ג'יימי אוליבר

אוליבר גדל בכפר קטן, קלברינג, במחוז אסקס. הוריו הם בעלי פאב הנקרא "קריקטרס" (באנגלית: "שחקני קריקט") שם עבד מילדות במטבח כדי להרוויח דמי כיס.

בשנת 1989 הוא הקים להקת פופ עם חברו הטוב. למרות תקוותו להצליח בתחום המוזיקה, הוא ציית לעצתו של אביו ולאחר שעזב את לימודי התיכון בגיל 16, החל ללמוד במכללה למקצועות המטבח בשם Westminster Catering. שנים אחדות אחר כך עזב את כפר הולדתו ועבר להתגורר בלונדון, שם עבד, בין היתר, במסעדה איטלקית ידועה דה ריבר קפה. בעת תקופת חג המולד בשנת 1996 צולמה במסעדה תוכנית טלוויזיה תעודית בשם "חג המולד בקפה הנהר" (Christmas at The River Café) שבה הופיע אוליבר. כיוון שהצליח להצחיק את צוות הצילום והם התרשמו כי יש לו הופעה טלוויזיונית טובה, צולם קטע שבו הוא נראה בעת עבודתו. כאשר הוקרנה התוכנית בטלוויזיה, צפתה בה במקרה מפיקת טלוויזיה בשם פטרישה לואלין. אותה מפיקה גילתה בעבר את שתי הטבחיות הידועות בסדרה "שתי גבירות שמנות" וחיפשה שף צעיר ומבדר לתוכנית טלוויזיה חדשה. היא זיהתה מיד את הפוטנציאל הגלום באוליבר. בשנים 1998 ו-1999 צולמו שתי עונות מוצלחות מאוד של התוכנית "השף העירום" ברשת BBC הבריטית.

ב-24 ביוני 2000 התחתן אוליבר עם ג'ולייט נורטון, הידועה בכינוייה "ג'ולס", לבני הזוג שלוש בנות ושני בנים. הזוג נפגש בשנת 1993.

להקת הפופ של אוליבר, סקרלט דיביז'ן (Scarlet Division) זכתה בחוזה להפקת תקליט מחברת סוני. שירה של הלהקה "סאנדייל" (באנגלית, "שעון שמש") הגיע למקום ה-42 במצעד הבריטי. אולם זמן קצר אחר כך הופסק החוזה והלהקה התפרקה, לאחר עשר שנות פעילות משותפת. אחד מחברי הלהקה, לי הגרווד, התבקש על ידי אוליבר להלחין מוזיקה לסדרת הטלוויזיה החדשה של אוליבר בשם "אוליבר'ס טוויסט". הסדרה הצליחה מאוד, שודרה ביותר מחמישים מדינות בעולם ושיר הנושא Just The Start הפך לשיר ידוע.

אוליבר ייסד את מסעדת הצדקה Fifteen ("חמש עשרה" באנגלית), שם הוא מאמן 15 פרחי טבחים צעירים ומעוטי יכולת לעבוד בשטח המסעדנות והאירוח. אוליבר מתכנן פתיחת מסעדות במתכונת דומה, סביב העולם. בחודש דצמבר 2004 נפתחה מסעדת Fifteen באמסטרדם, בחודש מאי 2006 נפתחה מסעדת burgersun במחוז קורנוול, בדרום אנגליה ובחודש ספטמבר 2006 נפתחה מסעדה נוספת במלבורן אוסטרליה.

בחודש יוני 2003 קיבל אוליבר תואר כבוד, MBE חבר מסדר האימפריה הבריטית, מאת מלכת אנגליה. אוליבר אף כתב טור משלו בעיתון הטיימס הלונדוני. הונו של אוליבר הוערך בשנת 2006 בסך 58 מיליוני ליש"ט על ידי עיתון האינדפנדנט הלונדוני^[1] בחודש מאי 2005 נבחר אוליבר כדמות המשפיעה ביותר בבריטניה בתחום תעשיית האירוח. בשנת 2006 ירד אוליבר למקום השני ברשימה, אחרי שף ידוען אחר, גורדון רמזי. זכה בפרס על תרומתו לאנושות מאת ארגון TED.‏ ^[2]

מאז שנת 2000 הופיע אוליבר כמפרסם הראשי של רשת המרכולים הבריטית סיינסבורי. בין השאר הופיע אוליבר בפרסומות בטלוויזיה וברדיו וכן בעלונים פרסומיים שחולקו במרכולים. עסקה זו הכניסה לאוליבר סך 1.2 מיליון ליש"ט מדי שנה. על פי הערכות שונות, פרסומותיו של אוליבר תרמו סך של מיליארד ליש"ט למכירותיה של רשת סיינסבורי בשנתיים הראשונות לעבודתו של אוליבר, דבר שהגדיל את רווחי החברה במאתיים מיליון ליש"ט. עד לשנת 2004 הקליט אוליבר 65 פרסומות לרשת סיינסבורי.

בחודש פברואר 2002 הפסיקה רשת BBC משא ומתן עם אוליבר להמשך עבודתו, לאחר שהגיע למבוי סתום. דווח כי BBC הפגינה חוסר שביעות רצון מחוזה הפרסום שלו עם רשת המרכולים. מיד אחר כך חתמה רשת טלוויזיה בריטית אחרת, ערוץ 4, חוזה לסדרה עם אוליבר בשם "המטבח של ג'יימי".

בשנת 2003 זכה אוליבר לכינוי "זונה" מפי שפית בריטית ידועה אחרת, קלריסה דיקסון-רייט, זאת לאחר שקידם את מכירות דג הסלמון אותו מגדלת רשת סיינסבורי בחוות דגים בסקוטלנד. דיקסון האשימה את אוליבר כי "מכר את נשמתו" לחברה.^[3]

בשנת 2005 פתח אוליבר במסע פרסום חדש בסיינסבורי, כשהוא מעודד את לקוחות החברה לנסות אוכל חדש, בעזרת מתכונים שהציע. בחודש אוקטובר, אותה שנה, דיווחה החברה כי הוכפלו מכירות המוצרים הנדרשים להכנת המתכונים שפרסם. אף אצל מתחרותיה של רשת סיינסבורי הורגשה עלייה במכירות המוצרים שנדרשו למתכוניו של אוליבר.

אוליבר הופיע אף בסדרת פרסומות בניו זילנד ובאוסטרליה. אוליבר אף משווק בעצמו קו מוצרים על שמו בחברת כלי המטבח הצרפתית Tefal.

תוכנית הטלוויזיה הראשונה של אוליבר הייתה "השף העירום" ברשת BBC הבריטית. שמה של הסדרה מרמז על פשטות המתכונים של אוליבר ואין לה כל קשר לעירום גופני. אוליבר הודה לא פעם כי לא אהב את שם הסדרה, אשר נקבע על ידי המפיקה פטרישה לואלין. הצלחת הסדרה הובילה להוצאת הספרים "חזרתו של השף העירום" ו"ימים טובים עם השף העירום". עבודתו במסגרת מסעדתו Fifteen תועדה אף היא בסדרת טלוויזיה בשם "המטבח של ג'יימי" וכן "חזרה למטבח של ג'יימי" בערוץ 4 הבריטי. תוכניותיו מוקרנות בעשרות מדינות בעולם, כולל בערוץ האוכל האמריקאי, שם היא התוכנית השנייה באחוזי הצפייה. סדרת הטלוויזיה האחרונה שלו "אוליבר'ס טוויסט" (פרפרזה על סיפורו הנודע של דיקנס). הסדרה "הבריחה האיטלקית הגדולה של ג'יימי", החלה להיות משודרת בערוץ 4 בבריטניה באוקטובר 2005.

בשנת 2005 החל ערוץ 4 לשדר את הסדרה "ג'יימי עושה בית ספר", שבהן נטל על עצמו אוליבר לספק את הארוחות בבית ספר אחד בגריניץ', אנגליה, למשך שנה שלמה. אוליבר הביע בסדרה את סלידתו מאיכות המזון המוגשת לתלמידים בבריטניה ונטל לעצמו את המשימה לשפר את ערכו התזונתי, כמו גם טעמו. בעקבות הצלחתו להעלאת המודעות הציבורית לנושא זה, התחייבה ממשלת בריטניה להקצוות 280 מיליון ליש"ט לארוחות בבית הספר (במשך שלוש שנים). ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, הודה כי צעד זה ננקט בעקבות פעילותו של אוליבר.

ב-2010 שודרה בערוץ ABC האמריקאי הסדרה "מהפכת המזון של ג'יימי אוליבר", במהלך הסדרה מבקר אוליבר בווירג'יניה המערבית ומנסה לשנות את הרגלי האכילה של תושבי המקום. הסדרה זכתה בפרס אמי בקטגוריית סדרת הריאליטי הטובה ביותר.

מסע ההופעות החיות הראשון של אוליבר היה מסע "הימים הטובים" בשנת 2001 וכלל הופעות בבריטניה, אוסטרליה וניו זילנד. כל הכרטיסים להופעות אלה נמכרו. אוליבר אף מופיע באופן קבוע בהופעת המזון הטוב של ה-BBC ובשנת 2006 קיים הופעות חיות בסידני ובמלבורן, באוסטרליה.

למרות (או אולי בגלל) חשיפתו הציבורית הרבה, אוליבר זכה לא פעם לביקורת וללעג מידוענים אחרים וממגזרים שונים בציבור הבריטי. הופעתו ה"חברמנית" והקלילה, עוררה לעג באינספור בדיחות באינטרנט. אוליבר אף ספג ביקורת על ריבוי הופעותיו באמצעי התקשורת הבריטיים.

בשנת 2003 דורג אוליבר במקום ה-28 במשאל "100 הבריטים הגרועים ביותר" שערך ערוץ 4. המשאל נעשה לאחר שה-BBC ערך משאל על "100 הבריטים הטובים ביותר". מטרת המשאל הייתה לגלות את "100 הבריטים שאנחנו הכי אוהבים לשנוא". על פי דרישות המשאל, על כל המועמדים להיות בריטים, בחיים ולא בתקופת מאסר, או אנשים העומדים לדין.

בשנת 2005 זכה אוליבר לביקורת עיתונאים ופעילים לזכויות בעלי חיים, כאשר שחט טלה בתוכנית הטלוויזיה שלו, אשר נצפתה על ידי מיליוני צופים בעולם. התוכנית צולמה באיטליה.^[4] בתוכנית נראה אוליבר שוחט את הטלה שהיה תלוי וראשו כלפי מטה ואחר פושט את עורו לקראת ארוחה שבישל. אופן שחיטת הטלה היה מנוגד לחוקי האיחוד האירופאי, לפיהם יש חובה להמם את בעל החיים בטרם שחיטתו. נשמעו אף קריאות להעמדתו לדין של אוליבר.

אף על ניסיונו של אוליבר, בתוכנית הטלוויזיה שלו, לשיפור ארוחות בית הספר באנגליה, נשמעה ביקורת. לטענת המבקרים אוליבר התנהג בגסות ואף קילל אימהות על איכות האוכל שנתנו לילדיהן, בעוד שלא ביקר כלל את האוכל הנמכר במרכולים. יש אשר ביקרו את אוליבר על כך שהנהגת ארוחות מזינות בבתי הספר פוגעת בחירות הפרט של הילדים למזון החביב עליהם. היו אף שטענו כי אכילת מאכלים בלתי בריאים בכמויות סבירות, אינו גורם לנזקים לבריאות.

ב-16 בספטמבר 2006 הגיעה תוכנית ארוחות בית הספר של אוליבר לכותרות העיתונים בבריטניה כאשר הורי בית ספר אחד בדרום יורקשייר "מרדו" בתוכנית הארוחות, שבה לתלמידים ניתנו שתי מנות של פירות ושלוש מנות של ירקות מדי יום. ההורים טענו כי "לילדינו יש זכות לאכול מה שהם אוהבים". ההורים החלו מעבירים לילדיהם דרך גדר בית הספר, אוכל שהביאו מרשתות מזון מהיר. תגובתו של אוליבר הייתה: ”התעייפתי מהממזרים המזוינים הללו. אם הם רוצים להרוג את ילדיהם, תנו להם”. האירוע תפס את כותרות העיתונים והופיע בראש מהדורות החדשות בבריטניה.

• השף העירום (הוצאת בבל, 2001).
• שובו של השף העירום (הוצאת בבל, 2005).
• ארוחה ב-30 דקות (הוצאת מודן, 2012).

באנגלית ראו אור שמונה ספרי מתכונים של אוליבר וכן שתי ביוגרפיות.

  מדיה וקבצים בנושא ג'יימי אוליבר בוויקישיתוף

•   אתר האינטרנט הרשמי של ג'יימי אוליבר
•   ג'יימי אוליבר (1975-), דף שער בספרייה הלאומית

•   ג'יימי אוליבר, ברשת החברתית פייסבוק
•   ג'יימי אוליבר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   ג'יימי אוליבר, ברשת החברתית אינסטגרם
•   ג'יימי אוליבר, סרטונים בערוץ היוטיוב
•   ג'יימי אוליבר, ברשת החברתית Goodreads
• ג'יימי אוליבר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דקה אייטקנהד, הגרדיאן, עכבר העיר אונליין, ג'יימי אוליבר רוצה לשנות את העולם, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2010
• קרן בר לב, ‏"אף פעם לא רציתי להיות עשיר ומפורסם", באתר ‏מאקו‏, 30 במאי 2012
• עידית נרקיס כ"ץ, ‏המלך כבר לא עירום: המהפכה של ג'יימי אוליבר, באתר ‏מאקו‏, 26 במאי 2016
•   יניב חלילי, השף העירום מבשל תירוצים, באתר "ידיעות אחרונות", 12 בינואר 2017
• המתכונים הכי טובים של ג'יימי אוליבר באתר לבשל כמו שף