מייקל אייזנר

אייזנר נולד למשפחה יהודית חילונית בניו יורק. אימו, מרגרט, הקימה חברת בטיחות אמריקאית ושימשה כנשיאת בית חולים. אביו, לסטר, עבד כעורך דין וכמנהל אזורי של מחלקת השיכון והפיתוח העירוני המקומי. סבא רבא שלו, זיגמונד, הקים חברת בגדים מוצלחת בארצות הברית. סבתא רבתא שלו, ברטה וייס, שייכת למשפחת מהגרים שהקימו עיירה קטנה בניו ג'רזי. הוריו הם צאצאים של מהגרים יהודים מגרמניה. לאייזנר 16 קרובי משפחה שנרצחו בשואה.

אייזנר גדל בפארק אווניו שבמנהטן. הוא למד בבית הספר אלן-סטיבנסון (אנ') ולאחר מכן עבר לבית הספר לורנסוויל (אנ'). לאחר סיום לימודיו בבית הספר למד תואר בלשון האנגלית באוניברסיטת דניסון (אנ') וסיימו בשנת 1964.

אייזנר נשוי לג'יין ולהם שלושה ילדים.

לאחר שעבד זמן קצר ב-NBC ו-CBS, התקבל אייזנר לעבודה כעוזר למנהל תוכן בתחום הלאומי ב-ABC. אייזנר התקדם ב-ABC עד לתפקיד סגן נשיא תוכן.

בשנת 1976 גויס אייזנר לתפקיד מנכ"ל סרטי פרמאונט. במהלך עבודתו הופקו בפרמאונט סרטים מצליחים כגון מסע בין כוכבים, שודדי התיבה האבודה, חופשי על הבר ועוד. ב-1984 פרש אייזנר מתפקידו בפרמאונט והתמנה לתפקיד מנכ"ל חברת וולט דיסני.

לאחר מותו של וולט דיסני ב-1966, ניסו גורמים רבים להשתלט על החברה, ובעלי מניות דיסני ניסו לגייס את אייזנר לתפקיד המנכ"ל ואת פרנק ולס לתפקיד הנשיא.
במחציתה השנייה של שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 החלה דיסני להתחדש. ההתחדשות החלה עם הסרט מי הפליל את רוג'ר ראביט (1988) ובת הים הקטנה (1989). בעקבות סרטים אלו זכו אולפני ההנפשה של וולט דיסני להצלחות קופתיות וביקורתיות. דיסני הרחיבה את פעילותה גם בתחום הסרטים למבוגרים, כאשר יו"ר החברה דאז ג'פרי קצנברג רכש את סרטי מירמקס בשנת 1993. בנוסף רכשו דיסני מקורות מדיה נוספים כמו ABC ו-ESPN.
בחלק הראשון של שנת 1990 אייזנר ושותפיו החלו לתכנן את "עשור דיסני", שכלל בניית פארקים חדשים ברחבי העולם, הרחבת פארקים קיימים, סרטים מקוריים חדשים והשקעות חדשות בתקשורת. לא כל התכנונים בוצעו לבסוף, אך בין התכנונים שהושלמו היה בניית "דיסנילנד פריז", הקמת "אולפני MGM" (כיום "אולפני הוליווד של דיסני"), "פארק ההרפתקאות של דיסני קליפורניה" (כיום "הרפתקאות דיסני בקליפורניה"), "MGM Studios" (היום "וולט דיסני פארק"), סרטים שונים וזיכיונות.

ב-2005 הודח אייזנר מתפקידו כנשיא ומנכ"ל דיסני. רוב שנותיו בחברה מתוארות בסרט התיעודי "היפהפייה הנרדמת מתעוררת" משנת 2009.

ב-7 באוקטובר 2005, לאחר שסיים את תפקידו בדיסני, החל אייזנר להנחות תוכניות אירוח. התוכניות שלו כללו בעיקר שיחות עם מנכ"לים, מנהיגים פוליטיים, אמנים ושחקנים. בין אורחיו ניתן למנות את צ'אק נוריס, פרנק גרי, ועוד. אייזנר שימש גם כמפיק תוכניתו.

במרץ 2007 השיקה חברת ההשקעות של אייזנר אולפן חדש, "Vuguru", שהפיק והפיץ סרטוני וידאו לאינטרנט ואמצעי מדיה שונים. ב-2009 מימן אייזנר בכספו על מנת להפיק תוכנית אולפן שכשלה.

ב-2012 התקבל להיכל התהילה של האקדמיה לטלוויזיה.

• תהליך עבודה (1998)
• מחנה (2005)
• עבודה ביחד: מדוע שותפויות גדולות מצליחות (2010)

• פרס כבוד מבניין המוזיאון הלאומי (2001)
• כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד (2008)
• היכל התהילה של האקדמיה לטלוויזיה (2012)

• איילת כרמל, תיק אישי: 40 טייקונים בינלאומיים, ידיעות אחרונות - ספרי חמד - גלובס, 2006. עמ' 19–23.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מייקל אייזנר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מייקל אייזנר

•   אתר האינטרנט הרשמי של מייקל אייזנר
•   מייקל אייזנר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• קרן אייזנר
• מייקל אייזנר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)