסטון פתוחה לכל הרצים, גברים ונשים, מכל מדינות העולם, אולם הם חייבים לעמוד בתנאי קבלה, הוכחה כי השלימו מרוץ מרתון בזמן מינימום מסוים, הנקבע על פי משתני גיל ומין. כדי להתקבל, הרץ חייב להציג אישור מן הגוף הלאומי המפקח במדינתו, המוכר על ידי התאחדות האתלטיקה הבינלאומית, כי השלים ריצת מרתון מלאה בתוך תקופה מסוימת קודם לקיום מרתון בוסטון (בדרך כלל בתקופת 18 חודשים קודם לקיום הריצה), בזמן ריצה השווה או קצר מזמן המינימום הנדרש. המבקשים לרוץ במרתון בוסטון בגילאים 18–34 חייבים להראות כי השלימו מרתון בזמן שאינו עולה על 3:00:00 שעות לגברים, ו-3:30:00 שעות לנשים. לגיל מבוגר יותר קיימים זמני סף ארוכים יותר, כך לדוגמה, גברים גילאי 40–44 חייבים להראות כי השלימו בעבר מרתון בזמן שאינו עולה על 3:10:00. ל-1,250 רצים ניתן פטור מזמני מינימום וזאת בתנאי שגייסו תרומות בסכום קבוע מראש לאחת משורה של קרנות צדקה מקומיות.

למעט המבחנים האולימפיים, ריצות המרתון האולימפיות, וריצות המרתון באליפויות העולם, מרתון בוסטון הוא המרתון היחיד המתנה השתתפות בקביעת זמני מינימום. מסיבה זו, עצם העמידה בתנאים להשתתפות במרתון בוסטון מהווה מטרה, והישג בפני עצמו לרצים רבים.

הריצה מתקיימת באופן מסורתי ב"יום הפטריוטים" שהוא יום חופש מעבודה במדינת מסצ'וסטס. עד לשנת 1969 צוין החג ב-19 באפריל, בימים שונים בשבוע. החל משנת 1969 החג מצוין ביום שני השלישי החל בחודש אפריל, אשר זכה בפי המקומיים לכינוי "יום שני של המרתון".

עד לשנת 2006 הריצה החלה בצהריים (בעוד שמרוץ כיסאות הגלגלים החל בשעה 11:25, והריצה המקצועית לנשים בשעה 11:31). משנת 2006 הוקדמה שעת הזינוק וההזנקה נעשית באופן הדרגתי. רצי העילית המקצועיים, והקבוצה הראשונה של עד 10,000 רצים, זינקו בשעה 12:30. החל משנת 2007 זמני תחילת הריצה נקבעו בשעה 10:00 ובשעה 10:30, לשתי קבוצות רצים, בעוד שמרוץ כיסאות הגלגלים וריצת הנשים החלו בשעה 09:25 ו-09:35, בהתאמה. שינוי זה בא לאור בקשות של רצים לנצל את השעות הקרירות יותר של הבוקר. שינוי זה אף מאפשר את פתיחת צירי התנועה בעיר בשעה מוקדמת יותר.

מרתון בוסטון הוא מרתון תקני של 42,195 מטר. מסלול הריצה איננו טבעתי אלא מסלול מנקודה לנקודה. הזינוק נעשה בעיירה הופקינטון, כ-42 ק"מ ממערב לעיר בוסטון. קטע המסלול האחרון עובר בכבישיה ורחובותיה של העיר בוסטון. קו הסיום הוא בכיכר קופלי, סמוך לספריה העירונית, במרכז בוסטון. המסלול עובר דרך שמונה רשויות מקומיות במדינת מסצ'וסטס. מרתון בוסטון נחשב לאחד המסלולים הקשים ביותר לריצת מרתון כיוון שהרצים נאלצים לטפס במהלך המסלול על שורת גבעות, ששיאן היא הגבעה "שוברת הלבבות" (Heartbreak Hill), עליה רצופה של כ-600 מטר בין הקילומטרים 32–33, סמוך לבוסטון קולג'.

זמן השיא למסלול לגברים נקבע בשנת 2011, הוא 2:03:02, ולנשים נקבע בשנת 2014, 2:18:57. רק בשלוש ריצות לאורך ההיסטוריה של מרתון בוסטון נקבעו במקום הזמנים הטובים בעולם. בשנת 1947 קבע רץ מקוריאה הדרומית זמן של 2:25:39. בשנת 1975 קבעה רצה מגרמניה המערבית זמן של 2:42:24, ובשנת 1983 קבעה רצה אמריקאית זמן של 2:22:43. הזמנים במסלול מרתון בוסטון נפסלו מלשמש כזמני שיא בינלאומי מכיוון שגובהו מעל פני הים של קו הסיום במסלול, נמוך באופן משמעותי מקו הזינוק, ומכיוון שהמרחק שבין קו הזינוק לקו הסיום רחוק מדי ומאפשר לרץ ליהנות מרוח גבית עקבית.

כחצי מיליון צופים מגיעים לחזות ברצי מרתון בוסטון באירועים המתקיימים בשנים האחרונות והופכים אותו לאירוע הספורט הגדול ביותר בניו אינגלנד. בשנת 2006 קיבלו למעלה מ-1,000 עיתונאים הרשאות לסיקור הריצה.

לאורך הכבישים והרחובות בהם עובר המסלול עומדים אלפי צופים המעודדים את הרצים ומציעים להם מי שתייה וחטיפים. באופן מסורתי משחקת קבוצת בוסטון רד סוקס במגרשה הביתי ביום הריצה, ומיד עם סיום המשחק יוצאים אלפי הצופים מן האצטדיון ועומדים לעודד את הרצים המתקרבים אל הקילומטר האחרון בריצתם.

• מרתון ניו יורק

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרתון בוסטון

•   אתר האינטרנט הרשמי של מרתון בוסטון

•   מרתון בוסטון, ברשת החברתית פייסבוק
•   מרתון בוסטון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   מרתון בוסטון, ברשת החברתית אינסטגרם
• מרתון בוסטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אלעד זאבי, מרתון בוסטון: רצים לשום מקום, באתר הארץ, 17 באפריל 2011
• בוסטון 2012: דאבל לקנייה ביום אכזרי