יוסף חריש
יוסף חריש (15 בספטמבר 1923 - 6 בנובמבר 2013) היה היועץ המשפטי השמיני לממשלה, שופט וסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב.
לידה |
15 בספטמבר 1923 ירושלים, פלשתינה (א"י) | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
6 בנובמבר 2013 (בגיל 90) תל אביב-יפו, ישראל | ||||||
מדינה | הממלכה המאוחדת, ישראל | ||||||
מקום קבורה | הר המנוחות | ||||||
השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||||
| |||||||
ביוגרפיה
עריכהיוסף חריש נולד בירושלים למשפחה דתית ולמד בישיבת תפארת צבי. לאחר שיצא בשאלה עבר ללמוד בגימנסיה. התנדב לארגון ההגנה ושירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. במהלך "השבת השחורה" נעצר על ידי הבריטים ונאסר יחד עם חברי הגנה נוספים במחנה המעצר בלטרון. הוא ישב שם במשך חצי שנה. במלחמת העצמאות היה קצין וסייע להקמת חיל השלישות.
בתקופת הצנע שימש כעוזרו האישי של דב יוסף, שר האספקה והקיצוב, ובמקביל למד משפטים לתואר הראשון ושני אוניברסיטה העברית. במרץ 1954 קיבל רישיון לעריכת דין בישראל[1] במחזור הראשון של הפקולטה למשפטים. לאחר מכן הצטרף לפרקליטות המדינה. בשנת 1958, בגיל 35, מונה לשופט בבית משפט השלום. ב-1969 התמנה כשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב,[2] בו הגיע לדרגת סגן נשיא בשנת 1984.
באפריל 1986 פרש לגמלאות ובחודש יוני, בעקבות פרשת קו 300, שבה הודח היועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר, מונה חריש במקומו.
במסגרת תפקידו קבע מספר הנחיות במסגרת "הנחיות היועץ המשפטי לממשלה":
- העמדה לדין של חיילים בעבירות של התעללות בערבים, במהלך האינתיפאדה הראשונה
- חובת עמידה בקריטריונים בתמיכות ממשלתיות - ביטול "הכספים הייחודיים"
- איסור מינויים פוליטיים בשירות הציבורי - קשר פוליטי כשלעצמו אינו כישור ראוי לקבלת משרה בשירות הציבורי.
- הליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום.
נושאים בולטים שבהם טיפל במהלך כהונתו:
- המשך הטיפול בפרשת קו 300 - חריש התעקש על חקירה משטרתית, דבר שהביא לחנינות שהעניק הנשיא חיים הרצוג.
- פרשת ויסות מניות הבנקים - חריש קבע שאין מרמה בפעולת מנהלי הבנקים ואין להגיש כתבי אישום. בג"ץ התערב בהחלטתו באופן חריג, והנחה אותו להגיש כתבי אישום; המשפט הסתיים בהרשעת מרבית הנאשמים[3].
- פרשת עיזאת נאפסו - עדויות השקר במשפטים ביטחוניים בבתי דין צבאיים
- פרשת ויליאם נקש - הסגרת העבריין ויליאם נקש לצרפת
- הגשת כתב אישום בפרשת אריה דרעי
- פרשת גירוש פעילי החמאס ללבנון - חריש כתב חוות דעת שהתירה את גירושם.
- משפטו של ג'ון דמיאניוק.
כיהן בתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה עד 1 בנובמבר 1993.
חריש היה נשוי פעמיים ונולדו לו ארבעה ילדים, בהם מנכ"ל עמותת "לשובע", גיל-עד חריש. התגורר בשכונת רמת אביב שבתל אביב.
נפטר ב-6 בנובמבר 2013[4] ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
לקריאה נוספת
עריכה- משה גורלי, עניין לציבור: יוסף חריש – איש של צדק, ידיעות ספרים, 2021.
- דינה זילבר, בשם החוק: היועץ המשפטי לממשלה והפרשות שטלטלו את המדינה, פרק 10, הוצאת דביר, 2012.
קישורים חיצוניים
עריכה- נעמי לויצקי, יוסף מהמחוזי, כותרת ראשית, 4 ביוני 1986
- ההספד של השופט נעם סולברג על יוסף חריש, באתר "תקדין", 10 בנובמבר 2013
- רביב דרוקר, המקור, צפו: היועמ"ש לשעבר, יוסף חריש, מספר כיצד פרצו אנשי ש"ס לביתו, באתר nana10, 26 בדצמבר 2013
הערות שוליים
עריכה- ^ הוסמכו 63 עורכי־דין חדשים, חרות, 23 במרץ 1954
- ^ מונו 3 שופטים לביהמ"ש המחוזי בת"א, מעריב, 19 ביוני 1969
- ^ איתמר לוין, נפטר יוסף חריש, לשעבר היועץ המשפטי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בנובמבר 2013
- ^ אביאל מגנזי, בגיל 90: נפטר היועמ"ש לשעבר, יוסף חריש, באתר ynet, 6 בנובמבר 2013