וורמס

בימי הרומאים הייתה העיר מאחז צבאי אסטרטגי על הדרך הראשית שמובילה לנהר הריין, ולימים – עיר מסחר משגשגת. בשנת 14 אחר הספירה נכבשה על ידי המצביא דרוסוס. את שרידי העיר הרומאית שפיתח דרוסוס ניתן לראות עד היום במבני הרחוב הרומאי, בפורום, ובשרידי המקדש לאל יופיטר. בימי הביניים הייתה לעיר קיסרית חופשית, ומאז ימי קארל הגדול שימשה לעיתים כעיר מושבו של הקיסר ועמדה במרכזם של אירועים היסטוריים חשובים. כבר במאה ה-14 מנתה העיר 20,000 תושבים (הרבה יותר מבפרנקפורט).

וורמס היא אחת הערים הגרמניות המוזכרות ב'שירת הניבלונגים', יצירה ספרותית עתיקה מהמוקדמות ביותר ששרדו בלשון גרמאנית שנתחברה סביבות המאה ה-13. מספר פעמים במהלך ההיסטוריה, נהרסה העיר כמעט לחלוטין. במהלך מלחמת תשע השנים בשנת 1689 נבזזה העיר על ידי כוחות צרפתיים, שאף הצליחו להחזיק בה לזמן קצר. ב-1792 נכבשה העיר שוב על ידי כוחות הצבא הצרפתי המהפכני; העיר הייתה בשליטת צרפת עד שנת 1815, אז נמסרה לידי הדוכס הגדול של הסן במסגרת קונגרס וינה. בפעם נוספת נחרבה העיר בשנת 1945 בהפצצות אוויריות של חיל האוויר הבריטי, לקראת תום מלחמת העולם השנייה.

  ערך מורחב – יהדות וורמייזא

לקהילה היהודית בעיר היסטוריה מפוארת בימי הביניים, ופעלו בה בין השאר ר' יצחק הלוי, רש"י, ר' אלעזר מוורמס, ר' אליהו לואנץ, ר' יאיר חיים בכרך ור' מיכל שייאר. ביחד עם שפייר ומיינץ (מגנצא) הרכיבה וורמס את שלוש הקהילות היהודיות הגדולות שלאורך הריין, שנודעו בראשי התיבות שו"ם.

בשנת 1096, בימי מסע הצלב הראשון, אירע בעיר הטבח בוורמס, כחלק ממאורעות הדמים שכונו גזירות תתנ"ו. במהלך הטבח אולצו היהודים להתנצר או למות. בעקבות אותם מאורעות דמים, חיבר ר' מנחם ברבי מכיר את הקינה "אבל אעורר", שייחודה בכך שיש בה אזכור מדויק של התאריך, שנת תתנ"ו.

עיינו גם בפורטל:
	פורטל גרמניה

• הממלכה המאוחדת  סנט אולבנס, אנגליה, הממלכה המאוחדת (מ־1957)
• צרפת  אוסר, צרפת (מ־1968)
• איטליה  פארמה, איטליה (מ־1984)
• ישראל  טבריה, ישראל (מ־1986)
• גרמניה  באוצן, סקסוניה, גרמניה (מ־1990)
• ארצות הברית  מוביל, ארצות הברית (מ־1998)

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: וורמס

•   אתר האינטרנט הרשמי של וורמס
• וורמס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
•   וורמס (גרמניה), דף שער בספרייה הלאומית