יובל בן-עמי
יובל בן-עמי (נולד ב-18 במאי 1976) הוא סופר, עיתונאי ומוזיקאי ישראלי.
לידה |
18 במאי 1976 (בן 48) ירושלים, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | תיכון אלון רמת השרון |
מעסיק | הארץ, מסע אחר, גלובס, +972 |
קישורים חיצוניים | |
פייסבוק | yuval.benami.54 |
טוויטר | yuval_ba |
www | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בירושלים, בנם של איש הטלוויזיה ודובר צה"ל לשעבר, עודד בן-עמי ושל הפסלת אורנה בן-עמי. למד בתיכון אלון רמת השרון. בגיל 19 פרסם לראשונה שירה. בצעירותו שוטט שנים אחדות באירופה והתפרנס כזמר וגיטריסט. את השירים שחיבר באותה תקופה ביצע בשנים 1999–2000 במופע "בא ממקום מוזר". בשנת 2009 שב להופיע.[1]
בשנת 2000 החל כותב כתבות למגזין "מסע אחר". בשנת 2003 החל כותב עבור העיתון "הארץ" ומאז פרסם מאמרים, כתבות ודברי ביקורת, בין היתר במגזינים "נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל" ו"Time Out תל אביב", בעיתונים "גלובס", "הבוסטון גלוב", באתר ynet, באתר האינטרנט של ה-"BBC" ובכתבי העת "כתם", "עמדה", "הכיוון מזרח" ו"מעין". בשנת 2009 החל בן עמי משמש כמבקר התיאטרון של העיתון "ישראל היום", ובהמשך שימש כמבקר התיאטרון של העיתון "עכבר העיר". הוא נמנה עם מייסדי האתר מגזין +972.
בן-עמי מגיש את התוכנית "ציפורי לילה עפות רחוק" בגלי צה"ל, בשיתוף עם המוזיקאית שירה כרמל.
בראשית דרכו התרכזה יצירתו של בן עמי הן כסופר, הן כעיתונאי והן כתמלילן במסע ובקשר שבין תרבות וגאוגרפיה. ששת ספריו שראו אור עוסקים באופן זה או אחר במקום ובחוויית המסע. עם השנים מתבלטים בה נושאים מגוונים, בהם שונות מגדרית (בספרו "הקומדיה התל אביבית"), ביקורת תרבות ומחאה פוליטית.
בשנת 2012 תרגם לעברית את שיר המחאה האירי כנגד נשיא ארצות הברית לשעבר, רונלד רייגן, "Hey Ronnie Reagan". בגרסתו העברית תורגם השיר על ידי בן-עמי ורותי פליסקין כ"שק לי, איווט", והופנה כביקורת כנגד שר החוץ, אביגדור ליברמן. הביצוע זכה לתהודה, ובעקבותיה הפיק באותה שנה בן-עמי אלבום רשת בשם "שק לי, איווט" שהכיל שירי מחאה מקוריים ומתורגמים.
בן-עמי הוא אחד היוצרים הפעילים בגרילה תרבות.
חיים פרטיים
עריכהבן-עמי לוקה בפרוסופגנוזיה.[2] ב-2017 נישא לאלישה בסקין ולהם בת. מתגוררים בדרום צרפת.
ספריו
עריכה- המיתולוגיה הפינית, הוצאת מפה, 2003
- סוזנה אל תבכי, ח"י ימים בדרום ההזוי של ארצות הברית, הוצאת חרגול, 2006[3]
- ארץ הפלאות, עם עובד, 2007[4]
- יום בעיר, הוצאת מפה, 2008[5]
- ניפגש באמצע הדרך, זמורה ביתן, 2008[6]
- הים והבקבוק, ספר אינטרנט, 2009. http://www.hayamve.blogspot.com
- הקומדיה התל אביבית, אחוזת בית, 2012[7]
כמשתתף באנתולוגיה:
- געגועים לשינויים, 16 סיפורי מסע ישראלים, עם עובד, 2005
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של יובל בן-עמי
- יובל בן-עמי, ברשת החברתית פייסבוק
- יובל בן-עמי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- רשימת הפרסומים של יובל בן-עמי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יובל בן-עמי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- הספרים של יובל בן-עמי, באתר "סימניה"
- מאמרי יובל בן-עמי, באתר "הארץ"
- אקדח על הקיר, ביקורות ורשימות על תיאטרון של יובל בן עמי
- מאשה צור-גלוזמן, נוסע ושב: ראיון עם יובל בן עמי, באתר nrg, 9 בנובמבר 2008
- יותם שווימר, שובר קופות: המרד של הסופר בן-עמי, באתר nrg, 16 באפריל 2009
- קריעת שירה – קטע מספרו של יובל בן-עמי, "הקומדיה התל-אביבית", באתר "העוקץ", 25 בפברואר 2012
- קובי מידן, "אנשים בלילה" עם יובל בן-עמי, באתר iCast, 16 באפריל 2012
הערות שוליים
עריכה- ^ עכבר העיר, המלצה יומית: שלוש הופעות מצוינות בתל אביב, באתר הארץ, 24 ביוני 2009
- ^ ציפורי לילה עפות רחוק, גלי צה"ל, 1 במאי 2014
- ^ ביקורות:
יורם קניוק, הולך לאן שהרוח נושבת, באתר הארץ, 4 ביוני 2006
גלי וולוצקי, עולם שלישי, באתר גלובס, 14 בפברואר 2006 - ^ ביקורת: תמר ביאליק, לפעמים סלע קיומנו עשוי ממסטיקים, באתר הארץ, 29 במרץ 2007
- ^ נגה משל, מתחת לאף, באתר הארץ, 15 בינואר 2009
- ^ ביקורת: נעמה כהן, "ניפגש באמצע הדרך", מול היערות, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2008
- ^ ביקורות:
נרי ליבנה, הקומדיה התל אביבית: אוצר רכילותי מרתק, באתר הארץ, 7 באפריל 2012
אלי אשד, ימי "הנסיך הקטן" על "הקומדיה התל אביבית" מאת יובל בן- עמי, 30 ביוני 2012