מועצת חכמי התורה

מועצת חכמי התורה הוקמה עם הקמת תנועת ש"ס בשנת 1983, במטרה לשמש כהנהגה הרוחנית לתנועה החדשה. כמפלגה חרדית חדשה הלכה תנועת ש"ס בעקבות אגודת ישראל ומועצת גדולי התורה שלה והקימה מנגנון דומה. עם הקמתה, הייתה מועצת חכמי התורה להנהגה רוחנית ספרדית חדשה אך נהנתה מתמיכה מנהיגותית מטעם גדולי התורה האשכנזים ובראשם הרב שך^[1].

כינוס היסוד היה בחודש אייר תשמ"ג והשתתפו בה מקימי חברי המועצה הראשונה, הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, הרב שמעון בעדני, הרב שלום כהן, הרב גבריאל טולדנו והרב שבתי אטון (שני האחרונים פרשו בשנת 1990 בעקבות הפסקת התמיכה מצד גדולי התורה האשכנזים) כולם בוגרי ישיבת פורת יוסף^[2]. מזכיר המועצה הראשון היה יחזקאל אסחייק, איש אמונו של הרב שך.

חברי מועצת חכמי התורה מרכיבים את רשימת המועמדים לבחירות, מחליטים על הסכמים קואליציוניים וקובעים את מדיניותה הפוליטית והמדינית של המפלגה. לדוגמה בשנת 1990 (במה שזכה לכינוי "התרגיל המסריח") נתנו הוראה לחברי הכנסת לא להצטרף לממשלה בראשות שמעון פרס^[3]. ובספטמבר 1990 נתנו הוראה לחברי הכנסת להישאר בקואליציה ולא לפרוש מהממשלה, כתגובה לחקירה שנפתחה נגד השר אריה דרעי^[4].

היו שטענו כי המועצה הוקמה כדי להבטיח את שליטתו של הרב שך במפלגה, ושלכן מונו למועצה הרבנים בעדני, טולדנו ואטון שלמדו אצל הרב שך במשך השנים. גם הרב שלום כהן נחשב מנאמניו של הרב שך^[5]. לאחר פרישתו של יחזקאל אסחייק מש"ס, עם השר הרב יצחק פרץ, עקב התרגיל המסריח, מונה במקומו כמזכיר הרב משה מאיה, שלימים היה חבר הכנסת ולבסוף הפך חבר מועצת חכמי התורה. לאחר הרב מאיה שימש בתפקיד חבר הכנסת לשעבר רפאל פנחסי, במשך כ-14 שנה, עד לפטירת הרב עובדיה יוסף.

ביוני 2007, הורתה מועצת חכמי התורה ל-12 חברי ש"ס בכנסת לתמוך בשמעון פרס בבחירות לנשיאות^[6].

ב-24 בפברואר 2014 התכנסה המועצה בבני ברק לישיבה משותפת עם מועצות גדולי התורה של דגל התורה ואגודת ישראל, לצורך דיון במסקנות "הוועדה לשוויון בנטל" (הוועדה שבראשה עמדה איילת שקד) לגבי גיוס בני ישיבות לצה"ל^[7].

בדצמבר 2014 דחתה המועצה את רצונו של אריה דרעי להתפטר, בעקבות פרסום ההקלטות של הרב עובדיה יוסף, שבהן הוא תוקף את דרעי^[8].

בספטמבר 2017 התפטר ח"כ יגאל גואטה מהכנסת בעקבות דרישת רבני המועצה. זאת, לאחר שסיפר בריאיון לגלי צה"ל כי שנתיים קודם לכן השתתף בטקס נישואים חד-מיניים של אחיינו, ושאמר למשפחתו שחובה עליהם לבוא לשמחו^[9].

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל, הודיעה המועצה בספטמבר 2020 כי "יש לקיים את כל התפילות במרחב הפתוח, ואין לקיים כלל תפילות במקומות סגורים"^[10].

מבנה הסמכות אצל ש"ס הפוליטית הייתה זהה לזו של דגל התורה והיא הייתה כפופה למועצת חכמי התורה ולמנהיגותו של הרב עובדיה יוסף, בפרט לאחר מינויו של אלי ישי לראש מפלגת ש"ס^[11].

ב-17 באפריל 2023 התווספו לחברי המועצה הרב אברהם סלים, הרב שלמה מחפוד, הרב שלמה בן שמעון והרב שמואל בצלאל. ומאוחר יותר נתווסף גם הרב יהודה כהן ראש ישיבת יקירי ירושלים ב-13 יולי 2023.

באופן שאינו רשמי עולה כי כיום המועצה מתחלקת לשלש פלגים שונים: פלג מרביצי תורה, פלג שרואה עצמו נאמן רק לרב עובדיה יוסף ופלג הסבור כי ניתן לשלב נאמנות לדרכו של הרב עובדיה יוסף לצד נאמנות לדרכו של הרב מאיר מאזוז ודומיו.

בפלג הראשון נמצאים- הרב אברהם סלים והרב שמואל בצלאל. בפלג השני נמצאים - הרב משה מאיה הרב יהודה כהן (רב) והרב שלמה בן שמעון. בפלג השלישי נמצא בעיקר בנו של הרב עובדיה הרב דוד יוסף לצד הרב שלמה מחפוד. הרב ראובן אלבז נחשב כמי שמצוי על התפר בין הפלג השני לשלישי. על הפלג השני נמנה גם הרב יצחק יוסף, שכיום עדיין אינו נמנה בין חברי המועצה..

חברי מועצת חכמי התורה כיום הם:

• הרב משה מאיה - ראש כולל "זיכרון משה" וראש ישיבת "עטרת שלמה" והרב הספרדי של שכונת יד אליהו בעיר תל אביב, מכהן גם בתור יושב-ראש מעיין החינוך התורני. לאחר פטירת הרב שמעון בעדני הוכתר בעיתון הדרך ל"זקן מועצת חכמי התורה".
• הרב ראובן אלבז^[12] - ראש ישיבת אור החיים ורב שכונת בית ישראל בירושלים. (צורף ב-15 בינואר 2015, לקראת הבחירות לכנסת ה-20.)
• הרב אברהם סלים - ראש ישיבת מאור התורה. (צורף ב-17 באפריל 2023)
• הרב שלמה בן שמעון - אב"ד נווה ציון. (צורף ב-17 באפריל 2023)
• הרב שמואל בצלאל - ראש ישיבת פורת יוסף העיר העתיקה. (צורף ב-17 באפריל 2023)
• הרב שלמה מחפוד - אב"ד "יורה דעה" והרב של שכונת "נווה אחיעזר" בבני ברק. (צורף ב-17 באפריל 2023)
• הרב יהודה כהן - ראש ישיבת יקירי ירושלים ובאר התלמוד בשכונת גאולה בירושלים. (צורף בעצרת זיכרון לי"א חודשים לרב שלום הכהן ב-13 יולי 2023)

בעבר:

• הרב גבריאל טולדנו - פרש בשנת 1990 בעקבות הפסקת התמיכה מצד גדולי התורה האשכנזים
• הרב שבתי אטון - פרש בשנת 1991 בעקבות הפסקת התמיכה מצד גדולי התורה האשכנזים.
• הרב דוד יוסף^[13] - ראש כולל יחוה דעת. (צורף ב-2013 בעקבות פטירת אביו הרב עובדיה יוסף) פרש בשנת תשפ"ה עם הכניסו לתפקיד הרב הראשי.

• הרב עובדיה יוסף, 1982–2013 - הקים את המועצה ושימש נשיאה במשך 30 שנה, עד לפטירתו בשנת 2013
• הרב שלום כהן, 2013–2022 - מונה בעקבות פטירת הרב עובדיה יוסף. ההכרזה הרשמית התקיימה בחול המועד פסח ה'תשע"ד, באולמי ארמונות חן בבני ברק^[14]. יאיר אטינגר ואחרים סבורים שבפטירת הרב יוסף השליטה בש"ס עברה לאריה דרעי, ובשל הצורך בדמות רוחנית הובא הרב כהן לשמש בתפקיד זה^[15]. אריה דרעי ענה בתגובה שהמינוי היה על פי החלטתו של הרב שמעון בעדני^[16].
• הרב שמעון בעדני, 2022-2023 - לאחר פטירת הרב כהן נתמנה לנשיא מועצת חכמי התורה, וכך הוא כונה בעיתון התנועה "הדרך". עם זאת, הוא כונה גם "זקן מועצת חכמי התורה", כפי שכונה לאחר פטירת הרב עובדיה יוסף. בתפקידו כנשיא מועצת חכמי התורה שימש לתקופה קצרה עד פטירתו ב-11 בינואר 2023.
• כיום אין נשיא רשמי למועצת אך מרבית ההחלטות נחלטות על ידי הרב משה מאיה והרב אברהם סלים

• הרב יחזקאל אסחייק, 1990-1982
• הרב משה מאיה, 1999-1990
• רפאל פנחסי, 2013-1999
• אמיר קריספל, 2018-2014
• יואב בן צור, 2019 ואילך

• מועצת גדולי התורה

• שלמה גרינברג ומירי גליק, עשה היסטוריה: כך הקים הגר"ע את 'מועצת חכמי התורה', באתר בחדרי חרדים, 10 באוקטובר 2013
• מידע על מועצת חכמי התורה בקטלוג הספרייה הלאומית