הפיגוע בקניון וסטגייט
פיגוע הירי בקניון וסטגייט שבניירובי הוא פיגוע טרור אסלאמי שהחל ב-21 בספטמבר 2013 בניירובי, בירת קניה.
תאריך | 21 בספטמבר 2013 |
---|---|
מקום | קניון וסטגייט, ניירובי, קניה |
קואורדינטות | 1°15′24″S 36°48′12″E / 1.256803°S 36.803283°E |
סוג | רצח המוני, פיגוע |
נשק | רובי סער מדגם AK-47 ורימונים |
הרוגים | 67 |
פצועים | 175 |
מבצע | א-שבאב |
מספר מפגעים | 5 |
הפיגוע
עריכהבצהרי 21 בספטמבר 2013 תקפה קבוצת מחבלים חמושים ברובי סער מדגם AK-47 ורימונים את קניון וסטגייט בניירובי, בירת קניה. ארגון הטרור המוסלמי א-שבאב הסומלי, המזוהה עם אל-קאעידה, נטל אחריות על הפיגוע. תוך כדי מהלך האירועים פרסמו נציגי הארגון באמצעות חשבון הטוויטר של הארגון הודעות אודות האירוע בזמן אמת. טוויטר בתגובה השעתה את פעילות החשבון.
על פי דיווחים שונים, בעת ההתקפה הבדילו החמושים בין מוסלמים לשאינם מוסלמים, בין השאר בשאלה "מי היא אם הנביא?"[1].
בנוסף לירי בעשרות אזרחים החזיקו המחבלים עשרות בני ערובה. ב-23 בספטמבר החלה פעולה לשחרור בני הערובה. במהלך הפעולה נשמעו פיצוצים וחלקים מהקניון קרסו. הפעולה הסתיימה למחרת, כאשר כוחות הביטחון השיגו שליטה על הקניון ושחררו את בני הערובה. בליל 24 בספטמבר הודיעה קניה רשמית על סיום פעולת השחרור ואמרה שבפעולה נהרגו 5 מחבלים ועוד 11 מחבלים נעצרו. בפיגוע נהרגו 67 אזרחים (מתוכם 5 אנשי כוחות ביטחון[2]) ונפצעו כמאתיים.[3]
התערבות ישראלית
עריכהבזמן הפיגועיםהיה הקניון בבעלות ישראלים, ולפחות ארבעה מסעדות בקניון נמצאות בבעלות/מופעלת על ידי ישראלים, לפי מקורות ישראלים. ה-International Business Times קבע כי לקניה ולישראל יש הסכם ביטחון סודי. החלו דיווחים על חיילי צה"ל שהשתתפו במתקפה הנגדית נגד המחבלים והצטרפו ללחימה לצד צבא קניה, למרות שמשרד החוץ הישראלי סירב לאשר או להכחיש את נוכחותם של כוחותיה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- מתקפת הטרור בניירובי - הרשויות בקניה טוענות: השגנו שליטה על הבניין, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2013
הערות שוליים
עריכה- ^ הפיגוע בקינון וסטגייט, באתר האינדיפנדנט (באנגלית)
- ^ רויטרס, תם המצור בקניה: 11 מחבלים נלכדו, 3 קומות קרסו, באתר וואלה, 24 בספטמבר 2013
- ^ David M. Anderson and Jacob McKnight, "Kenya at war: Al-Shabaab and its enemies in Eastern Africa", African Affairs vol. 114 (2015), p. 16