לילי פוליצר

פוליצר נישאה לבעלה הראשון, פיטר פוליצר, ב-1952. בני הזוג השתקעו בפאלם ביץ', פלורידה, זמן קצר לאחר נישואיהם והחזיקו בבעלותם מספר מטעים של פירות הדר, שבעזרת תוצרתם פתחה לילי דוכן מיצים בויה מינצר (Via Minzer) בפאלם ביץ'.^[2] במהלך עבודתה בדוכן המיצים, מצאה לילי כי כתמי מיץ מכתימים את בגדיה לעיתים תכופות, וכפתרון להסוואת כתמי המיץ - עיצבה עבור עצמה שמלת כותנה ללא שרוולים בהדפס בהיר וצבעוני. היא נוכחה לדעת כי לקוחותיה אהבו את השמלה שעיצבה, ולכן ייצרה עוד במטרה למכור אותן בדוכן המיצים שלה. השמלות נמכרו במחיר של 22 דולר לשמלה וזכו להצלחה רבה. בסופו של דבר, החלה לילי למכור יותר שמלות מאשר מיצים, מה שהביא אותה להחלטה להתמקד בעיצוב. ב-1959 פוליצר הפכה לנשיאת החברה שלה שנשאה את שמה (Lilly Pulitzer, Inc). המפעל הראשי של החברה היה ממוקם במיאמי, פלורידה, כאשר הבדים יוצרו באי קי וסט (Key West). משנות השישים ועד שנות השמונים בגדיה הצבעוניים והבהירים של פוליצר היו פופולריים מאוד ונלבשו על ידי בני אליטה דוגמת ג'קלין קנדי-אונאסיס (Jacqueline Kennedy Onassis), קרוליין קנדי (Caroline Kennedy) ובני משפחות רוקפלר (Rockfeller), ואנדרבילט (Vanderbilt) וויטני (Whitney).^[3] פוליצר הייתה בת כיתתה לשעבר של ג'קלין קנדי-אונאסיס. לאחר שזו האחרונה צולמה למגזין לייף לבושה באחת השמלות בעיצובה של לילי, הלכו נשות אליטה נוספות בעקבותיה והשמלה הפכה לאחת ההצלחות הגדולות של פוליצר. מאוחר יותר הצהירה שהשמלה שצולמה בה אונסיס, יוצרה במקור מוילונות מטבח. אירוע שיא זה סייע למותג של פוליצר להתפרסם ולהתבסס, ולאחר מכן התרחב לקווי הלבשה לגברים ולילדים, וגם לתחום עיצוב הבית. בשנת 1984, פרשה לילי מעיצוב המותג הנושא את שמה, ומסיבות כלכליות ועסקיות שונות (בין היתר השינוי במגמות האופנה ועלייתו של קו מינימליסטי יותר), הפסיקה את ייצור הבגדים.^[4]

ב-1993, הזכויות על המותג "לילי פוליצר" נרכשו על ידי חברת Sugartown Worldwide, Inc, כאשר ראשיה יצרו קשר עם פוליצר בתקווה להחיות את המותג. פוליצר לא הייתה מעורבת בעבודה היום-יומית של החברה אך החזיקה בתפקיד של יועצת קריאייטיב, והמשיכה לאשר עיצובים, בדים וקולקציות חדשות. כיום מחזיק המותג 75 חנויות, וניתן למצוא את מוצריו בחנויות וברשתות נוספות כגון לורד אנד טיילור, סאקס השדרה החמישית, ניומן מרקוס ועוד.^[5]

לצד בגדי נשים, החברה ייצרה גם בגדי ילדים, בגדי ים, נעליים, תכשיטים, אביזרי אופנה, מצעים ומוצרי נייר וכתיבה. לילי מעולם לא רצתה לייצר בגדי חורף ונהגה לומר כי "תמיד יש קיץ איפשהו". בהתאם לכך, השמלות היו נלבשות ברגליים חשופות ועוצבו כך שלא נדרשת הלבשה תחתונה מתחתיהן. בנוסף, החברה השיקה קולקציה בלעדית של כלות בשנת 2010. המוטו של לילי "הכל אפשרי עם קרני שמש וקצת ורוד", ייצג את עיצוביה השמחים ומלאי החיים. מלבד פריטים בעיצובה, פוליצר פרסמה שני ספרי לייף סטייל: Essentially Lilly: A Guide to Colorful Entertaining ו-Essentially Lilly: A Guide to Colorful Holidays, עם חברה, המחבר ג'יי מולבאני (Jay Mulvaney).

 

ב-1950 ברחה לילי עם הרברט פיטר פוליצר, נכדו של ג'וזף פוליצר, מייסד פרס הקרוי על שמו- פרס אמריקאי שנתי לעיתונאות כתובה, ספרות והלחנה. לזוג פוליצר נולדו שלושה ילדים: פטר, מיני וליזה. ב-1969 לילי ופיטר התגרשו והיא נישאה בשנית זמן קצר לאחר מכן, לאנריקה רוסו שעבד בעבר עבור בעלה הראשון. אף על פי ששינתה באופן חוקי את שמה לליליאן מקים רוסו, המותג שלה המשיך לשאת את השם "לילי פוליצר". בעלה השני נפטר בשנת 1993 ממחלת הסרטן. ב-7 באפריל 2013 מתה פוליצר-רוסו בבית אימה בפאלם ביץ', והיא בת 81.^[6]

• עיצוב אופנה

  מדיה וקבצים בנושא לילי פוליצר בוויקישיתוף

• Lilly Pulitzer Website- האתר הרשמי של המותג
•   הילה אוחיון, מתה מעצבת האופנה לילי פוליצר, באתר הארץ, 8 באפריל 2013
• לילי פוליצר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)