גימנסיה

מקור השם "גימנסיה" במילה היוונית העתיקה גימנסיון (γυμνασιον) שפירושה להתאמן בעירום – מוסד ששימש ביוון העתיקה כמתחם שבו קיבלו אנשים צעירים חינוך גופני ואינטלקטואלי. המילה הגיעה דרך הלטינית להרבה שפות אירופאיות, ביניהן ספרדית, גרמנית, רוסית, יוונית, הולנדית, פולנית והשפות הסקנדינביות, בהן המילה משמשת לתיאור מוסד השכלה על-יסודי.

באנגלית המילה "ג'ימנזיום" Gymnasium, או Gym בקיצור, משמשת לאולם ספורט או חדר כושר.

אופי הגימנסיות משתנה ממדינה למדינה, וממוסד למוסד. חלק מהגימנסיות מציעות לתלמידיהן חינוך כללי, וחלק מציעות חינוך ממוקד ומגמה מרכזית.

שלוש המגמות המסורתיות הן:

• גימנסיה בעלת מגמה הומניסטית, המתמחה בשפות עתיקות
• גימנסיה בעלת מגמת שפות מודרניות
• גימנסיה ריאלית או מדעית - בעלת מגמות מתמטיקה ומדע.

נכון ל-2009 ישנן גימנסיות המתמחות בנושאים חדשים, כגון גימנסיות ספורט וגימנסיות אמנות.

גיל המינימום לכניסה לגימנסיה משתנה ממדינה למדינה, ונע בין 9 (לדוגמה בדנמרק) ל-16 שנים (לדוגמה פינלנד). משך שנות הלימוד גם תלוי במוסד ובמדינה ויכול לנוע מפרק זמן של שנתיים (פינלנד) לתקופה של תשע שנים (גרמניה).

במדינות דוברות גרמנית, מדינות סקנדינביה ומדינות בנלוקס שימשה הגימנסיה החל מהמאה ה-16 כמוסד חינוך על-יסודי, המכין את תלמידיו לחינוך אוניברסיטאי. בשל כך הגימנסיות בארצות אלה מכוונות לבוגרי החינוך היסודי, בין הגילים 10–13, שמעוניינים להמשיך, או שהוריהם רוצים שימשיכו, לחינוך אקדמי. תלמידי הגימנסיות לומדים, בנוסף לתוכנית הלימודית הרשמית, גם לטינית ויוונית. בגרמניה קיימים שני סוגים נוספים של בתי ספר על-יסודיים, כאשר בוגריהם נחשבים בעלי רמת חינוך נמוכה יותר מאשר בוגרי הגימנסיות.

בישראל, גימנסיה היא בדרך כלל מוסד חינוכי על-יסודי, המשלב בתוכו תיכון וחטיבה, ומעניק לתלמידיו שש שנים של חינוך על-יסודי, שבסיומן הם ניגשים לבחינות הבגרות. הגימנסיה העברית "הרצליה", שהוקמה ב-1905, הייתה המוסד החינוכי העל-יסודי העברי הראשון. כיום פועלים בארץ מספר מוסדות חינוך המכילים בשמם את המילה "גימנסיה": הגימנסיה הריאלית בראשון לציון (אשר נוסדה בשנת 1939); גימנסיה גן נחום בראשון לציון, שנוסדה כשלוחה של הגימנסיה הריאלית; גימנסיית קציר בחולון; הגימנסיה העברית רחביה בירושלים; וכן רשת תיכונים פרטיים לה שבעה סניפים, הנקראת "תיכון גימנסיה".