ג'ון מקלאוד
ג'ון מקלאוד (באנגלית: John James Rickard Macleod; 6 בספטמבר 1876 – 16 במרץ 1935) היה רופא וביוכימאי סקוטי, זוכה פרס נובל לרפואה בשנת 1923, במשותף עם פרדריק בנטינג, על מיצוי האינסולין ותחילת הטיפול בו לבני אדם, גילוי שעל פי ההערכות עד שנות ה-2000, הציל יותר מ-16 מיליון בני אדם שלקו בסוכרת סוג 1 בכל העולם[1].מקלאוד כיהן כפרופסור באוניברסיטת וסטרן ריזרב בקליבלנד, באוניברסיטת טורונטו בקנדה ובאוניברסיטת אברדין בסקוטלנד.
 | |
| ג'ון מקלאוד, 1928 | |
| לידה |
6 בספטמבר 1876 קלאני, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
16 במרץ 1935 (בגיל 58) אברדין, הממלכה המאוחדת |
| ענף מדעי | רפואה |
| מקום מגורים | סקוטלנד, קנדה |
| מקום קבורה |
Allenvale Cemetery |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| גילוי האינסולין | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהשנים ראשונות
עריכהג'ון מקלאוד נולד בצפון סקוטלנד והתחנך בעיר אברדין. סיים לימודי רפואה באוניברסיטת אברדין עם תואר PhD ב-1898. בסיום לימודיו למד שנה ביוכימיה באוניברסיטת לייפציג. בשנת 1902 קיבל דוקטורט ברפואה ציבורית מאוניברסיטת קיימברידג'. לאחר שנה, היגר לארצות הברית ושימש כמרצה לפיזיולוגיה באוניברסיטת וסטרן ריזרב בקליבלנד במשך כ-15 שנה. במהלך מלחמת העולם הראשונה עזר לפעילות המלחמתית והרצה באוניברסיטת מקגיל במונטריאול, לאחר המלחמה, מונה כמנהל מחלקת פזיולוגיה באוניברסיטת טורונטו. מחקריו עסקו בין היתר, ב-Mycobacterium tuberculosis ובסוכרת.
גילוי האינסולין
עריכהבשנת 1920 הציע פרדריק בנטינג למקלאוד לנסות לרפא סוכרת באמצעות מיצוי אינסולין, אבל מקלאוד הסתייג מהרעיון, מאחר שידע על ניסויים כושלים שבוצעו באינסולין (לאחר שכבר נמצא כי חוסר בהורמון האינסולין, המופק על ידי איי לנגרהנס בלבלב, גורם אותה), והיה בדיעה שמערכת העצבים בגוף אחראית למשטר הסוכר בדם.
עם זאת, שכנע בנטינג את מקלאוד לתת לו לעבוד במעבדה, במהלך יציאתו של מקלאוד לחופשה בסקוטלנד. מאחר שלא ניתן לספק לסוכרתיים אינסולין באמצעות הפה, ניסה בנטינג לתת אותו כזריקה, לאחר שמיצה אותו יחד עם עוזרו צ'ארלס בסט. באוגוסט 1921. בנטינג מיצה לראשונה את החומר מאיי לנגרהנס והוכיח את חשיבותו כאינסולין על ידי הזרקתו לכלבים סוכרתיים, והורדת רמת הסוכר בדמם. בתוך כחודשיים, מיצו השניים אינסולין טהור יותר (בעזרת הביו-כימאי ג'יימס קוליפ), וניסו אותו על ילד סוכרתי בן 14 (ליאונרד תומפסון) – שרמת הסוכר שבדמו ירדה מיד. בפברואר 1922 פורסם הגילוי ושנה מאוחר יותר הוענק פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה לבנטינג (שחלק אותו עם בסט) ולמקלאוד (שחלק אותו עם קוליפ). האינסולין שהתגלה, החל להיות מיוצר באופן מסחרי מיד לאחר מכן ולהציל את חייהם של הסוכרתיים.
שנים אחרונות
עריכהבשנת 1928 חזר מקלאוד לסקוטלנד ושימש כפרופסור באוניברסיטת אברדין. זנח את המחקר על האינסולין והתמקד במערכת העצבים המרכזית.
גם לפני גילוי האינסולין, נחשב מקלאוד לחוקר מוערך. הוא היה חבר בחברה המלכותית של קנדה ונשיא החברה הפיזיולוגית האמריקאית. לאחר גילוי האינסולין היה חבר בחברה המלכותית ובאקדמיה לאופולדינה.
האודיטוריום במחלקה לרפואה באוניברסיטת טורונטו נקרא על שמו.
מעבודתו
עריכה- Practical Physiology (1903)
- Recent Advances in Physiology (with Leonard E. Hill, 1905)
- Diabetes: its Pathological Physiology (1913)
- Physiology for dental students (with R.G. Pearce, 1915)
- Physiology and Biochemistry in Modern Medicine (1st edition 1918)
- Insulin and its Use in Diabetes (with W.R. Campbell, 1925)
- Carbohydrate Metabolism and Insulin (1926)
- The Fuel of life: Experimental Studies in Normal and Diabetic Animals (1928)
ראו גם
עריכה| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל רפואה | |||
| פורטל ביולוגיה | |||
| פורטל אישים | |||
- פרדריק בנטינג
- צ'ארלס בסט
- נקודת מקלאוד - לשון יבשה בארכיפלג פאלמר שבאנטארקטיקה שנקראה על שמו של ג'ון מקלאוד
קישורים חיצוניים
עריכה- ג'ון מקלאוד, באתר פרס נובל (באנגלית)
- אבי בליזובסקי, תגלית מתוקה – 125 שנה להולדתו של פטריק באנטינג, מגלה האינסולין, שהפך את הסכרת ממחלה קטלנית לכרונית, באתר "הידען", 14 בנובמבר 2016
- [ על המצאת האינסולין - הטעות המבורכת של ד"ר בנטינג]
- מריה פוקרסוב, האיש שמצא תרופה לסוכרת, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 21 בפברואר 2017
- ג'ון מקלאוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ון מקלאוד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Woodward, Billy. "Frederick Banting-Over 16 Million Lives Saved." Scientists Greater Than Einstein. Fresno: Quill Driver Books, 2009.