בורדו

  ערך מורחב – יין בורדו

בורדו מוּכּרת ברחבי העולם כ"בירת היין", בעיקר בזכות הכרמים הרבים שמסביבה, ובזכות יין בורדו המיוצר באזור. אחת לשנה נערך בעיר יריד יינות בין-לאומי, וינאקספו, ומבקרים בו כ-50,000 איש מ-150 מדינות.

בבורדו שורר אקלים ממוזג: הקיץ בעיר נוטה להיות חם יותר (ממוצע של 20 מעלות צלזיוס) והחורף קר יותר (ממוצע של 7 מעלות) לעומת רוב האזורים עם אקלים דומה.

במפקד האוכלוסין ב-1999 היו בעיר 215,000 תושבים. במפקד של 2005 נצפתה עלייה חדה ומספר התושבים הגיע ל-230,000 איש. במפקד של 2010 שוב עלה מספר התושבים והגיע ל-240,000 תושבים. רוב התושבים הם צרפתים, אך יש בעיר גם קבוצות גדולות של איטלקים, ספרדים (כחמישית מתושבי העיר טוענים למורשת ספרדית במידה זו או אחרת), פורטוגזים, טורקים, גרמנים, וצפון-אפריקאים.

בורדו נחשבת כעיר של אמנות והיסטוריה. יש בה מעל 300 מבנים ואתרים, חלקם עוד מן התקופה הרומית. לא בכדי הוכרזה בורדו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. בעיר נמצאת קתדרלת בורדו, אשר נחנכה ב-1096 על ידי האפיפיור אורבנוס השני. מהמבנה הרומנסקי המקורי נותר רק קיר בספינה הראשית. ב-1137 נישאה בכנסייה זו אלינור מאקוויטניה ללואי השביעי, מלך צרפת, מספר חודשים לפני שהוכתר כמלך. השער המלכותי הוא מהמאה ה-13 בעוד ששאר המבנה נבנה במאה ה-14 והמאה ה-15 בסגנון גותי. בעיר גם מגדל פעמונים שהוקם במאה ה-15 וגשר מ-1822.

בורדו היא העיר הראשונה בצרפת שהקימה, בשנת 1980, תערוכה ומרכז מחקר לארכיטקטורה בשם Arc en rêve ("קשת בענן"). בעיר מספר רב של בתי קולנוע, תיאטראות, והאופרה הלאומית של בורדו. יש אתרים רבים למופעי מוזיקה. מדי שנה מתקיימים בעיר מספר פסטיבלים.

בורדו מהווה צומת חשוב של מסילות רכבת בין פריז לספרד. העיר מחוברת לרשת הרכבות המהירות TGV. שדה התעופה של בורדו הוא החמישי בגודלו בצרפת, ועוברים בו כארבעה וחצי מיליון נוסעים בשנה. בעיר גם פעילות ימית חשובה. בנמל בורדו עוגנות מדי שנה כ-1,600 אניות המובילות 4 מיליון טון סחורות.

בעיר בורדו יש שרידי מבנים המעידים על קיום קהילה יהודית כבר במאה הרביעית. במאה ה-16 הגיעו לעיר יהודים 'פורטוגזים', שבאו מחצי האי האיברי, במסווה של 'נוצרים חדשים', וכן יהודים מקהילות שונות בפרובאנס, בעיקר אביניון. במהלך המאה ה-18 נעשתה העיר לאחד הנמלים החשובים ביותר במסחר הצרפתי עם הקולוניות הצרפתיות באמריקה ומספר משפחות יהודיות שהתגוררו בעיר הרוויחו הון רב מהמסחר הימי הנרחב. יהודי בורדו החלו לצבור זכויות באופן הדרגתי לאורך המאה ה-18 וחלקם אף זכו במעמד של אזרחים. בשנת 1776 קיבלו יהודי העיר כתב חסות מהמלך שאיפשר להם חופש תנועה ומגורים בכל רחבי צרפת. הקהילה היהודית בעיר (ובעיר באיון השכנה) מנתה ערב המהפכה כ-3,500 תושבים והייתה לקיבוץ היהודי השני בגודלו בצרפת אחרי יהדות אלזס ולורן.^[2]

עם ראשיתה של המהפכה חששו יהודי בורדו שזכו כבר למעמד כמעט זהה לאזרחים ולא נהנו מאוטונומיות משפטיות שהמהפכה תחיל חוק מיוחד על היהודים שאו יקנה להם זכויות חלקיות בלבד או יאזרח אותם באופן מדורג ובכך תפגע בזכויותיה.^[3] לבסוף ב-28 בינואר 1790 זכו יהודי העיר באזרחות צרפתית מלאה והפכו לקהילה היהודית הראשונה לקבל שוויון אזרחי מבין יהודי צרפת, במסגרת המהפכה הצרפתית.^[4] במרוצת המאה ה-19 פרחה הקהילה ויהודיה השתלבו בחיי המסחר והרוח בעיר. אברהם פורטדו, מראשי הקהילה כיהן כסגן ראש העיר.

בית הכנסת הגדול של בורדו נחנך ב-1882, בנוכחות הרב הראשי של צרפת, לזר איזידור, רב טולוז, אורי, ורבה הראשי של בורדו, שמעון לוי. בית הכנסת שקדם לו, ברחוב קאסרוז' שבלב הרובע היהודי הישן של בורדו, הוקם ב-1812, ונהרס בדליקה ב-27 ביוני 1873.

  ערך מורחב – המסע מבורדו

הנוסע מבורדו הוא כינויו של מחבר אלמוני של הספר – מסע מבורדו (Itinerarium Burdigalense), יומן מסע המתאר את עלייתו לרגל בסביבות שנת 333 (בזמן כתיבת החיבור העיר בורדו הייתה הפרובינציה הרומית גאליה אקוויטניה). תיאור המסע מתחיל בעיר בורדו, ומתאר מסע לארץ ישראל, ביקור באתרים בה וחזרה ממנה לבורדו. המסע לארץ ישראל ובחזרה מתואר בצורה יבשה, ומצוינים בה רק שמות המקומות בהם הנוסע החליף את סוסו, את המקומות בהם עצר ללינת לילה ואת שמות הערים שעבר בדרך. המרחק בין כל תחנה ותחנה מצוין במילים, ורק לעיתים רחוקות מצוין אתר בעל עניין בנתיב המסע, כגון קברו של חניבעל או עיר הולדתו של אלכסנדר מוקדון. התיאור מפורט יותר לגבי אתרים בארץ ישראל, ביהודה וירושלים ובין השאר מתאר את הר ציון, הר הזיתים, קבר רחל, מעיין אלישע ובית אל, אם כי הוא לא חף מטעויות.

לבורדו 14 ערים תאומות (בסוגריים – שנת חתימת ההסכם):

• הממלכה המאוחדת  בריסטול, אנגליה, הממלכה המאוחדת (מ־1947)
• פרו   לימה, פרו (מ־1957)
• קנדה   קוויבק סיטי, קוויבק, קנדה (מ־1962)
• גרמניה   מינכן, גרמניה (מ־1964)
• ארצות הברית   לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית (מ־1968)
• פורטוגל   פורטו, פורטוגל (מ־1978)
• יפן   פוקוקה, יפן (מ־1982)
• ספרד   מדריד, ספרד (מ־1984)
• ישראל   אשדוד, ישראל (מ־1984)
• אזרבייג'ן   באקו, אזרבייג'ן (מ־1985)
• מרוקו   קזבלנקה, מרוקו (מ־1988)
• הרפובליקה העממית של סין  ווהאן, הרפובליקה העממית של סין (מ־1998)
• אלג'יריה   אוראן, אלג'יריה (מ־2003)
• לבנון  זחלה, לבנון

• ענבר, אביטל. התענוגות של יינות בורדו. ירושלים, כתר, 2005.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: בורדו
מדריך למטייל בוויקימסע: בורדו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בורדו

•   אתר האינטרנט הרשמי של בורדו (בצרפתית)

•   בורדו, ברשת החברתית פייסבוק
•   בורדו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   בורדו, ברשת החברתית אינסטגרם
•   בורדו, ברשת החברתית LinkedIn
•   בורדו, סרטונים בערוץ היוטיוב
• בורדו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
•   בורדו (אקויטן החדשה, צרפת), דף שער בספרייה הלאומית
• מאמר מקיף על ההיסטוריה של העיר והאזור
• יעל הרמלין, ‏בורדו וסביבתה – טיול במחוזות היין, באתר GoTravel
• מאיר בלייך, ‏חלום בורדו: יעד צרפתי נוסף לרשימת הטיולים, באתר מעריב אונליין, 24 במאי 2018
• מפת בורדו, מתוך ספר של בראון והוגנברג, המאה ה-16, מאוספי הספרייה הלאומית, סריקה מונגשת באתר ערים היסטוריות